שפיטל אן דר דראו
 סמל העיירה | |
 | |
| מראה העיר מכוון הר גולדק | |
| מדינה |
 אוסטריה |
|---|---|
| מדינה |
 קרינתיה |
| מחוז | שפיטל אן דר דראו |
| ראש העיר | גרהרד פירי |
| שפה רשמית | גרמנית |
| שטח | 48.51 קמ"ר |
| גובה | 560 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 15,462[1] (2017) |
| ‑ צפיפות | 320 נפש לקמ"ר (2017) |
| קואורדינטות | 46°47′0″N 13°29′0″E / 46.78333°N 13.48333°E |
| http://www.spittal-drau.at/ | |
שפיטל אן דר דראו (בגרמנית: Spittal an der Drau) היא עיירה בחלקה המערבי של מדינת קרינתיה שבאוסטריה. זוהי המרכז המנהלי של מחוז שפיטל אן דר דראו, המחוז השני בשטחו בכל אוסטריה.
גאוגרפיה
שפיטל אן דר דראו שוכנת על המורדות הדרומיים של רכס גרוקטל (Gurktaler Alpen) של האלפים המרכז-מזרחיים, בין אגן לורנפלד (Lurnfeld) לבין עמק נהר דראווה (בגרמנית: דראו) התחתון. על אף שמה המרמז על מיקומה על נהר דראו, הגרעין ההיסטורי של העיירה שוכן על גדות היובל הקטן, לייזר, שנשפך אל הדראו למרגלות הר גולדק, פסגה של רכס הרי גאיטל (Gailtaler Alpen) מדרום לעיירה, שאליו ניתן להגיע באמצעות רכבל.
היסטוריה
קיומה של שפיטל מוזכר לראשונה במסמך משנת 1191 שהוצא על ידי הארכיבישוף אדלברט מזלצבורג, כאשר הרוזנים הקרינתים המקומיים, הרמן הראשון ואוטו השני מאורטנבורג החזיקו בבית חולים ובו קפלה שנבנתה במקום בו עברה הדרך העתיקה שהובילה למעבר קטשברג ולזלצבורג וחצתה את נהר הלייזר. היישוב הסמוך קיבל ב-1242 זכויות של עיירת שוק. ב-1418 ירש הרמן השני, רוזן סילי את נחלות רוזנות אורטנבורג ואת שפיטל. ב-1436 הועלו רוזני סילי לדרגת רוזנים קיסריים, אך ב-1456 עם מותו של הרוזן אולריך השני, שנהרג בידי הוסאל שלו, לסלו יונידאי, נכחדה השושלת, ופרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", שהיה גם דוכס קרינתיה, סיפח אליו את נחלתו.
פרידריך העניק לאזרחי העיירה את הזכות לבחור את שופטיהם ואת המועצה שלהם. ב-1478 הוחרבו שפיטל וסביבתה על ידי האימפריה העות'מאנית וזמן קצר לאחר היא נכבשה על ידי כוחות ממלכת הונגריה בהנהגתו של מתיאש הראשון, מלך הונגריה, יריבו משכבר הימים של פרידריך. בעקבות חורבן שהומט עליה כנקמה על מרידת איכרים ושתי שריפות שהתחוללו ב-1522 וב-1729, המשיכה שקיעתה של שפיטל. ב-1524 הפקיד פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" את רוזנות אורטנבורג לשעבר בידיו של שר האוצר שלו, גבריאל פון סלמנקה-אורטנבורג.
החל מ-1533 הקימו רוזני סלמנקה-אורטנבורג את טירת פורסיה (Schloss Porcia) על הכיכר המרכזית של שפיטל כמקום מגוריהם. הבניין, שנבנה בסגנון של ארמון איטלקי, נחשב לאחד מטירות הרנסאנס החשובות ביותר באוסטריה. הם גם בנו מחדש את בית החולים מעברו השני של נהר הלייזר ואת כנסיית מריה של הבשורה הקתולית בסגנון גותי מאוחר על יסודות הכנסייה מהמאה ה-13 שנבנתה בסגנון רומנסקי. ב-1662 עברה שפיטל לידיהם של רוזני בית גוריציה, בעליהם של טירת פורסיה עד שנת 1918. כיום מתקיים בטירה מדי שנה פסטיבל תיאטרון קומדי קלאסי ובה שוכן גם המוזיאון להיסטוריה מקומית. ב-1537 בנתה משפחת האצולה קיוונהילר את מעונה מול הטירה, שכיום משמש כבניין העירייה המקומי.
ב-1797 נכבשה שפיטל על ידי כוחות הרפובליקה הצרפתית הראשונה במהלך המלחמות הנפוליאוניות של הקואליציה האנטי-צרפתית הראשונה. ב-1809 היא סופחה יחד עם קרינתיה העלית אל המחוזות האיליריים הצרפתים על פי הסכם שנברון. לאחר שהאזור הוחזר לידי האימפריה האוסטרית בעקבות קונגרס וינה, החלה הכלכלה המקומית להתפתח במהירות וב-1871 היא חוברה אל מסילת הברזל האוסטרית הדרומית. במהלך המאבקים האלימים נגד הכוחות היוגסלבים לפני משאל העם בקרינתיה שנערך ב-1920, הייתה שפיטל לזמן קצר מקום המושב הזמני של ממשלת קרינתיה, שנמלטה מקלגנפורט. ב-1930 הוענקו לשפיטל זכויות רשמיות של עיירה. החל מ-1995 שוכנת בשפיטל האוניברסיטה למדעים שימושיים של קרינתיה.
