היאת תחריר א-שאם
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
| |||
| תקופת הפעילות | ינואר 2017 – הווה (כ־8 שנים) | ||
|---|---|---|---|
| אידאולוגיה |
אסלאם סוני הג'יהאד הסלפי והאביזם | ||
| מנהיגים |
אבו ג'אבר א-שייח' (אמיר) אבו מוחמד אל-ג'ולאני (מפקד צבאי) | ||
| מטה | אידליב, סוריה | ||
| אזורי פעילות |
 סוריה לבנון (עד אוגוסט 2017) | ||
| חברים |
12,000–15,000 (הערכה, 2020)[1] 15,000–30,000 (הערכה, 2018)[2][3] 31,000 (הערכה, 2017)[4] | ||
| הקודם |
ג'בהת פתח א-שאם ג'בהת אנצאר א-דין נור א-דין א-זינכי ג'יש א-סונה ליווא אל-חק (אנ') | ||
| בעלי ברית |
| ||
| מתנגדים |
| ||
| קרבות |
מלחמת האזרחים בסוריה זליגת מלחמת האזרחים בסוריה ללבנון | ||
_(Black).svg){kind=small}
הַ֫יְאַת תחריר א-שאם (בערבית: هيئة تحرير الشام – "הארגון לשחרור הלבנט" או "המטה לשחרור הלבנט") הוא ארגון מורדים סורי ג'יהאדיסטי שהוקם בשנת 2017 בעקבות מיזוג של מספר ארגוני מורדים סונים-סלפים, והוא בין קבוצות האופוזיציה המרכזיות הנוטלות חלק פעיל במלחמת האזרחים בסוריה. הארגון מכונה בקיצור מוכר במערב כ-HTS, אל-קאעדה בסוריה או אל-קאעידה בלבנט; קבוצות מורדים סוריות אחרות מכנות את הארגון בקיצור התש (נהגה: "הֶתֶשׁ") על מנת להצביע על הדמיון בינו לבין ארגון המדינה האסלאמית (דאעש), הפעיל אף הוא בסוריה.
היאת תחריר א-שאם הוקם ב-28 בינואר 2017, כמיזוג בין ג'בהת פתח א-שאם (לשעבר "ג'בהת א-נוסרה" – שלוחת אל-קאעידה בסוריה) לבין הארגונים הג'יהאדיסטיים ג'בהת אנצאר א-דין, ליווא אל-חק (אנ'), ג'יש א-סונה, ותנועת נור א-דין א-זינכי; לאחר ההצהרה הרשמית על הקמתה, הצטרפו לקבוצה ארגונים קטנים נוספים, וכן ערקו אליה לוחמים מארגוני מורדים אחרים. הארגון מנוהל על ידי בכירים בג'בהת פתח א-שאם ומנהיגים לשעבר באחראר א-שאם, אם כי הפיקוד העליון שלו כולל גם מנהיגים מקבוצות אחרות החברות בו.
למרות ההצהרה על הקמת ארגון חדש כביכול, היאת תחריר א-שאם מתפקד למעשה באופן סמוי כסניף הסורי של ארגון אל-קאעידה: הוא מחרים את שיחות השלום באסטנה על עתיד סוריה וכן את ארגוני המורדים הנוטלים חלק בשיחות אלה, רבים מלוחמיו הם ג'יהאדיסטים זרים, ומרבית צמרת הפיקוד מחזיקה באידאולוגיה סלפית קיצונית ושומרת על קשר חשאי עם אל-קאעידה. רבים במערב סבורים שמטרת הקמתו של הארגון הייתה לאחד תחת דגל אחד את כל הקבוצות הג'יהאדיסטיות בסוריה שחולקות את האידאולוגיה הקיצונית של אל-קאעידה, ובכך להשיג כוח רב מול ארגוני המורדים האחרים בסוריה כדוגמת אחראר א-שאם והצבא הסורי החופשי. היאת תחריר א-שאם חולק את החזון של שלוחת אל-קאעידה בסוריה בגלגוליה הקודמים להקמת אמירות אסלאמית על אדמת סוריה שתנוהל על פי חוקי השריעה. ארצות הברית הכריזה עליו כארגון טרור ב-11 במרץ 2017, בנימוק שהארגון עדיין שומר על קשר עם אל-קאעידה.
רקע
הכיבוש המהיר של מזרח העיר חלב על ידי משטר אסד ובעלות בריתו מידי המורדים במחצית הראשונה של דצמבר 2016 הייתה מכה קשה למרד הסורי. למעשה, מאז הכיבוש המלא של העיר, למשטרו של אסד הייתה שליטה איתנה למדי על שני האזורים העירוניים הגדולים ביותר במדינה – דמשק וחלב. הפעילות של המורדים בפרברים של מזרח ודרום דמשק הצטמצמה מאז לכדי כיסים מבודדים שאינם מהווים איום ממשי על המשטר ויכולים ליפול מחדש לידיו. המשטר שמצבו התחזק בעקבות כיבוש חלב, המשיך להבהיר את כוונותיו לכבוש מחדש את כל סוריה. עקב כך, בקרב ארגוני המורדים עלה חשש מפני המטרה הבאה של המשטר אחרי העיר חלב: מחוז אידליב – מעוז המורדים החשוב ביותר בצפון מערב סוריה שממנו המשטר סולק כמעט לחלוטין באביב של 2015. איום זה, בשילוב עם חיפוש האשמים בקרב ארגוני המורדים על ההתמוטטות המהירה של ההגנה על מזרח חלב, הביאה אנרגיה מחודשת לדיונים על מיזוג פלגים שונים באופוזיציה הסורית – הן בקרב הפלגים המתונים והן בקרב הפלגים הג'יהאדיסטיים.
עקב כך, שתי תוכניות מיזוג עיקריות התפתחו במהלך דצמבר 2016 בצפון סוריה; אחת מהם שיקפה את המשך מאמצי המיתוג מחדש של שלוחת אל-קאעידה הסורית ג'בהת א-נוסרה ששינתה את שמה לג'בהת פתח א-שאם בסוף יולי 2016 עם ניתוק הקשרים לכאורה עם אל-קאעידה, כשהמטרה הייתה לשלב את הארגון הג'יהאדיסטי עמוק יותר בהתקוממות הסורית על ידי יצירת חלון הזדמנויות למיזוג עם פלגים אחרים מבלי שהללו יצוירו כארגוני טרור על ידי המערב ובכך להוביל להקמת קואליציה גדולה יותר להגשמת האמירות האיסלאמית בשטחי סוריה. תוכנית המיזוג השנייה הוצעה בסוף דצמבר על ידי פלגי המורדים המתונים בצפון סוריה להפוך את הצבא הסורי החופשי למאוחד וגדול יותר על ידי הצטרפות ארגונים נוספים ותיאום נרחב יותר בין החטיבות השונות.
על מנת שתוכניות המיזוג יהפכו לדומיננטיות בצפון סוריה, לכל הצדדים היה ברור שאי אפשר להתעלם מהשתלבות אחת הסיעות החזקות ביותר במלחמת האזרחים – אחראר א-שאם – שמיקומה האידאולוגי נמצא על קו התפר בין החזון הלאומי על עתידה של סוריה לבין המרכיב הסלפי-ג'יהאדיסטי של המרד הסורי. בהיותה נהנית מגיבוי חזק מטורקיה ומקטר לצד תרומות פרטיות של אזרחים איסלאמיסטים אמידים במדינות המפרץ, בתנועת אחראר א-שאם יש גורמים המעוניינים להתקרב לפלגים הסלפים הקיצוניים, ומאידך יש את אלו הדוגלים בהיבדלות מהם. מנקודת המבט של הארגון, הליכה על הקו הדק בין הקיצוניות למתינות יוצר את הסיכון של איבוד ארגונים משני קצוות המפה המעוניינים להתאחד עם ארגונים ג'יהאדיסטים סלפים או עם ארגונים מתונים, ובכך לגרום לירידת כוחו של הארגון מול בריתות אחרות. במהלך דצמבר 2016, מנהיג הארגון באותה עת, אבו ג'אבר א-שייח', שמקורב לאל-קאעידה בהשקפתו, פעל להקמת ג'יש אל-אחראר שיהווה סוג של מיזוג בין אחראר א-שאם לג'בהת פתח א-שאם. מנגד, מרבית צמרת הפיקוד של אחראר א-שאם התנגדה לכל סוג של מיזוג בינה לבין ג'בהת פתח א-שאם, מתוך ידיעה שאיחוד רשמי יוביל להתנערות של תומכיה הזרים של הקבוצה, בפרט טורקיה. בעקבות מבצע מגן הפרת של טורקיה בסוף אוגוסט 2016 נגד המדינה האסלאמית והכוחות הסוריים הדמוקרטיים במרחב הכפרי הצפוני של חלב, טורקיה כמעט חדלה לדרוש את עזיבתו של אסד בין השאר בשל שיתוף הפעולה בינה לבין רוסיה שסיפקה לה תמיכה אווירית בצפון סוריה, ואחראר א-שאם שהשתתפה אף היא במבצע לצד צבא טורקיה החלה להיות מתויגת על ידי הג'יהאדיסטים הקיצוניים כסיעה "מתונה". עקב הסיבות הללו, הרעיון לאיחוד בין אחראר א-שאם לג'בהת פתח א-שאם לא התממש.
לצד כישלון הדיונים אודות איחוד הארגונים, שתי התפתחויות מרכזיות נוספות תרמו לעליית המתח בין ארגוני המורדים המתונים לקיצוניים בתחילת 2017. ראשית, ההתקפות האוויריות של ארצות הברית על ג'בהת פתח א-שאם עלו בהיקפן לקראת סיום כהונת נשיא ארצות הברית ברק אובמה, ומטרתן הייתה לבודד את הארגון על ידי איתות לארגונים אחרים מה יעלה בגורלם אם הם יתמזגו עם הקבוצה. כך למשל, הותקף מחנה אימונים משותף לג'בהת פתח א-שאם ולתנועת נור א-דין א-זינכי. ההתעלמות של פלגים אחרים מההפצצות על ג'בהת פתח א-שאם ואי הבעת תנחומים בעקבות מות הלוחמים עוררו זעם רב בג'בהת פתח א-שאם. שנית, רוסיה וטורקיה ניסו להוביל לשילוב סיעות מורדים בשיחות השלום שנערכו באסטנה שבקזחסטן בסוף ינואר 2016, במטרה לאכוף את הסכם הפסקת האש בין המורדים למשטר. לשיחות באסטנה קדמו דיונים חסויים בחסות טורקיה, שבהם הוצעה חלופה שלישית לשתי יוזמות המיזוג של פלגי המורדים – הקמת גוף כללי בשם מועצת הפיקוד לשחרור סוריה. פרוטוקולים של הדיונים שדלפו לתקשורת הראו כי אחראר א-שאם השתתפה אף היא בדיונים הללו, והתנועה הואשמה על ידי הג'יהאדיסטים הקיצוניים בקידום תוכנית לערעור יוזמות המיזוג המקומיות. בעקבות ההתפתחויות הללו, אין זה מפתיע שג'בהת פתח א-שאם ראתה שהולך ונרקם קשר בין-לאומי רחב לבידוד הארגון ולהשמדתו. הדבר הוביל את הארגון לפתוח במתקפה על סיעת מורדים קטנה יחסית בשם צבא המוג'אהידין שהוקמה בחלב ב-2014 במטרה ללחום בדאעש. קבוצה זו שקיבלה גיבוי מערבי דרך חפ"ק MOM בטורקיה שבו כנראה נטל חלק גם ה-CIA, הייתה בין החותמים על ההסכם להקמת מועצת הפיקוד לשחרור סוריה והשתתפה בשיחות השלום באסטנה. המתקפה על צבא המוג'אהידין שהחלה ב-24 בינואר 2017, התרחשה לאחר עימותים בין אחראר א-שאם לקבוצת המורדים הקיצונית ג'ונד אל-אקצא שניצלה את החסות של ג'בהת פתח א-שאם על מנת להילחם בארגונים אחרים.
בהצהרה שפורסמה ב-24 בינואר, ג'בהת פתח א-שאם תיאר את התקפותיו כמקדימות, וטען שההתקפות האוויריות ושיחות השלום באסטנה הם אמצעים שנועדו לבודד את הקבוצה ולפגוע בה. עם זאת, הארגון הקפיד להימנע מהשוואה למדינה האסלאמית, והדגיש כי הוא לא הכריז על פלגי המורדים האחרים כ"תכפיריים". להתקפה של ג'בהת פתח א-שאם על צבא המוג'אהידין הייתה השפעה רחבת היקף על פלגי מורדים אחרים באזור, שנקטו גישות שונות על מנת להתמודד עם התוקפנות של הארגון. בעוד שבמחוז לטקיה צבא המוג'אהידין הסגיר את בסיסיו לארגון ונסוג, במחוז אידליב התערבו מספר פלגי מורדים גדולים בהתנגשויות בין ג'בהת פתח א-שאם לארגונים קטנים: אחמד אבו עיסא, מנהיג סוקור א-שאם שהתאחד עם אחראר א-שאם, קרא לגיוס כללי נגד הארגון במטרה לסלק אותו מאידליב, בעוד אחראר א-שאם ולגיון א-שאם פרסמו הצהרות שבהן הם מגנים את התקפות הארגון ומכריזים על הפסקת התיאום עימו במסגרת צבא הכיבוש, תוך שהם מבהירים שהארגונים יתגייסו כדי להרתיע כל פעולה תוקפנית של סיעה אחת נגד האחרת.
התוקפנות של ג'בהת פתח א-שאם נתנה דחיפה למיזוגים שונים בין פלגי מורדים הקרובים מבחינה אידאולוגית (חילוניים או ג'יהאדיסטיים מתונים). מנקודת המבט של הפלגים הקטנים שהרגישו מאוימים מג'בהת פתח א-שאם, אמצעי ההגנה היחיד שלהם היה להצטרף אל סיעה גדולה יותר שתספק להם חסות, ואחראר א-שאם המתונה יחסית הצליחה לתפוס את הנישה הזאת. על אף שקודם לכן שיתפה פעולה באופן הדוק עם הג'יהאדיסטים הקיצוניים, אחראר א-שאם הייתה הקבוצה העיקרית באזור אידליב שיכלה לשמש כגורם מאזן מול התקפותיהם על הארגונים הקטנים. כך עד סוף ינואר 2017, כ-13 פלגים קטנים התמזגו לתוך אחראר א-שאם. ארגוני מורדים אחרים שהיו חזקים דיים באזורים ספציפיים בסוריה כדוגמת צבא האסלאם הפעיל בע'וטה שבריף דמשק, המשיכו לפעול במסגרת עצמאית, ורק יחידות קטנות שלהם אשר שהו בצפון סוריה והיו פגיעות יחסית בחרו להתמזג עם אחראר א-שאם. מבין הפלגים הקטנים, לגיון א-שאם המונה כ-4,000 לוחמים הוא ארגון המורדים היחיד שבחר לשמור על מסגרת עצמאית עקב היותו חזק למדי בצפון מחוז חלב. הנהגת ג'בהת פתח א-שאם נוכחה אפוא שארגון אחראר א-שאם ממשיך לצבור כוח רב מדי וכי הארגון שלהם עשוי שוב להיות מבודד בין ארגוני המורדים הסורים.
הקמה
בתגובה לאיחודים בקרב הג'יהאדיסטים המתונים, ב-28 בינואר 2017, ג'בהת פתח א-שאם וקבוצות המשתפות עימה פעולה באופן הדוק, הכריזו על מיזוגם לתוך ארגון חדש המתקרא הייאת תחריר א-שאם (הארגון לשחרור הלבנט). הקמת הארגון הייתה תגובה הולמת להתפשטות של אחראר א-שאם במחוז אידליב, ובכך ג'בהת פתח א-שאם סיכלה את מפגן הכוח של אחראר א-שאם, מנעה את בידודה בקרב המרד הסורי והפכה לארגון המורדים הסוני הגדול ביותר בסוריה – שנייה רק לצבא הסורי החופשי. הקבוצות הראשונות שעמדו מאחורי המיזוג הזה לצד ג'בהת פתח א-שאם, הן בעלות אוריינטציה אידאולוגית דומה עם קרבה לאל-קאעידה, ובראשן ג'בהת אנצאר א-דין שהייתה קרובה במיוחד לג'בהת פתח א-שאם. בעקבות הקמת הארגון, הצטרפו אל הארגון קבוצות של אנשי דת סונים בולטים, וכן הגורמים הקיצוניים באחראר א-שאם, כולל אבו ג'אבר א-שייח' מנהיג אחראר א-שאם לשעבר והאמיר של הארגון החדש. מאז הקמת היאת תחריר א-שאם והצטרפות פלגים קטנים לאחראר א-שאם, שני הצדדים התחרו זה בזה כדי לצרף לשורותיהם קבוצות מורדים קטנות אחרות. עבור היאת תחריר א-שאם, הגדלת העריקה מאחראר א-שאם לשורותיה היא בעלת חשיבות מכרעת. למרות המתיחות הרבה בין הארגונים, לאחר הקמת היאת תחריר א-שאם העימותים בינה לבין אחראר א-שאם ובעלות בריתה פסקו כמעט לחלוטין.
יוזמי הקמת היאת תחריר א-שאם הם השייח' הסוני עבדאללה אל-מוחייסיני המקורב לאל-קאעידה וצבא הכיבוש, אבו טאהר אל-חמאווי והשייח' עבד א-רזאק אל-מהדי המקורב לאחראר א-שאם. הארגון נמצא בתהליך להקמת גוף שלטוני אסלאמי בתחומי שליטתו (מועצת השורא), על מנת למנוע סכסוכים פנימיים בין ארגוני המורדים תחתיו כפי שהתרחשו מספר שבועות לפני הקמת הארגון. בעת ההצהרה על הקמת הארגון, צוין גם על הקמת יחידות העילית של הארגון הקרויות "אִנְעִ'מַאסִי" אשר תפקידן לבצע משימות מיוחדות כמו הסתננות והחדרת מחבלים מתאבדים לשטחי האויב. חלק מהן נפרסו בעיר אידליב. ייתכן כי בעתיד תצטרף אל הארגון בעלת בריתו הקרובה – המפלגה האסלאמית של טורקיסטן, שיש לה לוחמים רבים בסוריה. על לוגו הארגון מופיע המסגד האומיי אשר בדמשק.
ב-8 בדצמבר 2024, כאשר המורדים הסורים השלימו את כיבוש דמשק, אל-ג'ולאני, מנהיג הארגון, הגיע למסגד האומיי ונשא בו את נאום הניצחון.
מנהיגות ואידאולוגיה
המפקד הכללי או האמיר של היאת תחריר א-שאם הוא אבו ג'אבר א-שייח', שהיה אחד ממנהיגי אחראר א-שאם עד ספטמבר 2015 ובמקור השתייך לארגון ג'בהת אנצאר א-דין. עקב ההטפות הג'יהאדיסטיות שלו הוא נעצר על ידי המשטר הסורי בשנת 2005 ונכלא בכלא סיידנאיא לצד ג'יהאדיסטים נוספים עד שנת 2011. המפקד הצבאי של הארגון הוא אבו מוחמד אל-ג'ולאני, שהיה קודם לכן האמיר של ג'בהת פתח א-שאם (לשעבר ג'בהת א-נוסרה, הסניף הסורי של אל-קאעידה) ובמקור היה חבר אל-קאעידה בעיראק מ-2003 עד 2012; למעשה, כמחצית מהכוח הלוחם של הארגון היו קודם לכן לוחמי ג'בהת א-נוסרה, כך שהשפעתם על הארגון גבוהה. המנהיג הבכיר ביותר בשרשרת הפיקוד של היאת תחריר א-שאם אחרי האמיר והמפקד הצבאי היה אבו ח'יר אל-מַסְרִי – איש אל-קאעידה שחוסל על ידי ארצות הברית בתקיפה אווירית ב-28 בפברואר 2017. מפקדים בכירים אחרים בארגון הם אבו אל-עבד, תאופיק שיהאב א-דין, אבו סאלח א-טחאן, אבו אל-עבד אשידאא' (אנ'), אבו אסמאעיל, אבו מוסעב תונסי ואבו מאלכ א-שאמי. מפקדים רבים בצמרת הארגון ערקו מאחראר א-שאם או מארגונים אחרים.
מנהיגי הארגון סבורים שיש לנקוט ג'יהאד עממי שבמהלכו יוטמעו חומרי הלימוד בקרב האוכלוסייה המקומית, והח'ליפות האסלאמית תוקם רק לאחר שתהיה תמיכה עממית רחבה מספיק בקרב התושבים; בכך גישה זו נוקטת בשיטה הפוכה מהמדינה האסלאמית, הסבורה שיש לכפות את הג'יהאד בכוח על האוכלוסייה המקומית באמצעות טרור ועונשים. האידאולוגיה של היאת תחריר א-שאם זהה ברובה לאידאולוגיה של ג'בהת א-נוסרה, כולל ג'יהאדיזם סלפי ווהאביזם, בין השאר בשל העובדה שמרבית הכוח הלוחם שלה השתייך קודם לכן לג'בהת פתח א-שאם.
לאחר קריסת המשטר הסורי הרשמי בהנהגת בשאר אל-אסד, הצהיר אל-ג'ולאני, מנהיג הארגון, כי מטרת הארגון הנוכחית היא לבנות את סוריה מחדש "המטרה תהיה יצירת ממשל המבוסס על מוסדות, ומועצה שנבחרת בידי העם", וכי יש לשמור על המוסדות הסורים שישמשו כעת את העם ואת סוריה החדשה.[5]
מבנה
בעקבות האיחוד של חמשת הארגונים הנזכרים, ארגונים וקבוצות מורדים קטנות הצטרפו אף הם לארגון, בהם כאלה שהשתייכו בעבר לארגונים אחרים וערקו מהם. נכון לאפריל 2017, מספר לוחמי הארגון מוערך בכ-40,000, מתוכם 20,000 לוחמי ג'בהת א-נוסרה לשעבר. הרשימה הבאה של הקבוצות השייכות לארגון מבוססת על הודעות רשמיות של היאת תחריר א-שאם, אך לא ברור מלוא היקף הנאמנות של כל אחת מהקבוצות לארגון. בכתב נטוי מסומנים גדודים או חטיבות שערקו מארגון אחראר א-שאם או מארגונים אחרים וייתכן שחלקם יהפכו לעצמאיים בעתיד. בכתב מודגש מסומנות הקבוצות שהקימו את הארגון:
- ג'בהת פתח א-שאם
- ג'בהת אנצאר א-דין
- נור א-דין א-זינכי
- ג'יש א-סונה
- ליווא אל-חק
- אנצאר א-שאם
- פורסאן א-שאם
- סראיא אל-אקצא
- ג'מאעת פורסאן א-סונה
- ג'בהת א-סדיקין
- חטיבת א-תַּמְכִּ֫ין
- חטיבת המוג'אהדין של אשידאא'
- חטיבת השריון של אבי האסלאם
- חטיבת אל-קאדסיה
- חטיבת אנצאר אל-חק
- קבוצת ח'וראסאן
- קוואפל א-שוהדא
- ליווא אל-עבאס
- ליווא סראיא א-נסר
- ליווא אהל א-שאם
- אחראר אל-ג'בל אל-ווסטה
- המיליצייה השבטית א-שאב אל-אבייה
- אסאד אל-ח'לאפה
- אל-ג'נאח אל-כורדי
- גדוד הקדושים
- גדוד מוחמד אל-עספורה
- גדוד אריות ההרים
- גדוד אבירי הח'ליפות
- גדודי אבו מוחמד אל-חמאווי
- גדוד השהיד עומר ג'עלוכ
- גדוד אוסוד חמזה
- גדוד ריאח אל-ג'נה
- חזית קדושי האסלאם
- גדוד אוסוד א-רחמן
- גדוד אוסוד אל-חרב
- גדוד הג'יהאד פי סביל אללה
- גדוד א-תווחיד
- גדוד השהיד אבראהים קבאני
- גדוד השהיד אבו אוסיד
- גדוד בית אל-מקדס
- גדוד א-סאעקה
- גדוד אשבאל א-סונה
- גדוד אבו טַלְחַה אל-אנסארי
- גדוד מופיד אַ֫עְוַור
- גדוד טליבאן
- גדוד א-סידיק
- גדודי א-רשיד
- גדודי א-צחאבה
- גדודי אחמד אספן
- גדודי אל-ח'טאב
- גדודי א-סיף אל-עומרי
- גדודי המוג'אהידין של חריתאן
- גדודי חוד'יפה אבן אל-ימאן
יחסים עם ארגונים אחרים
כיומיים לאחר הקמת הקבוצה, היו דיווחים על חילופי אש בין היאת תחריר א-שאם לאחראר א-שאם במעבר הגבול באב אל-הווא ליד טורקיה והאזורים הסמוכים, וכן דווח ששני הארגונים מתכוננים לקראת סבב נוסף של עימותים; מספר ימים לאחר מכן, לוחמי היאת תחריר א-שאם תקפו את פלוגות העילית של צבא סוריה החופשי. בדיווחים רשמיים, ארגון אחראר א-שאם פרסם שערקו ממנו להיאת תחריר א-שאם כ-955 לוחמים, ומנגד שני מנהיגים בכירים בג'בהת פתח א-שאם ערקו לאחראר א-שאם, ביניהם סאמי אל-עוריידי – סגנו של אבו מוחמד אל-ג'ולאני. בעקבות הקמת היאת תחריר א-שאם, היו דיווחים שאחראר א-שאם תתמזג יחד עם לגיון א-שאם, ג'יש אל-עיזה, ליווא א-תַּמְכִּ֫ין והמפלגה האסלאמית של טורקיסטן על מנת להקים ארגון חדש בשם ג'בהת תחריר אל-סוריה (חזית השחרור של סוריה), מה שלא התרחש לבסוף.
הקשר בין היאת תחריר א-שאם המורכבת ברובה מלוחמי ג'בהת א-נוסרה, לאחראר א-שאם מורכב; השניים, שנחשבים בין ארגוני המורדים החזקים ביותר בסוריה, שיתפו פעולה באופן הדוק בין 2014 ל-2016 במסגרת צבא הכיבוש ואף זכו להצלחות מרשימות בכיבוש העיר אידליב וסביבותיה. למרות האיבה ביניהם לפני הקמת היאת תחריר א-שאם והכרזתו של המנהיג החדש של אחראר א-שאם עלי אל-עומר על הלחימה בארגון החדש בכל החזיתות, יש הסבורים כי הארגונים לא יגיעו למלחמה כוללת ביניהם בהתחשב במצב הכללי הירוד של ארגוני המורדים בסוריה בעקבות המעורבות הרוסית והאיראנית במלחמה, והשלוחה של היאת תחריר א-שאם בעיר דרעא ממשיכה לשתף פעולה עם החזית האסלאמית הכוללת את אחראר א-שאם, צבא האסלאם וצבא סוריה החופשי נגד משטרו של אסד. למעשה, זמן קצר לאחר הקמת היאת תחריר א-שאם, העימותים בינו לבין פלגים אחרים הסתיימו כמעט לחלוטין. מאידך, ייתכן שבעקבות השתתפות אחראר א-שאם בשיחות השלום באסטנה על עתיד סוריה ותיוגה כסיעה "מתונה", הדבר יוביל בסופו של דבר למלחמה ביניהם. נכון לאפריל 2017, היחסים בין הארגונים התייצבו פחות או יותר, אך היאת תחריר א-שאם מונעת לעיתים אספקה לעיירות שנכבשו ממנה על ידי אחראר א-שאם בסמוך להקמת הארגון.
עקב הלחימה נגד ארגוני מורדים אחרים, סורים מקומיים רבים החלו לכנות את הארגון בראשי התיבות שלו "התאע"ש" ככינוי גנאי, בדומה לכינוי "דאעש" הנהוג בעולם הערבי לגבי המדינה האסלאמית. כינוי זה רומז לכך שסורים רבים רואים בהיאת תחריר א-שאם דמיון רב למדינה האסלאמית לאור ההתקפות שלה על אחראר א-שאם ופלגי מורדים קטנים בדומה למתקפה המסיבית של המדינה האסלאמית על המורדים הסורים בשנת 2014. ב-3 בפברואר, מאות סורים הפגינו נגד היאת תחריר א-שאם תחת הסיסמה "אין מקום לאל-קאעידה בסוריה" בערים אַעְזָ֫אז (אנ'), אַתַ֫ארֶבּ (אנ') ומערת א-נועמאן. בתגובה, תומכי הארגון יצאו להפגנות תמיכה בו בא-דאנא (אנ'), באידליב, באתארב ובח'אן שייח'ון.
ב-13 בפברואר פרצו עימותים בצפון ובדרום חמה ואידליב בין היאת תחריר א-שאם לבין בעלת בריתה בעבר ג'ונד אל-אקצא – ארגון ג'יהאדיסטי קיצוני שהיה בקשר הדוק עם ג'בהת א-נוסרה. לאחר כ-10 ימים, 2,100 חמושים של ג'ונד אל-אקצא נסוגו מהעיר ח'אן שייח'ון לעבר מחוז א-רקה לאחר משא ומתן עם היאת תחריר א-שאם והמפלגה האיסלאמית הטורקיסטנית והצטרפו למדינה האיסלאמית. בעקבות העימות בין הארגון לבין הפלג הקיצוני שקרוב בהשקפתו למדינה האסלאמית, מנהיגי היאת תחריר א-שאם מקווים להעמיק את השפעתם על המרד הסורי ולצבור רושם חיובי בקרב האוכלוסייה המקומית בתור המגינים על ארגוני המורדים האחרים מפני המדינה האסלאמית.
פעולות צבאיות
.svg){kind=link}
- ב-12 בפברואר 2017, חפ"ק המבצעים של המורדים בעיר דרעא בראשות היאת תחריר א-שאם פתח במתקפה נגד הצבא הסורי, במהלכה נשלחו 2 מחבלים מתאבדים במכוניות תופת להתפוצץ על ריכוזי כוחות המשטר.
- ב-25 בפברואר 2017, 5 מחבלים מתאבדים של היאת תחריר א-שאם תקפו את מפקדת המודיעין הצבאי הסורי בעיר חומס והרגו כ-47 חיילים וקצינים ופצעו כ-54, כשבין ההרוגים נמנו ראש ענף האבטחה הצבאית וראש ענף ביטחון המדינה בחומס. ההתקפה זכתה לשבחים מאחראר א-שאם ומאל קאעידה בחצי האי ערב.
- ב-11 במרץ 2017, היאת תחריר א-שאם ביצעה פיגוע התאבדות כפול באזור באב אל-סע'יר של העיר העתיקה בדמשק, וכתוצאה מכך נהרגו 76 בני אדם ונפצעו 120 אחרים.
- ב-19 במרץ 2017, היאת תחריר א-שאם השתתפה לצד הצבא הסורי החופשי וצבא האסלאם בבלימת מתקפת צבא סוריה על שכונת קַאבּ֫וּן (אנ') במזרח דמשק שבשליטת המורדים; לוחמי היאת תחריר א-שאם פתחו במתקפה לעבר קאבון מכיוון שכונת ג'ובר באמצעות זוג מחבלים מתאבדים ופיצוץ מנהרת תופת על מנת להקל על המורדים הנצורים בקאבון. במהלך ליל ההתקפה, המורדים הסתננו באמצעות מנהרות לעבר עמדות צבא סוריה והצליחו לגרום להם לאבידות כבידות ולשבור את המצור על קאבון באופן זמני.
- ב-21 במרץ 2017, ארגון היאת תחריר א-שאם פתח במתקפה נגד צבא סוריה, איראן והחזבאללה בצפון העיר חמה, במטרה לצמצם מרחקים לעבר העיר, לכבוש מחדש אזורים שנלקחו מהם ב-2016 וכן להקל את הלחץ על המורדים בזירות אחרות בסוריה כמו בדמשק ודרעא. מספר עיירות וכפרים בפרוורי חמה נכבשו על ידי המורדים, אך חלק מהם נכבשו חזרה על ידי צבא סוריה.
- ב-27 בנובמבר 2024 הארגון, יחד עם הצבא הסורי החופשי וארגוני אופוזיציה נוספים, בתמיכת טורקיה, החלו במבצע לכיבוש אזורים תחת שליטת משטר אסד, שקרס תוך 11 ימים עד נפילת דמשק לידי המורדים, שסימלה את שלטון הארגון בסוריה.
התקפות אוויריות על הארגון
- ב-1 בפברואר 2017 נמסר כי ארצות הברית ביצעה תקיפה אווירית על מלון קרלטון בעיר אידליב, ששימש את היאת תחריר א-שאם למגורי לוחמים ולפגישות של מפקדים בולטים.
- ב-3 בפברואר 2017 התרחשה תקיפה אווירית של ארצות הברית על מטה היאת תחריר א-שאם בעיר סַרְמִ֫ין (אנ') וכתוצאה מכך נהרגו 12 לוחמים של הארגון ושל ג'ונד אל-אקצא.
- ב-4 בפברואר 2017, ארצות הברית ביצעה חיסול ממוקד על מפקד אל-קאעידה אבו האני אל-מסרי, שהיה חלק מאחראר א-שאם בעת מותו ועמד לערוק להיאת תחריר א-שאם.
- ב-26 בפברואר 2017, ארצות הברית חיסלה מהאוויר באל-מסטומה (אנ') שבאידליב את אבו ח'יר אל-מסרי, שהיה איש אל-קאעידה בולט, ובין המנהיגים הבכירים בהיאת תחריר א-שאם.
- ב-16 במרץ 2017, ארצות הברית תקפה מהאוויר מקום מפגש של לוחמי היאת תחריר א-שאם בכפר אל-ג'ינה הסמוך לעיר אַתַ֫ארֶבּ, וכתוצאה מכך נהרגו עשרות חמושים ו-49 אזרחים.
- ב-4 באפריל 2017 התרחשה המתקפה הכימית בח'אן שייח'ון, שבה הפציצו מטוסי חיל האוויר הסורי את העיר ח'אן שייח'ון שבמחוז אידליב הנשלטת על ידי היאת תחריר א-שאם. ההפצצה כללה גם גז רעיל, ככל הנראה סארין, ועל פי משרד הבריאות של אידליב, נהרגו כתוצאה ממנה כ-74 בני אדם ונפצעו מעל 557.
- במהלך 11 הימים שבין ה-27 לנובמבר ל-8 בדצמבר, דווחו מספר תקיפות אוויריות נגד הארגון שהחל בהתקדמות מהצפון לעבר הבירה דמשק, הותקפו עמדות ומטרות של הארגון על ידי הצבא הסורי והצבא הרוסי, אך אלו לא סייעו משמעותית בהדיפת המורדים.
קישורים חיצוניים
- מידע על היאת תחריר א-שאם, באתר ה-BBC
- מידע מפורט אודות הקמת הארגון, באתר המרכז למאבק בטרור (CTC)
- כתבות אודות היאת תחריר א-שאם, בכתב העת "יומן מלחמה"
- מידע וסרטונים של היאת תחריר א-שאם, באתר ג'יהאדולוגיה
אי־פי, ד־פ־א והארץ, רוצה להקים מדינה איסלאמית בסוריה. זה ארגון המורדים שמוביל את המתקפה נגד אסד, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2024
הערות שוליים
- ^ Zulfiqar Ali (18 בפברואר 2020). "Syria: Who's in control of Idlib?". BBC News. נבדק ב-10 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Reality Check team (22 ביוני 2019). "Syria: Who's in control of Idlib?". BBC News. ארכיון מ-27 ביולי 2019. נבדק ב-25 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Joe Macaron (17 באוקטובר 2018). "A confrontation in Idlib remains inevitable". Al-Jazeera. ארכיון מ-27 באוקטובר 2018. נבדק ב-27 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rida, Nazeer (30 ינואר 2017). "Syria: Surfacing of 'Hai'at Tahrir al-Sham' Threatens Truce". Asharq Al-Awsat. אורכב מ-המקור ב-15 פברואר 2017.
- ^ N12 - מי אתה אל-ג'ולאני? זה המנהיג האיסלאמיסטי שמוביל את המורדים, באתר N12, 2024-12-08
40155621היאת תחריר א-שאם