רבי עוזיאל מייזליש
| לידה |
1744 ה'תק"ד |
|---|---|
| פטירה |
30 בנובמבר 1785 (בגיל 41 בערך) כ"ח בכסלו ה'תקמ"ו |
| מקום קבורה | ניישטאט |
| מדינה | פולין |
| תחומי עיסוק | רב בערים אוסטרובצה ריטשוואל וניישטאט. |
| רבותיו | הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, רבי מנחם מענדל מפרימשלן, רבי אברהם מפדלוסק ורבי נחמן מקוסוב. |
| אב | צבי הירש מייזליש |
רבי עוזיאל מייזליש (ה'תק"ד - כ"ח בכסלו ה'תקמ"ו) היה רבן של הערים אוסטרובצה ריטשוואל וניישטאט וממייסדי תנועת החסידות בפולין, מחבר הספרים: "כרם שלמה", "מנורה הטהורה", "תפארת עוזיאל", "תפארת הצבי", "עץ הדעת טוב".
ביוגרפיה
נולד לרבי צבי הירש ולדרזיל מייזליש מסעמיאטיטש שבליטא בשנת ה'תק"ד[1] או על פי דעה אחרת בשנת ה'תק"ו[2], מצאצאי רבי אברהם נתן נטע מייזליש (בעל נטע שעשועים[3] ומצאצאי הב"ח) ורבי אריה לייב חסיד (אב"ד בפרמישלן ולבוב, מצאצאי הרמ"א)[4]. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול וכתב אז חידושים רבים שהודפסו במשך השנים בקבצים וספרים שונים[1]. נשא עם ביתו של הגביר רבי שלמה מזליחוב[5]. כבר בגיל צעיר הוא מונה לרב בעיר אוסטרובצה.
הוא התקרב להבעל שם טוב[6] ונהפך לאחד מתלמידיו ולאחר מכן של ממשיכו המגיד ממזריטש, כמו כן החשיב את עצמו כתלמידם של רבי מנחם מענדל מפרימשלן, רבי אברהם מפדלוסק ורבי נחמן מקוסוב[7].
בעקבות התקרבותו לחסידות הוא הודח מהרבנות בעיר אוסטרובצה על ידי קהילת המתנגדים בעיר. על פי המקובל במסורת החסידית, הוא גורש בערב שבת על ידי אנשי העיר בביזיון גדול, ונאלץ ללון אצל חובש שהסכים לארח אותו בתמורה לכך שברך אותו שביתו תינשא עם תלמיד חכם[8][9]. בעקבות גירושו מהעיר הוא נדד לעיר ריטשוול ולאחר מכן לניישטאט שם כיהן ברבנות ובראשות ישיבה אותה הקים במקום[10].
היה מיודד עם גדולי צדיקי החסידות, רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, רבי פנחס הורוביץ, רבי משולם זושא מאניפולי, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב, שהעריצו אותו והעידו עליו ש"לא טעם טעם חטא מעולם", כמו כן הם היו מכנים בשם "עבד ה'" - נוטריקון של שמו "עוזיאל בן דרעזיל"[11].
הוא חתום יחד עם רבי שלמה מלוצק על צוואתו של המגיד ממזריטש המופיעה בגניזה החרסונית[12], במכתב אחר בגניזה הוא מוזכר יחד עם רבי שניאור זלמן מליאדי בתור שלוחים להטמין פ"נ של תלמידי המגיד בארון הקודש של הבעל שם טוב במעז'יבוז'[13].
נפטר בכ"ח בכסלו ה'תקמ"ו, ונטמן בעיר ניישטאט.
ספריו
.png)
כרם שלמה
הספר "כרם שלמה" הוא חיבור על סוגיות בש"ס, הספר יצא לראשונה בט"ו באב ה'תקס"ג בעיר זאלקווא בדפוס של יהודי בשם גרשון וולף, וממומן על ידי גביר בשם צבי הירש, יחד עם ספר נוסף שלו "תפארת צבי". בהקדמה לספר כותב המדפיס שהוא קרא לספר בשם "כרם שלמה", על שם הפסוק: "כרם ה' צבאו-ת, בית ישראל"[14], וחמיו של המחבר רבי שלמה.
מנורה הטהורה
הספר "מנורה הטהורה" הוא חיבור על הלכות שבת בשולחן ערוך, הספר זכה להסכמותיהם של גדולי החסידות, רבי אלימלך מליז'נסק כתב שהספר אינו זקוק להסכמה משום שהוא נכתב בהוראת רבו המגיד ממזריטש, והעיד שהוא:"תורת אמת כניתן מסיני"[15], הספר נערך על ידי בנו של רבי עוזיאל רבי צבי הירש מייזליש ואחיו רבי יצחק מייזליש, ויצא על ידי צאצאו רבי יהודה אריה מייזליש.
עץ דעת הטוב
הספר "עץ דעת הטוב" הוא חיבור על מסכת שבת ומסכת כתובות שבש"ס, הספר יצא על ידי אחיינו של רבי עוזיאל רבי נתן מאיר מייזליש, בהקדמה כותב המדפיס שהוא קרא לספר בשם "עץ דעת הטוב" על כך ש:”כל ספריו בנויים על האמת והטוב ובהשכל ודעת וידבר”. הוא מומן על ידי גביר בשם רבי שלמה צבי הירש, וזכה להסכמות מהאדמו"רי חסידות ויז'ניץ וצאנז ומשאר גדולי החסידות.
בהוצאה הראשונה יצא הספר על מסכת שבת, ורק במהדורות שלאחר מכן יצא הספר גם עם מסכת כתובות.
תפארת עוזיאל
הספר "תפארת עוזיאל" הוא חיבור על התנ"ך ואגדות חז"ל. עד להוצאת הספר היה השם "תפארת עוזיאל" שם כללי לספריו של רבי עוזיאל מייזליש, בשנת ה'תרכ"ג יצא הספר לראשונה על ידי אחיינו של רבי עוזיאל רבי נתן מאיר מייזליש ונקרא על שמו, ולאחר מכן במהדורות נוספות בשנים:ה'תר"ע, ה'תרפ"ה וה'תשכ"ב[16]. בספר מצטט רבי עוזיאל אמרות רבות מרבותיו תלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, וכן אמרותיהם של גדולי ישראל בתקופת האחרונים, כמו כן הוא מרבה להשתמש בספר במשלים רבים ואף מביא דברים שגילו לו בחלום, באחד מהמקומות הוא כותב ויכוח שהתגלה לו בחלום בין הקב"ה לעם ישראל המבקשים שיביא להם את הגאולה, בעוד הקב"ה עונה להם שהוא נמצא איתם בכל מקום[17][7].
תפארת צבי
הספר "תפארת צבי" הוא חיבור על הפרק הראשון במסכת ביצה, הספר הודפס לראשונה יחד עם הספר "כרם שלמה" שיצא בט"ו באב ה'תקס"ג בעיר זאלקווא בדפוס של היהודי גרשון וולף, שממומן על ידי גביר בשם צבי הירש. המדפיס קרא לספר בשם "תפארת צבי", על שמו של אביו של רבי עוזיאל מייזליש, רבי צבי הירש מייזליש[18].
הגותו
בתורתו מורה רבי עוזיאל מייזליש את דרכי עבודת ה', וכותב שהדרך הנכונה לכך היא על ידי כך שהאדם מכוון לעשות נחת רוח להקב"ה[19], ועל האדם לחשוב כל בוקר כיצד הוא יכול לעבוד את ה'[20]. הוא תובע על האדם גם בתורתו לעבוד את הקב"ה בהתלהבות משום שרק על ידי כך הוא יוכל להתגבר על היצר הרע הבוער בו[21].
רבי עוזיאל מייזליש גם כתב שישנם דרגות שונות בין הצדיקים, בעוד יש צדיקים שרק על ידי תפילות ופדיונות יכולים לפעול ישועות, ישנם צדיקים שעל ידי דיבורם בלבד פועלים ישועות[22].
תלמידיו
בניישטאט הקים רבי עוזיאל ישיבה בה למדו רבים מגדולי החסידות, שביניהם[10]:
- רבי אהרן השותק מזליחוב - נפטר בגיל צעיר ורבו רבי עוזיאל הספיד אותו[23], ישנם הטוענים שתלמידו של רבי עוזיאל מייזליש היה רבי אהרן מזליחוב אחר (בעל מחבר הספר "אור גנוז") ולא רבי אהרן השותק מזליחוב[24].
- רבי פישל מסטריקוב[25].
- רבי דוד שלמה אייבשיץ.
- רבי יצחק מייזליש - רבה של העיר ניישטאט ואחיו של רבי עוזיאל[26][1].
משפחתו
- רבי צבי הירש מייזליש - התארס בגיל 12[27]. התגורר בעיר סמיאטיץ, והיה חותנו של אחד מנכדיו של רבי חיים מוולוז'ין, ערך יחד עם דודו רבי יצחק מייזליש את ספרו של אביו "מנורה טהורה".
- רבי יהודה אריה מייזליש - הוציא לאור את ספרו של סבו "מנורה טהורה".
לקריאה נוספת
- רבי שלום חיים פרוש, אור יקרות, חלק א', עמ' תל"ט - תמ"ג.
- רבי אברהם יצחק ברומברג, רבי עוזיאל מייזלש רוזנווסר, בתוך: "סיני" חלק סד, תשרי-אדר תשכ"ט, עמ' קצט-רג
קישורים חיצוניים
- עוזיאל מייזליש, בחב"דפדיה.
- רבי עוזיאל מייזליש, באנציקלופדיה היהודית.
- המחנה החרדי, גיליון 508, עמ' 23.
- ספריו
- תפארת עוזיאל, ח"א: על התורה. ח"ב: על נ"ך, חגים וגמרא, ווארשא תרכ"ג, באתר היברובוקס
- כרם שלמה - חותם טהור, חידושי סוגיות והלכה, זאלקווא, תקכ"ח, באתר היברובוקס
- תפארת הצבי, על מסכת ביצה, זאלקווא תקכ"ח, באתר היברובוקס
- עץ הדעת טוב, על מסכת שבת, לעמבערג תרמ"ו, באתר היברובוקס
- מנורה הטהורה, על מסכת שבת, פרעמישלא תרע"א, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 חכמי פולין, עמ' ב.
- ^ אוצר הרבנים, זכרו תורת משה, גיליון תקצ"ד.
- ^ ראו: הרב מו"ה אברהם נתן נטע בשם הגדולים החדש, מערכת גדולים-א, עמוד 14, אות מ
- ^ ליחוס המלא של רבי עוזיאל מייזליש:עץ החיים, עמ' 121.
- ^ עיתון קולמוס, גיליון 60, עמ' 28.
- ^ אותו הוא מזכיר מספר פעמים בספריו.
- ^ 7.0 7.1 המחנה החרדי, גיליון 508, עמ' 23.
- ^ בלבת אש, חלק א', עמ' ל"ז.
- ^ בתו התחתנה לימים עם רבי אריה לייבוש מגדולי תלמידי החוזה מלובלין.
- ^ 10.0 10.1 כנסת הגדולה, קושטא, תע"ו – העותק של הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש, תלמיד הבעש"ט ומגדולי תלמידי המגיד ממזריטש באתר קדם.
- ^ הקדמה לספרו "תפארת צבי".
- ^ גניזה החרסונית, מכתב רמ"א.
- ^ הגניזה החרסונית, מכתב רכ"ו.
- ^ ספר ישעיהו, פרק ה', פסוק ז'.
- ^ מתוך הקדמה לספר בהוצאה הראשונה.
- ^ תפארת עוזיאל, מהדורת ה'תשכ"ב, עמ' 3.
- ^ תפארת עוזיאל על מגילת אסתר, עמ' מ"ט.
- ^ בהקדמה לספר.
- ^ תפארת עוזיאל שיר השירים, עמ' ב.
- ^ תפארת עוזיאל, איכה, ג, כ"ג.
- ^ תפארת עוזיאל, בראשית, מ"א, ל"א.
- ^ תפארת עוזיאל, פרשת תזריע, עמ' צ"ג.
- ^ הספד זה נדפס בספרו.
- ^ קובץ "בית אהרן וישראל", גיליון י', עמ' פ"ד.
- ^ אור יקרות, ב, עמ' קכ"ד.
- ^ בנו הוזכר בהסכמה לספרו של רבי עוזיאל "תפארת עוזיאל".
- ^ בחידושי אביו למסכת כתובות כותב: ובני הנבון החכם החתן כמר צבי כבר תריסין שנין הקשה...