מעתק הגאים
בבלשנות היסטורית, מעתק הגאים הוא שינוי שיטתי בהגייה של עיצורים, תנועות או הגאים אחרים, בשפה טבעית במשך זמן התפתחותה. אפשר להבחין במעתקי הגאים בהשוואת רבדים היסטוריים שונים של שפה כלשהי, או בהשוואת שתי שפות שהתפצלו בעבר משפה אחת. חקר התופעה של מעתק הגאים היה אחד השלבים הראשונים והמרכזיים בהתפתחות ענף הבלשנות ההיסטורית.
שחזור מעתקי הגאים
בחינת מעתקי הגאים היא אחת השיטות המרכזיות לגילוי קרבה גנטית בין שפות, כלומר קרבה שנובעת ממקור משותף ולא מהשפעה הדדית עקב קרבה גאוגרפית. קל יחסית להבחין בין שינויי הגייה הנובעים מתהליך היסטורי של מעתק הגאים לבין שינויי הגייה הנובעים מהשפעות הדדיות בין שפות המדוברות בסמיכות גאוגרפית. הבלשן המשווה מתבונן בקבוצות של מילים מקבילות במספר שפות שהוא מניח שקיימת ביניהן קרבת מוצא, ומנסה למצוא ביניהן התאמות פונטיות סדירות. לפי התאמות אלה הוא משחזר את מעתקי ההגאים שחלו בשפות אלה, ומנסה להסביר חריגות ממעתקים אלה כתוצאה של תהליכי שינוי פנימיים - אנלוגיה היא העיקרית שבהם - או של השפעה חיצונית, כגון שאילה או עירוב דיאלקטים.
בחינת מעתקי הגאים היא כלי שימושי גם לתארוך כניסה של מילים לשפה - מילה שמעתק ההגאים לא חל עליה נכנסה לשפה אחרי שהתהליך הסתיים. האבחנות האלה שימושיות לא רק בתחום הבלשנות אלא גם בתחום ההיסטוריה והאנתרופולוגיה - שחזור נדידה של עמים, או תארוך כניסה של חידושים טכנולוגיים לתרבות מסוימת (לפי תארוך כניסת המילה המתארת את החידוש לשפה המשמשת את התרבות הזו).
כללים של מעתקי הגאים
הכללים שלפיהם פועלים מעתקי הגאים נוסחו בצורה מדעית שיטתית בעיקר בעקבות עבודתם של "המדקדקים הצעירים" (או "המדקדקים החדשים" - Neogrammarian או בגרמנית: Junggrammatiker) שפעלו בגרמניה (בפרט באוניברסיטת לייפציג) בשלהי המאה ה-19. הכללים הם כדלקמן:
- מעתק הגאים הוא תהליך שפועל בשפה בפרק זמן מסוים, ומביא את המערכת הפונולוגית שלה ממצב נתון אחד למצב נתון אחר.
- התהליך פועל על כל המילים בשפה בלא הבחנה ובלא יוצאים מן הכלל (מכאן אפשר להסיק שמילה שהתהליך לא חל עליה, נכנסה לשפה אחרי שהוא הסתיים).
- התהליך עשוי להיות מותנה בסביבה פונולוגית, כלומר השינוי בהגה יחול רק אם הוא סמוך להגה מסוים אחר, או אם הוא מושפע מתכונה פרוזודית מסוימת (למשל, יש מעתקי הגאים החלים רק בהברה מוטעמת או רק בהברה בלתי-מוטעמת), וכיוצא באלה.
- מעתק הגאים עשוי להיות מותנה בסביבה מורפולוגית, כלומר הוא עשוי להיחסם בגבול שבין מורפמות, אבל הוא אינו מותנה בסביבה תחבירית - לחוקי התחביר אין השפעה על מעתקי הגאים.
- מעתק הגאים אחד יכול להזין מעתק הגאים אחר. אם חל שינוי מסוים במילה, ואגב כך נוצרה סביבה פונולוגית מתאימה למעתק הגאים שמתרחש במקביל או מאוחר יותר, המעתק החדש יחול על המילה, אף על-פי שצורתה המקורית לא התאימה מלכתחילה למעתק ההגאים החדש (באותה מידה, מעתק הגאים אחד יכול לחסום מעתק הגאים אחר, אם הוא מבטל סביבה פונולוגית שמתאימה למעתק מקביל או מאוחר יותר).
הנחת סדירות המעתקים
הנחת סדירותם המוחלטת של מעתקי הגאים הוכיחה את עצמה ככלי מתודולוגי רב עצמה במחקר הבלשני. כהפשטה תאורטית ערכה המדעי אינו מוטל בספק, שכן היא עומדת בדרך כלל במבחן הביקורת, ומספקת אמצעי לאישוש ולהפרכה של הנחות בנוגע לשלבי התפתחות קודמים בשפה. הרציונל שמאחוריה הוא שמעתק הוא שינוי שמתרחש במערכת הפונולוגית של שפה ולא במילים בודדות, ולכן לא ייתכנו לו חריגים. עם זאת, קיימת מחלוקת לגבי מידת תוקפה של הנחת הסדירות במציאות הלשונית המורכבת. אחת הגישות מסבירה את המעתק כתהליך הדרגתי שמתחיל במילים בודדות ומהן מתפשט לשאר הלקסיקון.
דוגמאות למעתקי הגאים
- בשפה העברית, חולם מלא שאיננו תוצאה של כיווץ דיפתונג מקביל לעיתים קרובות לתנועת a ארוכה בשפות שמיות אחרות. כך המילה שָׁלוֹם מקבילה לשְׁלָם בארמית, سَلام (סַלַאם) בערבית. התאמה זו היא תוצאה של מעתק a ארוכה ל-o ארוכה בעברית ובניבים הכנעניים הקרובים לה (המעתק הכנעני). יש הסבורים שמעתק זה חל רק בהברה מוטעמת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מעתק הגאים |