צביר פגסוס
 | |
| צביר פגסוס בתצלום של טלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | פגסוס |
| שמות נוספים | M15, NGC 7078 |
| מגלה | ג'ובאני דומניקו מראלדי |
| תאריך גילוי | 7 בספטמבר 1746 |
| סוג | צביר כדורי |
| בהירות נראית | 6.2+ |
| סיווג מורפולוגי | IV |
| עלייה ישרה | 21ʰ 29ᵐ 58.38ˢ |
| נטייה | 00.6″ 10′ 12°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 8.9- |
| מרחק |
33,600 שנות אור 10,301.69 פארסק |
| קוטר | 175 שנות אור |
| מסה | 450,000[1] ☉M |
צביר פגסוס (נקרא גם M15 או Messier 15, וכן NGC 7078) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים פגסוס הנמצא במרחק של כ-33,600 שנות אור ממערכת השמש. זהו אחד הצבירים הדחוסים ביותר שמוכרים כיום.
היסטוריה
הצביר התגלה בשנת 1746 על ידי האסטרונום הצרפתי ממוצא איטלקי ג'ובאני דומניקו מראלדי (שגילה גם את הצביר M2) ותואר על ידו כ"כוכב מעורפל המורכב מהרבה כוכבים". בשנת 1764 כלל אותו שארל מסיה בקטלוג מסיה כערפילית חסרת כוכבים, אך ציין שמדובר באותו עצם שזוהה על ידי מראלדי. בשנת 1783 זיהה האסטרונום ויליאם הרשל שזהו צביר.
בשנת 1927 זוהתה ערפילית פלנטרית בתוך הצביר בצילום שבוצע במצפה הר וילסון. זוהי אחת הערפיליות הפלנטריות הבודדות שהתגלו עד היום בתוך צביר כדורי. בשנת 1984 זוהה מקור של קרינת X במרכז הצביר ובשנת 2001 גילה טלסקופ החלל צ'נדרה שלמעשה יש שני מקורות של קרינת X בליבת הצביר.[2]
תצפית
בהירותו של הצביר היא מדרגה 6.2 וניתן להבחין ללא ציוד עזר רק בתנאי תצפית מיטביים. במשקפת הוא נראה ככתם מעורפל ורק באמצעות טלסקופ בינוני ניתן להבחין בכוכביו הבהירים ביותר של הצביר שבהירותם היא מדרגה 12.5. בשל דחיסותו הרבה במרכז, הצביר נראה בציוד חובבים קטן בהרבה מגודלו האמיתי - כשליש בתצפית ישירה וכשני שלישים בצילום ארוך חשיפה.
הצביר קל מאוד לזיהוי והוא נמצא כ-4 מעלות מצפון-מערב לכוכב ε בפגסוס (אניף) בהמשך הקו המחבר אותו עם הכוכב θ בפגסוס.
מאפייני הצביר
קוטרו של M15 הוא כ-175 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-33,600 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-18 דקות קשת - יותר ממחצית גודלו הזוויתי של הירח המלא. הצביר דחוס ביותר - מחצית ממסתו המוערכת בכ-450,000 מסות שמש מרוכזת ברדיוס של כ-10 שנות אור בלבד סביב מרכזו. לא ידוע האם במרכז הצביר נמצא חור שחור, אך הפליטה של קרינת X מליבתו עשויה להצביע על קיומו של חור שחור בינוני.
עד היום התגלו בצביר 112 כוכבים משתנים, רובם משתני RR בנבל. כמו כן התגלו בצביר 9 פולסארים, אחד מהם מקיף כוכב נייטרונים נוסף והזוג מציג תופעות של תורת היחסות הכללית כמו גלי כבידה.
עוצמת ההארה הכוללת של הצביר היא פי 300,000 מעוצמת ההארה של השמש והספקטרום הכולל של אור הצביר מתאים לסוג ספקטרלי F3.
קישורים חיצוניים
- M15 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
- צביר פגסוס, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
- ^ B. J. McNamara and T. E. Harrison: THE DYNAMICAL DISTANCE TO M15: ESTIMATES OF THE CLUSTER’S AGE AND MASS AND OF THE ABSOLUTE MAGNITUDE OF ITS RR LYRAE STARS
- ^ A. Dieball, C. Knigge, D. R. Zurek, M. M. Shara, K. S. Long, P. A. Charles, D. C. Hannikainen and L. van Zyl: An ultracompact X-ray binary in the globular cluster M15 p. 2
| קטלוג מסיה | ||
|---|---|---|
| צבירי כוכבים | M2 • M3 • M4 • M5 • M6 • M7 • M9 • M10 • M11 • M12 • M13 • M14 • M15 • M18 • M19 • M21 • M22 • M23 • M24 • M25 • M26 • M28 • M29 • M30 • M34 • M35 • M36 • M37 • M38 • M39 • M41 • M44 • M45 • M46 • M47 • M48 • M50 • M52 • M53 • M54 • M55 • M56 • M62 • M67 • M68 • M69 • M70 • M71 • M72 • M75 • M79 • M80 • M92 • M93 • M103 • M107 | 
|
| גלקסיות | M31 • M32 • M33 • M49 • M51 • M58 • M59 • M60 • M61 • M63 • M64 • M65 • M66 • M74 • M77 • M81 • M82 • M83 • M84 • M85 • M86 • M87 • M88 • M89 • M90 • M91 • M94 • M95 • M96 • M98 • M99 • M100 • M101 • M102 • M104 • M105 • M106 • M108 • M109 • M110 | |
| ערפיליות | M1 • M8 • M16 • M17 • M20 • M27 • M42 • M43 • M57 • M76 • M78 • M97 | |
| אחרים | M40 • M73 | |
| שארל מסיה • קטלוג קלדוול • הקטלוג הכללי החדש | ||
30363767צביר פגסוס