אוסאמה בן לאדן
 | |||
| אוסאמה בן לאדן, בתמונה משנת 1997 לערך | |||
| לידה |
10 במרץ 1957 ריאד, ערב הסעודית | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
2 במאי 2011 (בגיל 54) אבוטאבאד, פקיסטן | ||
| מקום קבורה | גופתו הושלכה לאוקיינוס ההודי | ||
| |||
אוּסַאמָה בִּן מוחמד בן עווד בן לאדן (בערבית: أسامة بن محمد بن عوض بن لادن, תעתיק מדויק: אסאמה בן מחמד בן עוץ' בן לאדן; 10 במרץ 1957, ריאד, ערב הסעודית – 2 במאי 2011, אבוטאבאד, פקיסטן) היה טרוריסט ערבי-מוסלמי ממוצא סעודי שהקים והנהיג את ארגון הטרור אל-קאעידה, והאחראי לסדרת פיגועי טרור ברחבי העולם בהם נרצחו אלפי בני אדם, ובהם פיגועי 11 בספטמבר. מאז 1999 היה בראש רשימת עשרת הנמלטים המבוקשים ביותר על ידי ה-FBI, ונחשב לטרוריסט המסוכן והמבוקש בעולם עד להריגתו במבצע חנית נפטון על ידי יחידת הקומנדו האמריקאית "אריות הים" ב-2011.
קורות חייו
שנותיו הראשונות
אוסאמה בן לאדן נולד בריאד למשפחה ערבית עשירה, בעלת קונצרן בנייה ענק. אביו, מוחמד בן לאדן, הגיע בילדותו מאזור חצרמוות שבתימן לג'דה שבסעודיה. אמו חמידה, אותה הכיר אביו בשנת 1956 במהלך נסיעת עסקים לסוריה, הייתה ממשפחה עלאווית[1] מעיר החוף הסורית לטקיה[2]. חמידה הייתה האשה העשירית של אביו, שנישא לעשרים ושתיים נשים בסך הכל (לארבע במקביל כל פעם) מהן נולדו לו למעלה מחמישים ילדים. הוריו התגרשו זמן קצר לאחר לידתו ואוסאמה היה ילדם המשותף היחיד. אוסאמה גדל בבית אמו שנישאה שנית לאחד מעובדי אביו, ונולדו לה ארבעה ילדים מנישואים אלה. כאשר אוסאמה היה בן 13 נהרג אביו בתאונת מסוק, והוא זכה בירושה של 80 מיליון דולר[2].
אוסאמה גדל בג'דה, שם למד בבית ספר יוקרתי, חילוני יחסית למקובל בסעודיה, שבו למדו זרים רבים. באותה תקופה הגיעו לסעודיה פעילי ארגון האסלאם הסוני הקיצוני, "האחים המוסלמים", שנמלטו ממצרים וסוריה, וחלקם עבדו בתור מורים. בהשפעת מוריו אלה, התעניין ועסק רבות בנושאים הקשורים לדת האסלאם הסוני. הוא הושפע במיוחד מדעותיו של מורהו הרוחני עבדאללה עזאם, שהפך גם לשותפו לדרך, והיה טרוריסט פלסטיני ומוסלמי סוני קיצוני, שדגל גם באסלאמיזם. ב-1974 נשא לאשה את בת דודתו מצד אמו. ב-1976 החל ללמוד באוניברסיטת המלך עבדול עזיז שבג'דה מנהל עסקים וכלכלה (יש דיווחים על תחומי לימוד שונים כדוגמת הנדסה אזרחית).
פעילותו באפגניסטן, הקמת אל-קאעידה ופריסת רשת הטרור העולמי
ב-1979 התחוללו מספר מאורעות שהשפיעו על עמדותיו של בן לאדן. מאורע אחד הוא הפלישה הסובייטית לאפגניסטן, שעוררה התנגדות אפגנית רבה בתמיכתם של מוסלמים מרחבי העולם שראו במאבק חלק מהג'יהאד נגד הכופרים. הם נהנו גם מתמיכת ארצות הברית, שראתה בפלישה הפרת האיזון במלחמה הקרה. המאורע השני היה השתלטות קיצונים מוסלמים על מסגד אל-חראם במכה תוך חטיפת בני ערובה רבים ודרישה להחמרה בהקפדה על חוקי הדת, שגררה תגובה חריפה מצד השלטונות הסעודים. בן לאדן רצה להתגייס לעזרת הלוחמים באפגניסטן וראה בחומרה את פעולות הממשלה בסעודיה[3].
ב-1981 הגיע לעיר פשאוור שבפקיסטן, והתיישב בה באופן קבוע ב-1986. הוא סייע לכוחות אפגניים בלחימה נגד ברית המועצות ונאמניה בעיקר על ידי גיוס כספים לשיקום פליטים, וסלילת כבישים ומקלטים למורדים. ידוע כי ב-1987 השתתף בקרב ליד העיר ג'אג'י וכנראה בקרב בג'לאלאבאד (כנגד הממשלה שהסובייטים השאירו לאחר נסיגתם), אך אין מידע ודאי על קרבות אחרים.
באותה תקופה התקרב מאוד למורהו הרוחני עבדאללה עזאם ולרופא המצרי איימן א-זוואהירי, עמם הקים את ארגון הטרור אל-קאעידה (שפירושו בין היתר "בסיס"). ייחודו של אל-קאעידה לעומת ארגוני טרור אחרים היה בכך שנוסד מתוך ראייה מערכתית של מאבק עולמי. לצד הסיוע ללחימה באפגניסטן הוא נועד לביצוע פעולות ראווה של טרור בהיקף רחב כדי לעורר תסיסה, לגייס המונים ולגרום לשינוי רב עצמה בעולם המוסלמי.
לאחר נסיגת הסובייטים חזר בן לאדן לסעודיה ונאבק נגד השלטון המלוכני הסעודי ונגד המעורבות האמריקנית בסעודיה, ובפרט שהייתם באזור של הכוחות האמריקאים שהגיעו עקב מלחמת המפרץ. לאחר מלחמת המפרץ גורש בן לאדן מסעודיה וברח לסודאן. שם בחסות המשטר האסלאמי בראשות עומר אל-בשיר שהושפע מאיש האחים המוסלמים חסן א-תראבי, ובעזרת ההון שירש, טיפח את אל-קאעידה, שנועד כעת בעיקר לביצוע פעולות טרור רחבות היקף נגד ארצות הברית ובעלות בריתה. הארגון ריכז את יוצאי מלחמת אפגניסטן. לאחר לחץ אמריקני (בעקבות פעילות מודיעינית ישראלית על מחנות האימונים למחבלים בסודאן) גרשה סודאן בשנת 1996 את בן לאדן. הוא עבר לאפגניסטן, שם ביסס את ארגונו תחת משטר הטליבאן.
ארצות הברית רואה בו אחראי (בחלק מהמקרים הייתה גם נטילת אחריות מצדו) לפיגוע במגדלי התאומים בפברואר 1993, להריגתם של 19 חיילים אמריקאים בערב הסעודית ב-1996, לפיצוץ בשגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה ב-1998 ולפיגועי 11 בספטמבר 2001.
אידאולוגיה וביקורת על המערב
מטרתו העיקרית של בן לאדן הייתה להשפיע על דעותיהם של מאות מיליוני מוסלמים, ולגייס רבים ככל האפשר לשורות אל-קאעידה, אם באופן ישיר ואם באופן עקיף באמצעות תמיכה ודעת קהל אוהדת. לצורך כך עשה בן לאדן שימוש רב במושגים בעלי משמעות היסטורית ורגשית חזקה ביותר עבור מוסלמים, כגון "צלבנים" ו"ג'יהאד" וקידם את האסלאמיזם. הוא הטיף לפעולות טרור ולאלימות בשל צורך ברור ומיידי להגן על קודשי האסלאם, תוך הצגת המוסלמים כקורבנות של מדינות המערב. חלק מפעולות הטרור והאלימות שביצע היו לשם הוכחה שניתן להכריע את אויבי האסלאם, שלכאורה חזקים וחסינים מפגיעה, כגון ארצות הברית, רוסיה וישראל. פיגועי הטרור, להשקפתו, מוכיחים את פגיעותן וחולשתן של מדינות המערב, שנובעות מחוסר אמונתן באסלאם. בנוסף לתכלית הפסיכולוגית העומדת בבסיס דרך האלימות והטרור, הציב בן לאדן מטרה יסודית נוספת: "טיהור" הערים ה"קדושות" מכה ואל-מדינה, "הנמצאות תחת כיבוש אמריקני", וכן "טיהור" אדמת הקודש של אל-אקצא, ה"כבושה על ידי ישראל". חלק עיקרי מפעילותו האידאולוגית הוקדש להסתה לשנאה בין־דתית, בין המאמינים באסלאם לבין כל המאמינים בדתות אחרות או חסרי אמונה דתית (כולם נחשבים ל"כופרים" על פי האסלאם). דוגמה להסתה נגד היהודים ניתן למצוא בנאומו של בן לאדן במאי, 2002, אשר הופץ באמצעי התקשורת, בו אמר: "המלחמה היא בינינו לבין היהודים. כל מדינה שהולכת בדרכם של היהודים צריכה להאשים רק את עצמה"[4]. כך תפסו ישראל, היהודים, והסכסוך הישראלי-ערבי חלק נכבד בהסתה של בן לאדן, אולם לא הפכו ליעדים מרכזיים לפעולות הטרור של אל-קאעידה[5].
כרבים אחרים ממתנגדי המערב, נהג בן לאדן להשתמש בביקורתם העצמית של אנשי המערב על החברה המערבית, במסגרת התקפותיו המילוליות נגד המערב. כך, למשל, בנאום שנשא ב-19 בינואר 2006 הזכיר את הספר המדינה הנוכלת: מדריך למעצמה היחידה בעולם מאת ויליאם בלום, שיצא לאור בשנת 2000 ואשר מותח ביקורת על מדיניות החוץ של ארצות הברית בזמן המלחמה הקרה ולאחריה.
מאמצי המערב ללכידתו
המאמצים ללכוד את בן לאדן החלו עוד לפני פיגועי 11 בספטמבר, בימי הנשיא ביל קלינטון, בעקבות הפיגוע בשגרירויות ארצות הברית במזרח אפריקה. קלינטון הורה לכוחותיו לעוצרו ואישר שימוש בנשק קטלני אם הדבר לא יתאפשר. ב-20 באוגוסט 1998, במסגרת "מבצע השגה אינסופית" ("Operation Infinite Reach"), עליו פיקד גנרל הנחתים אנתוני זיני, שיגר הצי האמריקני, כפעולת תגמול לפיצוץ שגרירויות ארצות הברית בקניה וטנזניה על ידי אל-קאעידה ב-7 באוגוסט אותה שנה, 75 טילי שיוט נגד מחנות של אל-קאעידה באפגניסטן, בין היתר במטרה להרוג את בן לאדן. בנוסף ביצעו ספינות הצי האמריקני אשר בים הערבי ירי של טילי שיוט כנגד מפעל החשוד שהוא מייצר נשק כימי בסודאן[6]. במהלך התקיפות נהרגו כשלושים מחבלים בסודאן ובאפגניסטן[7], אולם בן לאדן עזב את המחנות מספר שעות קודם לכן[8]. לאחר פיגועי 11 בספטמבר נקב הנשיא ג'ורג' ווקר בוש בשמו של אוסאמה בן לאדן כחשוד העיקרי והודיע לעם האמריקאי להתכונן למלחמה. ב-7 באוקטובר 2001 פתחה ארצות הברית במלחמת אפגניסטן, שמטרתה הפלת המשטר האסלאמי הקיצוני של שלטון הטליבאן וחיסול בסיסי הטרור שם (בעיקר של אל-קאעידה).
כוחות צבא ארצות הברית ניהלו מצוד רחב היקף אחר בן לאדן. במהלך המצוד נהרגו או נעצרו רבים מפעילי הטרור של אל-קאעידה, ובהם בני משפחתו של בן לאדן. מדי פעם הגיעו אותות חיים מבן לאדן, בצורת קלטות וידאו או אודיו, שהופצו בעיקר לרשת החדשות אל-ג'זירה או הועלו ישירות לאינטרנט, ובהן קרא להמשך המלחמה בארצות הברית ובבעלות בריתה, ככה היה כאשר בן לאדן פרסם קלטת וידאו בה לעג לנשיא ארצות הברית בוש הבן, על אף מטרתו ההפוכה הדבר עזר לבוש הבן להיבחר ונחשב כ"הפתעת אוקטובר" בהבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004.
האמריקנים הציבו על ראשו פרס כספי גדול, בתחילה של 25 מיליון דולר וב-2007 הוכרז על הגדלת הפרס לסכום של 50 מיליון דולר[9]. למרות סכומי הכסף הגבוהים שהוכרזו על ראשו, דומה היה כי בן לאדן הצליח להיעלם מעל פני האדמה מבלי להותיר כל זכר.
המבצע לחיסולו והשלכותיו
ערך מורחב – מבצע חנית נפטון
בן לאדן חוסל ב־2 במאי 2011, במהלך מבצע התנקשות בחייו, שנקרא "מבצע חנית נפטון". במבצע זה, פשטו לוחמי הכוחות המיוחדים של הצי האמריקני, "צוות 6 של אריות הים", על אחוזה פרטית מבוצרת שבה הסתתר בן לאדן[10], לא רחוק מהאקדמיה הצבאית לקצינים של פקיסטן בעיר אבוטאבאד, 50 ק"מ צפונית לאיסלאמאבאד, בירת פקיסטן. זהות גופתו של בן לאדן אושרה הן על ידי הלוחמים בשטח[11], והן באמצעות בדיקת DNA. הכוחות האמריקאיים הודיעו, כי גופתו נטמנה בים, כחלק ממכלול שיקולים, שאחד מהם היה למנוע הפיכת מקום קבורתו למוקד עלייה לרגל. זמן קצר לאחר מותו נטען, כי סגנו של בן לאדן, איימן א-זוואהירי, הוכרז כמחליפו בראש ארגון הטרור אל-קאעידה.
משפחתו
בן לאדן היה נשוי לארבע או חמש נשים וידוע על עשרים ילדים שנולדו לו. חלק מילדיו היו מעורבים בפעילות טרור. אשתו הראשונה נג'ווה גאנם ובנם עומר פרסמו ספר אוטוביוגרפי על החיים בצילו[12]. אחת מנשותיו של בן לאדן, שיהאם בן לאדן, ילדה לו 4 ילדים וברחה ממנו עם ילדיה, לאחר שנשא אשה חמישית שהייתה בת 17, סיפרה לתקשורת בארצות הברית, כי "המטרות הבאות שלו היו גבעת הקפיטול, מגדל אייפל בפריז, והביג בן בלונדון". בנוגע לאישיותו אמרה כי "הוא באמת היה מפלצת, אבל מצבו המנטלי הדרדר קשות בשל מחלת הסוכרת הקשה שלו. הוא ביקש כי בנו הגדול עבדאללה, או אדם אחר, יהרגו אותו אם ייתפס, ויתעדו זאת, כדי שמאמיניו יוכלו לצפות בקלטת מותו, שתספק השראה להמשך הטרור." קולה בוף, שהייתה זוגתו בין 1996 ל-1998, עת תכנן וביצע את הפיגועים בקניה ובטנזניה, סיפרה כי החזיק בה בניגוד לרצונה, הכה אותה, עינה אותה, וכלא אותה במשך עשרה חודשים במלון במרוקו. כמו כן, טענה שהיו לו קשרים עם נשים נוספות, שכלא בחדר במלון בפקיסטן. בוף אף כתבה ספר על קורותיה עם בן לאדן, בשם "יומנה של נערה אבודה", שבו תיארה את התעללויותיו בה ואת סטיותיו של בן-לאדן.
לקריאה נוספת
- Steve Cole, Young Osama. New Yorker, 2005
- Lawrence Wright, The Looming Tower: Al-Qaeda and the road to 9/11, New York, Knopf
- בנימין בן סימון, תובנות על אל-קאעידה, חממה ספרותית, 2011.
- יורם שוייצר, אל-קאעידה וטרור המתאבדים - החזון והמעש, צבא ואסטרטגיה, כרך 2, גיליון 2, אוקטובר 2010.
- מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוסאמה בן לאדן |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיסולו של אוסאמה בן לאדן |
- אוסאמה בן לאדן - הטרוריסט המסוכן והמבוקש ביותר בעולם(הקישור אינו פעיל, 3.10.2021) באתר הכנסת
- סטיבן אנגלברג, הניו יורק טיימס, האיש הרע, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2001
- חדשות 2, הווידאופדיה: אוסמה בן לאדן, באתר מאקו, 10 בספטמבר 2013
- המבוקש הבכיר ביותר(הקישור אינו פעיל, 3.10.2021), אתר ה-FBI
- מבוקש(הקישור אינו פעיל, 3.10.2021), אתר האינטרפול
- איתמר לוין, המצוד הסתיים: בן-לאדן חוסל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 במאי 2011
- יצחק בן חורין, סוף למצוד: ארצות הברית חיסלה את בן לאדן, באתר ynet, 2 במאי 2011
- nrg, המבוקש מספר 1: מי היה אוסאמה בן לאדן? חיים איסרוביץ', 2 במאי 2011
- חיסול בן לאדן - סיקור מיוחד, באתר ynet
- סיקור מיוחד - אוסאמה בן לאדן מת, באתר וואלה!
- המקום בו הסתתר בן לאדן בגוגל מפות
- רועי סמיוני, "אנחנו נלחמים ביהודים". הפה הגדול של אוסאמה, באתר ynet, 3 במאי 2011
- נטשה מוזגוביה, סגן דובר משרד החוץ האמריקאי: דברי הנייה על בן לאדן "מקוממים", באתר הארץ, 6 במאי 2011
- אריה גלוזמן, מותו של יו"ר מועצת המנהלים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 28 במאי 2011, פורסם במקור ראשון
- אוריה כנף, בין אדולף אייכמן לאוסאמה בן לאדן: הבנאליות של הנקמה, באתר וואלה!, 11 בספטמבר 2011
- יונתן גונן, קיל בין: הכירו את משפחת בן לאדן המורחבת(הקישור אינו פעיל, 3.10.2021), נענע10, 4 במאי 2011
- יונתן גונן, חי, צומח, דומם: קונספירציות סביב חיסול בן לאדן(הקישור אינו פעיל, 3.10.2021), נענע10, 11 במאי 2011
הגרדיאן, אמו של בן לאדן: "ילד טוב שפגש אנשים ששטפו את מוחו", באתר הארץ, 3 באוגוסט 2018- רויטרס, נפילתה של משפחת בן לאדן, באתר ynet, 6 באוקטובר 2018
- אוסאמה בן לאדן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אוסאמה בן לאדן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ My son, Osama: the al-Qaida leader’s mother speaks for the first time, the Guardian, 2018-08-02 (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 Qaida's Lebanese Hydra, צבי בראל, הארץ, באתר lebanonwire, בספטמבר 2002
- ^ Osama bin Laden obituary באתר הגרדיאן
- ^ רועי סמיוני, "אנחנו נלחמים ביהודים". הפה הגדול של אוסאמה, באתר ynet, 2 במאי 2011
- ^ יוסי מלמן, יחס הפוך, הארץ, 6 במאי 2011
- ^ מקוסובו עד עיראק. מודלים לתקיפה אמריקנית, באתר ynet.
- ^ מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012, עמודים 99-100.
- ^ CIA Trained Pakistanis to Nab Terrorist But Military Coup Put an End to 1999 Plot באתר הוושינגטון פוסט
- ^ Senate doubles Bin Laden reward באתר ה-BBC
- ^ דיווח: בן לאדן חוסל באחוזה ליד בירת פקיסטן, באתר ynet
- ^ מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012, עמודים 213-225.
- ^ Scott Shane, Bin Laden as Patriarch, הניו יורק טיימס, 14 במאי 2011
32534198אוסאמה בן לאדן