שצ'צ'ין
 | |
| בית כנסת החדש בשצ'צין, נהרס בליל הבדולח | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 פומרניה המערבית |
| תאריך ייסוד | המאה ה-8 |
| שטח | 301 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 407,811 (2007) |
| ‑ במטרופולין | 777,000 (2007) |
| קואורדינטות | 53°25′N 14°35′E / 53.417°N 14.583°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| www.szczecin.pl | |
.jpg)
שצ'צ'ין (בפולנית: Szczecin Szczecin (מידע • עזרה), בגרמנית: Stettin - שטטין, בקשובית: Sztetëno, בלטינית: Stetinum) היא עיר נמל במערב פומרניה, פולין על גדות הנהר אודר.
שצ'צ'ין היא בירת מחוז פומרניה המערבית, ובעבר הייתה בירת דוכסות פומרניה. היא הנמל הפולני הגדול ביותר על חוף הים הבלטי, וחיו בה 411,119 תושבים, נכון לשנת 2005.
ראשית העיר כמצודה של עמים סלאביים מערביים במוצא האודר. הסלאבים המירו את דתם בהמשך במידה לא מבוטלת בגרמנים של האימפריה הרומית ה"קדושה", ששלטה במקום. העיר הייתה אוטונומית משנת 1243 ובירת דוכסות פומרניה עד שנת 1630. משנת 1648, בהתאם לתנאי שלום וסטפליה, הועברה העיר לריבונות ממלכת שוודיה. לאחר המלחמה הצפונית הגדולה עברה העיר עם סביבתה לממלכת פרוסיה, ועם איחוד גרמניה (המאה ה-19) - הייתה לחלק מהקיסרות הגרמנית.
עד מלחמת העולם השנייה השתייכה העיר לפרוסיה ואוכלוסיית העיר ברובה (99%) הייתה דוברת גרמנית. אולם בסיום המלחמה גורשו הגרמנים והעיר נכללה בפולין, בהיותה בירת חבל פומרניה שהועבר לפולין, למרות היותה של העיר עצמה ממערב לקו אודר-נייסה.
תולדות שצ'צ'ין
העיר עברה מיד ליד - תחת שלטון הפולנים, האימפריה הגרמנית, הפרוסים, הדנים והשוודים. קיום היישוב תועד לראשונה במאה ה-8 כאשר שבטים סלביים במקום עסקו במסחר ובדיג. שבטים אלה נקלטו למדינה הפולנית החדשה שנוצרה בסביבות 970. אולם בשנת 1005 מרדו התושבים המקומיים על מנת לשמור על דתם הפגאנית. מלך פולין, מיישקו הראשון העניק להם אוטונומיה מיוחדת בתחום הדת והכלכלה. הוויתורים לפגאנים הכעיסו את האימפריה הרומית ה"קדושה" בעלת הלאום הגרמני. אולם בזמן המלך בולסלב הראשון, האזור התנצר ברובו.
החל מהמאה ה-12 התפתחה העיר מתוך שלושה חלקים - אחד סלבי ("ונדי" בלשון הגרמנים) ושניים גרמניים. שצ'צ'ין הוכרה כעיר בשנת 1243 על ידי הדוכס הסלבי של פומרניה ברנים הראשון המכונה "הטוב". באותן השנים התחזקה מספרית בעיר קהילה גרמנית גדולה.
בשנת 1309, תחת שרביטו של הדוכס אוטו הראשון, בנו של ברנים, העיר הפכה לבירת הדוכסות של פומרניה שנשלטה על ידי השושלת הסלבית גריפין (Greifen, בפולנית: Gryfici) בין השנים 1243–1630 שצ'צ'ין, הקרויה בגרמנית "שטטין", התפתחה מאד מבחינת המסחר והתחבורה. בשנת 1278 היא הצטרפה להנזה ויצרה קשר מועדף עם העיר פרנקפורט על האודר. בשנת 1451 ו-1464 סבלה העיר ממגפת דבר.
אחרי חדירת הרפורמה הלותרנית הוקם בעיר בית ספר תיכון חילוני שנקרא "פדגוגיום". ב-1570 נערכה בשטטין ועידת שלום ששמה קץ ל"מלחמת שבע השנים הצפונית". הדוכס יוהאן פרידריך (1569–1600) בנה לעצמו ארמון בסגנון רנסאנס. בשנת 1637 נפטר אחרון הדוכסים משושלת גריפין, בוגיסלב ה-14. בשנת 1631 שושלת הגריפין איבדה את העיר לטובת השוודים ובהסכמי השלום בוסטפליה ב-1648 סופחה העיר רשמית לשוודיה. בהיותה מנותקת מההנזה, כלכלתה פיגרה. נוכח התרופפות השליטה שוודית במקום, הנסיכות של ברנדנבורג ואחר כך פרוסיה פתחה במלחמות נגד השוודים. ב-1677 העיר נכבשה זמנית על ידי הנסיך פרידריך וילהלם של ברנדנבורג. במלחמה הצפונית הגדולה, ב-1713 הצליח המלך הפרוסי פרידריך וילהלם הראשון לכבוש את העיר. השוודים שלא הכירו בתבוסתם נסוגו מהאזור רק לאחר שבע שנים בשנת 1720.
שצ'צ'ין השתייכה לפרוסיה בין השנים 1720–1918, במסגרת הרייך השני הגרמני. במאה ה-18 הביאו השלטונות הפרוסיים לעיר אלפי הוגנוטים, שהתיישבו בה ותרמו לפיתוחה. שצ'צ'ין הפכה שוב לאחת הערים העשירות והחשובות של הים הבלטי. מלכי פרוסיה ביצרו אותה. אולם בשנת 1806, בעת מלחמות נפוליאון, נכבשה העיר ללא קרב על ידי הצרפתים והוחזקה על ידם עד 1813. ב-1815 הייתה לבירת המחוז הפרוסי פומרניה. בניית מסילות הברזל בין שטטין לעיר הבירה ברלין בשנת 1843 והרחבת הנמל סייעו להפיכת העיר למרכז תעשייתי חשוב. לאחר מכן נבנו מסילות ברזל גם אל מכרות שלזיה. אחרי 1870 הוקמו שכונות מגורים חדשות, לעיר סופחו יישובים נוספים ואוכלוסייתה גדלה במהירות. שטטין יצאה שלמה וללא פגע ממלחמת העולם הראשונה.
אחרי 1918 החלה כלכלת שטטין לדעוך. עם הקמתה מחדש של המדינה הפולנית העצמאית, נותקה העיר מהשטחים החקלאיים הרחבים של "פולין הגדולה" וגם מהמכרות של שלזיה. חשיבותה של העיר ירדה לטובת רוסטוק ובמיוחד לטובת המבורג. ב-1939 נוצרה "שטטין רבתי" על ידי העברת יישובים נוספים מהסביבה לתחום שיפוטה.
מלחמת העולם השנייה החריבה 65% מהעיר, וב-26 באפריל 1945 כבש אותה צבא ברית המועצות. בועידת ילטה שהתקיימה חודשיים לפני כן הוחלט להשאיר את שטטין לאזור הגרמני ולקבוע את הגבול החדש של פולין בסמוך לעיר קולוברז', כלומר 75 ק"מ צפון-מזרחית לשטטין, בעוד פולין תקבל את קניגסברג. אולם סטלין חזר בו מהסכמה זו, מפני שנזקק לעיר נמל בים הבלטי שתהיה נגישה לכל אורך השנה, לרבות בחורף, ודרש כי שטטין תסופח לפולין. במקביל, קניגסברג הועברה לרוסיה תחת השם החדש קלינינגרד. בהתאם לרצונו של סטלין סופחה העיר שטטין לפולין בהתאם להחלטת ועידת פוטסדם מאוגוסט 1945, למרות התנגדותו של צ'רצ'יל. העיר חזרה להיקרא בשמה הפולני שצ'צ'ין. צ'רצ'יל הזכיר אחר כך את העיר בנאומו המפורסם בפולטון ב-5 במרץ 1946: "משטטין בים הבלטי ועד טריאסט בים האדריאטי נפל מסך ברזל החוצה את היבשת."
בזמן השואה נרצחו רוב יהודי העיר. אחרי מלחמת העולם השנייה גורשה מרבית האוכלוסייה הגרמנית. הפולנים שלא היוו לפני 1945 אלא 6% מכלל התושבים קיבלו עידוד לבוא להתיישב בה בהמוניהם. חלק באו מוילנה ומרכז פולין, חלק, כולל מספר מסוים של אוקראינים באו משטחי פולין אחרים במזרח שסופחו לברית המועצות.
תחת השלטון הקומוניסטי הפולני הייתה שצ'צ'ין לבירת פומרניה המערבית ונבנתה מחדש. בשנת 1970 פרץ בעיר מרד של האיגודים המקצועיים, בתמיכת עמיתיהם מגדנסק ושלזיה. הם הציתו אש במשרדי הנהגת המפלגה הקומוניסטית המקומית. בשנת 1980 האיגוד "סולידריות" פתח בעיר במרד דומה. סיום השלטון הקומוניסטי (1980 - 1990) והפיכתה של פולין למדינה דמוקרטית, איפשרו את צמיחתה הכלכלית המהירה של שצ'צ'ין.
היהודים בשצ'צ'ין
במאה ה-13- 14 חיו בדוכסות הפומרנית יהודים ספורים בלבד. אחרי תקופה בשנים 1663–1667 ידוע על כ-70 סוחרים יהודים פעילים באזור, אבל רובם לא התגוררו בו דרך קבע. משנת 1695, אחרי תקופות ארוכות של נידוי, ניתן שוב חופש יחסי לפעילות מסחרית של יהודים באזור, ובשנת 1777 נתן המלך פרידריך הגדול אישור ליהודים להתיישב גם בערים מבוצרות כדוגמת שצ'צ'ין. הקהילה היהודית בשצ'צ'ין נוסדה רשמית ב-1816. החל משנת 1847 זכו יהודי העיר לשוויון זכויות, יחד עם שאר יהודי פרוסיה. מאז ועד ימי היטלר פרחו הקהילות היהודיות במקום וניהלו חיים פוריים ומשגשגים. בשנת 1939 נספרו בעיר 2365 יהודים, כ-0.9% מאוכלוסיית העיר.
ב-9 - 10 בנובמבר 1938 נחרבו בתי הכנסת המרכזיים בשצ'צ'ין בפרעות "ליל הבדולח". בשנים 1938 - 1939 החרים הגסטפו את הארכיונים של הקהילות היהודיות בעיר ובהם רשימת המשפחות היהודיות. כך היו כאלף ומאתיים יהודי שצ'צ'ין הראשונים שהובלו ללובלין, בטרנספר בפברואר 1940. הם שוכנו בהתחלה בצריפים זמניים או התארחו אצל הקהילות היהודיות המקומיות. אודילו גלובוצניק, המפקד החדש של האס אס והמשטרה במחוז לובלין, דרש שאת המזון יספקו להם בני עמם, ואם לא יספיק, הוסיף, "אז שימותו מרעב". רבים מהם אכן מתו, בגלל תנאי מחיה קשים ומכות. אלה ששרדו נרצחו מאוחר יותר במחנות ההשמדה.
בפקודת הימלר הוחרמו ב-4 באפריל 1941 כל נכסי היהודים שגורשו מפומרניה, והועברו לרשות המדינה. בשנת 1942 שימש נמל שצ'צ'ין תחנה להובלת יהודי נורווגיה להשמדה באושוויץ.
כיום קיימת בשצ'צ'ין קהילה יהודית קטנה בת כמה עשרות יהודים.
ערים תאומות
ברמרהאפן, גרמניה
דאליין, סין
האל, בריטניה
מאלמה, שוודיה
מורמנסק, רוסיה
סנט לואיס, ארצות הברית
אסביירג, דנמרק
לקריאה נוספת
- מרטין גילברט - אטלס השואה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1986
- Shaul Friedlander, Nazi Germany and the Jews 1939-1945 - The Years of Extermination (שאול פרידלנדר - גרמניה והנאצים 1945-1939 - שנות ההשמדה), NYC 2007 Harper Collins Publishers
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שצ'צ'ין |