תאומים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תאומים (ביולוגיה))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קובץ:James and Oliver Phelps - Lucca Comics and Games 2011 - 2.jpg
התאומים אוליבר וג'יימס פלפס אשר מגלמים בסרטי "הארי פוטר" את האחים וויזלי

תאומים הם אחים שתקופות ההריון שלהם חפפו זו לזו[1]. השכיחות העולמית הכוללת ללידת תאומים הייתה בעבר כ-1 מתוך 88 לידות, אולם בעקבות טיפולי הפריון הוא עלה ליותר משיעור כפול והיום הוא בערך 1 ל-40 לידות.

סוגי תאומים

תאומים זהים

תאומים זהים הם תוצאה של התחלקות הביצית המופרית, המהווה את העובר הראשוני, לשניים (או ליותר). הסיבה המדויקת להתחלקות אינה ברורה. שני גושי התאים הופכים לשני עוברים הגדלים באותו רחם (אך לכל אחד חבל טבור משלו).

ככל שהתחלקות הביצית המופרית מתרחשת מאוחר יותר, כך חולקים העוברים ביניהם יותר "משאבים" בזמן ההיריון. אם הביצית המופרית מתחלקת לשניים ב-3 הימים הראשונים שלאחר ההפריה, נוצרים תאומים זהים שלכל אחד מהם שלייה משלו ושק היריון משלו הנקראים תאומים דיכורייאלים דיאמניוטים (תאומים DC/DA). אם החלוקה מתרחשת בין היום הרביעי ליום שמיני שלאחר ההפריה (אצל כ-75% מהתאומים הזהים), נוצרים עוברים שלכל אחד מהם שק היריון פנימי (אמניון) משלו, אך יש להם שלייה משותפת ושק היריון חיצוני (כוריון) משותף. תאומים אלו נקראים מונוכורייאלים דיאמניוטים (תאומים MC/DA). אם החלוקה מתרחשת בין היום השמיני ליום ה-12 לאחר ההפריה, נוצרים עוברים שלהם שק היריון משותף ושלייה משותפת ונמצאים ללא הפרדה כלל ברחם. תאומים אלו נקראים מונוכורייאלים מונואמניוטיים (תאומים MC/MA). זהו המצב הנדיר והמסוכן ביותר מבין השלושה.

בחלוקה מאוחרת יותר לאחר היום ה-12 להפריה נוצרים תאומים סיאמיים.

לתאומים זהים מטען גנטי כמעט זהה (מחקרים חדשים מראים כי קיים שוני במטען הגנטי עקב מוטציות, אבל לשם כך נדרש לבצע ריצוף מלא של הגנום[2][3], בנוסף, קיימים הבדלים נוספים, למשל בטביעות האצבעות) ועל כן הם תמיד מאותו זוויג, אולם הם אינם בהכרח זהים באופיים. עם זאת, מחקרים הוכיחו כי תאומים זהים אשר גדלו בנפרד היו דומים זה לזה בתכונותיהם, במחוותיהם ובתחומי העניין שלהם. ממצאים אלה תומכים בתאוריה כי לרובן של התכונות האנושיות קיים גורם גנטי. מבחינה גנטית ילדיהם של תאומים זהים הם למעשה אחים למחצה ולא בני דודים רגילים.

תאומים שהם לא מאותו המין הם כמעט תמיד תאומים לא זהים, שכן המטען הכרומוזומלי שלהם שונה. עם זאת, במקרים נדירים ביותר מתרחשת הפרעה גנטית שמאפשרת תאומים זהים של זכר ונקבה. הדבר קורה כאשר אצל אחד מתאומים מונוזיגוטיים בנים נפגם כרומוזום Y במהלך חלוקת הביצית, תופעה המוכרת כסינדרום טרנר.

סיבות לשוני גנטי בין תאומים זהים:

  • כל התחלקות של תא מלווה בסטייה קטנה מהמטען הגנטי[4].ז"א שכבר עם היוולדם, לתאומים הזהים יהיה שוני במטען הגנטי.
  • יש מקטעי DNA החוזרים מספר פעמים (copy number variations(אנ')) שונה מתאום לתאום[5]
  • שוני במטען האפיגנטי הנצבר עם השפעות הסביבה ככל שמתבגרים התאומים.

תאומי ראי

תאומי ראי הם תאומים זהים בעלי מאפיינים אנטומיים הפוכים, כגון: האחד מהם ימני והשני שמאלי, כיוון צמיחת השיער הוא הפוך, צמיחת שן ראשונה בצדדים הפוכים ומראה אסימטרי. על פי ההערכות מצב זה נובע מהתחלקות מאוחרת של הביצית המופרית – בין היום התשיעי ליום ה-12 לאחר ההפריה[6]. במקרים נדירים, אחד מתאומי הראי לוקה בתסמונת סיטוס אינברסוס שבה כל האיברים הפנימיים נמצאים בצד ההפוך של הגוף – החדר השמאלי של הלב נמצא בצד ימין וכולי[7].

מקובל ששכיחות תאומי הראי היא כ-25% מהתאומים הזהים[6] ושהתופעה אינה מופיעה כלל בתאומי אחווה. אולם היו שטענו לשיעור נמוך יותר (15-10%) של תאומי ראי בקרב תאומים זהים ולהמצאות תאומי ראי בקרב תאומי אחווה[8]. לעומת זאת, היו שטענו לזיהוי באמצעים וטוגרפיים של תכונות ראי במעל 50% ממדגם של תאומים זהים[9].

תאומי אחווה

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
תאומים אחאים בני שבועיים, ישנים

תאומי אחווה, הנקראים גם "תאומים אחים", "תאומים אחאים" ו"תאומים לא-זהים" הם תוצאה של הפריית שתי ביציות שונות על ידי שני תאי זרע שונים, באותו הזמן. לפיכך תאומים אלה הם אחים רגילים לכל דבר, מלבד העובדה שהם בני אותו גיל. כלומר, המטען הגנטי שלהם אינו זהה ולמעשה הם אינם דומים זה לזה יותר מאחים רגילים. הם יכולים להיות מאותו זוויג או ממינים שונים.

תאומים חצי זהים - ססקיזיגוטים

במקרים נדירים ביותר (שני מקרים שתועדו אי פעם), ייוולדו שני תינוקות שלהם מטען גנטי זהה מצד האם אשר חולקים 100% מהדנ"א שלה, אולם הדנ"א שקיבלו מאביהם הוא כמו של אחים רגילים או של תאומים לא זהים. תאומים כאלה נקראים ססקיזיגוטים. הסיבה לכך אינה ידועה במלואה. שני זרעונים עשויים להפרות ביצית אחת שהתחלקה, או את הביצית ואת הגופיף המקוטב, ב-2019 התפרסם מחקר על המקרה השני המתועד אי פעם[10][11].

שכיחות

עד שנות ה-60 של המאה ה-20

במהלך המאה ה-19 רוב הדיווחים במדינות המערב על שכיחות של לידת תאומים נעו בין 1 ל-80 לידות עד 1 ל-90 לידות והשיעור נשאר יציב משנה לשנה[12][13]. שיעורים אלו נשארו יחסית יציבים עד סביבות שנת 1960[14].

שיעורים אלו היו תקפים לאוכלוסייה הלבנה, אולם בקרב נשות המזרח הרחוק היה השיעור כ-8 ל-1,000 ואצל נשים שחורות כ-16 ל-1,000[15].

שיעור הלידות של תאומים עולה באופן כללי עם גיל האם וגיל האב. השיעור היה רק 5.7 לנשים מתחת לגיל 20, עלה עם הגיל עד ל-18.1 לנשים בגילאי 34–39 וירד ל-8.8 לנשים מעל גיל 45[16]. כן עולה שיעור לידות התאומים עם מספר הלידות של האם. תזונה לקויה מביאה לירידה חדה בשיעור לידות התאומים[17].

משנות ה-60 של המאה ה-20

משנת 1960 עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 נרשמה ירידה בשיעור לידות התאומים במדינות המפותחות[18]. היו ששיערו שהסיבה היא ירידה באיכות הזרע, זיהום הסביבה, או השימוש בגלולה למניעת היריון, אולם הסיבה המדויקת אינה ידועה[19].

החל מסביבות 1980, ובארצות הברית אף משנות ה-70, חלה עלייה גדולה בשיעור לידות התאומים. בשנים 1970–1980 היה שיעור לידות התאומים בארצות הברית כ-18 ל-1000 לידות ובשנת 1998 הגיע השיעור לכ-28 ל-1,000 לידות[20]. בנוסף לשימוש בטיפולי פריון, מיוחסת העלייה בשיעור לידות התאומים לעלייה בגיל האם בעת הלידה[21].

תאומים זהים

שיעור הלידות של תאומים זהים היה יציב ביותר מסביב לעולם ועמד על 3.5-4 לידות ל-1,000, כשליש מלידות התאומים במערב. עד שנות ה-80 של המאה ה-20 ההנחה הייתה שהריון של תאומים זהים הוא אירוע אקראי שאינו תלוי בגזע, גיל וגורמים סביבתיים. אולם בשנות ה-80 התברר ששיעור לידות התאומים הזהים היה פי 2.5 אצל נשים שעברו טיפולים לעידוד ביוץ. כן נמצא שיעור גבוה בהרבה של לידת תאומים זהים אצל אימהות שהיו בעצמן תאומות זהות[19].

תאומי אחווה

לנטייה להיריון של תאומי אחווה יש בסיס תורשתי - ישנן נשים בעלות נטייה תורשתית לשחרר יותר מביצית אחת בעת המחזור החודשי.

בעיות בהיריון תאומים

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
תאומים כפי שנצפו בבדיקת אולטרה סאונד להיריון

סיכון

מכיוון שהמקום ברחם האישה הוא מוגבל, בהיריון תאומים הסיכון ללידה מוקדמת גדול בהרבה מאשר בהיריון יחידאי (היריון של עובר אחד). היריון תאומים ממוצע נמשך בין 36 ל-37 שבועות, כאשר לא מעט מהריונות התאומים מסתיימים לפני שבוע 34. היריון שלישייה ממוצע נמשך כ-32 עד 33 שבועות (עם שונות גדולה) והריון רביעייה אף פחות מכך.

היריון מרובה עוברים נחשב תמיד להיריון בסיכון, וישנן בעיות מסוימות הייחודיות לו:

תסמונת התאום הנעלם

לדעתם של חוקרים רבים[דרוש מקור], אחד מתוך כל שמונה הריונות מתחיל כהיריון תאומים, אולם רק אחד העוברים שורד ומגיע ללידה עצמה, שכן השני אינו מצליח להתפתח ובמקום זאת נספג בגוף האישה בשלב מוקדם מאוד בהיריון ואינו מאותר כלל, ועל כן לרוב האישה אף אינה יודעת שהרתה תאומים. מצב זה ידוע כ"תסמונת התאום הנעלם". יש מקרים בהם תאי התאום אף נשארים בגוף התאום השני, מצב העלול לגרום בעיות לתאום הנולד.

תאומים סיאמיים

התאומות הסיאמיות האמריקאיות ויולט ודייזי הילטון בגיל ארבע, בשנת 1912
ערך מורחב – תאומים סיאמיים

אם החלוקה של הביצית המופרית מתרחשת אחרי היום ה-12 שלאחר ההפריה, ההפרדה בין חלקיה אינה שלמה, ונוצרים תאומים המחוברים זה לזה באיבר כלשהו בגופם - תאומים סיאמיים. כיום מבצעים לרוב ניתוחים בתאומים כאלה במטרה להפרידם. ניתוחים אלה עלולים להיות מסובכים מאוד אם האיבר המשותף הוא איבר פנימי מרכזי, כמו המוח, הלב או הכבד.

תסמונת מעבר דם בין העוברים

ערך מורחב – תסמונת מעבר דם בין עוברים

במקרה של תאומים החולקים את אותה השליה, קיים סיכון מוגבר לתסמונת מעבר דם בין העוברים, אשר עלולה לגרום למות התאומים.

כריכת חבל הטבור של עובר על אחיו התאום

במקרה של תאומים מונוכורייאלים מונואמניוטיים (הנמצאים ללא הפרדה כלל ברחם) קיים חשש כי חבל הטבור של עובר אחד ייכרך על צווארו של אחיו התאום. בעבר, שיעור התמותה של הריונות מסוג זה הגיע לכדי 50 אחוזים. כיום מקובל ליילד את האישה בשבוע היריון צעיר (כ-32 עד 34 שבועות) בניתוח קיסרי וכתוצאה מכך עלה משמעותית שיעור היילודים הבריאים.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ MedicineNet > Definition of Twin.
  2. ^ Zimmer, Carl (2019-03-01). "One Twin Committed the Crime — but Which One? A New DNA Test Can Finger the Culprit". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-03-11.
  3. ^ אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, דנ"א של תאומים זהים נמצא בזירת pag. איך מזהים את הפושע?, באתר הארץ, 11 במרץ 2019
  4. ^ Do identical twins have identical genes?, BBC Science Focus Magazine (באנגלית)
  5. ^ O’Connor, Anahad (2008-03-11). "The Claim: Identical Twins Have Identical DNA". The New York Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-04-01.
  6. ^ 6.0 6.1 Zhou JY, Pu JL, Chen S, Hong Y, Ling CH, Zhang JM. Mirror-Image Arachnoid Cysts in a Pair of Monozygotic Twins: A Case Report and Review of the Literature. Int J Med Sci 2011; 8(5):402-405.
  7. ^ Int J Paediatr Dent. 1997 Sep;7(3):177-84. Mesiodentes in twins: a case report and a review of the literature. Seddon RP, Johnstone SC, Smith PB.
  8. ^ Roger E. Stevenson, Judith G. Hall, Human Malformations And Related Anomalies, Oxford University Press, 2006, page 1404
  9. ^ Isaac Blickstein Louis G. Keith, Multiple Pregnancy, Taylor & Francis, March 2005, pages 277-285
  10. ^ אתר למנויים בלבד אסף רונאל, בפעם השנייה בהיסטוריה, חוקרים גילו תאומים חצי-זהים, באתר הארץ, 28 בפברואר 2019
  11. ^ Emily Willingham, Semi-Identical Twins Resulted From Two Sperm Fertilizing One Egg, Forbes (באנגלית)
  12. ^ Annals of British Legislation: Digest of blue books, Vol. 4, 1868, page 291
  13. ^ Encyclopaedia Londinensis, Vol. 18, 1821, Parturition, page 680
  14. ^ ראו למשל: חרות מציעה ביטוח מובטלים ואשפוז חינם לכל יולדת, חרות, 14 ביוני 1955
    יוסף לפיד, זכתה בביטוח נגד תאומים, מעריב, 3 במרץ 1958
  15. ^ Stephen Tong, Roger T.Short, Dizygotic twinning as a measure of human fertility, Human Reproduction, Vol. 13, No. 1, 1998, page 95. יש לשים לב שהנתונים במאמר הם לתאומים לא זהים ועליהם הוספנו את שיעור התאומים הזהים של 4 ל-1000
  16. ^ Birth, stillbirth, and infant mortality statistics for the birth registration area of the United States, U.S. Govt. Print. Off., 1929, pages 19-21
  17. ^ Stephen Tong, Roger T.Short, Dizygotic twinning as a measure of human fertility, Human Reproduction, Vol. 13, No. 1, 1998, page 95
  18. ^ ניתן לראות כאן את השיעורים הנמוכים יותר באמצע שנות ה-60: Henry S. Shryock, Jacob S. Siegel, Elizabeth A. Larmon,The methods and materials of demography, Vol. 1, 1980, page 480
  19. ^ 19.0 19.1 Stephen Tong, Roger T.Short, Dizygotic twinning as a measure of human fertility, Human Reproduction, Vol. 13, No. 1, 1998, page 96
  20. ^ Trends in twins and triplet births 1980-97, September 14, 1999
  21. ^ Roger E. Stevenson, Judith G. Hall, Human Malformations And Related Anomalies, Oxford University Press, 2006, page 1382


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39507056תאומים