טלסקופ החלל IRAS

IRAS
	הלוויין לצד חלק ממפות השמיים שנוצרו בעזרתו
	הלוויין לצד חלק ממפות השמיים שנוצרו בעזרתו
מידע כללי
סוכנות חלל	נאס"א, סוכנות החלל ההולנדית וסוכנות החלל הבריטית
יצרן	Ball Aerospace & Technologies, Thales Nederland, Fokker Space
משגר	דלתא 3000
	אתר המשימה
משימה
סוג משימה	טלסקופ חלל
לוויין של	כדור הארץ
מסלול	מסלול קוטבי, סונכרן שמש
אפואפסיד	900 ק"מ
זמן הקפה	100 דקות
משך המשימה	10 חודשים
מידע טכני
משקל	1083 ק"ג

IRAS (ראשי תיבות באנגלית של Infrared Astronomical Satellite - לוויין אסטרונומי תת-אדום^[1]) היה טלסקופ החלל הראשון שביצע סקר אסטרונומי מלא של השמים בתחום התת-אדום של הספקטרום האלקטרומגנטי. הלוויין, שהיה פרויקט משותף של ארצות הברית, הולנד ובריטניה, שוגר בינואר 1983, למשימה שארכה 10 חודשים.

משימה

הטלסקופ, בקוטר 57 ס"מ, סרק ומיפה 96% מכלל השמים ארבע פעמים, באורכי גל של 12, 25, 60, ו-100 מיקרומטר, ברזולוציה שנעה בין 30 שניות קשת באורך הגל הקצר ביותר לבין 2 דקות קשת באורך הגל הארוך. הוא גילה כ-350,000 מקורות, חלקם עדיין מחכים לזיהוי. מאמינים כי כ-75,000 מכלל המקורות שהתגלו הם גלקסיות יצירת כוכבים, שעדיין נמצאות בשלב הפעיל שלהן. מקורות רבים אחרים הם כוכבים רגילים עם דיסקות אבק סביבם, ייתכן שבשלב מוקדם של יצירת מערכת כוכבי לכת. תגליות חדשות כללו את דיסקת האבק סביב וגה וכן תמונות ראשונות של מרכז שביל החלב.

אורך המשימה, שהיה אופייני לטלסקופי החלל הפועלים בתחום התת-אדום, הוגבל על ידי מערכת הקירור של הטלסקופ. על מנת לייצר צילומים איכותיים בתחום זה של אורכי גל, הטלסקופ חייב להיות מקורר לטמפרטורות קריוגניות. חומר הקירור הנפוץ הוא הליום נוזלי, אשר שימש גם את IRAS ושמר את הטלסקופ בטמפרטורה של 2 מעלות קלווין בתהליך של אידוי.^[2] מלאי ההליום (475 ליטר בשיגור) אזל ב-22 בנובמבר 1983, 10 חודשים לאחר תחילת המשימה, והדבר גרם לעלייה בטמפרטורת הטלסקופ ומנע תצפיות נוספות.

IRAS תוכנן לקטלג מקורות קבועים, ולכן סרק את אותם אזורים של השמים מספר פעמים. צוות חוקרים מאוניברסיטת לסטר סרק את המקורות שנדחו בחיפוש אחר עצמים נעים, עבודה שהובילה לגילוי שלושה אסטרואידים, שישה כוכבי שביט ושובל אבק גדול המשויך לשביט טמפל-2.

הלוויין הופיע בכותרות לזמן קצר עם גילוי "עצם לא-מוכר" שבהתחלה סברו שייתכן שהוא בעל גודל דומה לכוכב הלכת צדק ונמצא במרחק קטן יחסית, כך שניתן לשייכו למערכת השמש^[3]. עם זאת, ניתוח מעמיק גילה כי מתוך עשרה עצמים לא-מוכרים, תשעה היו גלקסיות רחוקות והאחרון היה ענן אבק בין-גלקטי.^[4]

מאז IRAS המשיכו את חקר היקום בתחום התת-אדום מספר טלסקופי חלל, בהם מצפה החלל התת-אדום (ISO - Infrared Space Observatory) ששוגר ב-1995, טלסקופ החלל שפיצר (2003), טלסקופ החלל אקארי (2006), וטלסקופ החלל WISE, ששוגר בשנת 2009. WISE, גם הוא בעל משך משימה של 10 חודשים, צפוי לספק תוצאות מדויקות פי 100 עד פי 1000 לעומת IRAS.