שיעורי בית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שעורי בית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
עריכה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

שיעורי בית (בראשי תיבות: ש"ב) הם פעילויות, מטלות או משימות המוטלות על תלמידים על ידי מוריהם במסגרות חינוכיות שונות כחלק מתהליך ההוראה. שיעורי הבית מיועדים להכנה מחוץ למסגרת השיעור הכיתתי וללא נוכחות של מורה. על כן הם נעשים על פי רוב בבית בשעות אחר הצהריים (מכאן מקור השם). עם זאת, ניתן להשלים את שיעורי הבית גם בסביבות שונות[1].

בתקופה המודרנית מתן שיעורי בית נהוג במרבית בתי הספר, ובמרבית מדינות העולם, במערכת החינוך הפורמלית.

שיעורי הבית מיועדים לפיתוח של ידע ומיומנויות הדרושים להמשך הלמידה[1]. הם יכולים לשמש לצורך חזרה על החומר הנלמד או כהכנה לקראת למידה עתידית. את שיעורי הבית ניתן לתת לתלמיד כחובה שעליו לבצע או כרשות לבחירתו[1].

מטלות המשמשות כשיעורי בית

ישנם סוגים רבים של מטלות הניתנות כשיעורי בית לתלמידים בכיתה. מטלות אשר יכולות לשמש לצורך שיעורי בית על פי חוזר של משרד החינוך[2] הן: קריאה של טקסט, מענה לשאלות, סיכום, ארגון של נתונים, איתור מידע באינטרנט, תרגול, לימוד בעל פה ועריכה של תצפית.

אופן הכנת שיעורי הבית

בעבר היו שיעורי הבית משימות אשר יועדו לביצוע בבית לאחר שעות הלימודים בבית הספר[1]. עם זאת בתקופה המודרנית ניתן להכין את שיעורי הבית גם בכיתה, בזמנים ומקומות שונים.

בחלק (מועט) מבתי הספר בהם מתקיים יום לימודים ארוך מתבצעות מטלות שיעורי הבית במסגרת הזמן המוקדש לכך בתוך מערכת השיעורים[1]. בנוסף, לעיתים המורה מאפשר לתלמידיו להתחיל את העבודה על שיעורי הבית במסגרת השיעור עצמו גם כאשר לא הוקדש לכך זמן מראש, לרוב כאשר תלמיד מסוים סיים מוקדם את המשימות שיועדו לשיעור זה.

כמו כן, בחלק מבתי הספר שיעורי הבית נעשים במסגרת שיעורי עזר המתקיימים עבור התלמידים הזקוקים לכך[1].

משך הזמן בו מכינים את שיעורי הבית צריך להיות מותאם לגיל התלמיד וליכולותיו[3]. לרוב בכיתות הנמוכות ניתן להקדיש להכנת שיעורי הבית 30-45 דקות. בכיתות גבוהות יותר בבית הספר היסודי מצופה מהתלמידים להקדיש לכך כשעה, ובחטיבות ביניים כשעתיים או שלוש. אם ההורים שמים לב שלילדם לוקח זמן רב יחסית להכין שיעורים, כדאי לשוחח עם הילד והמורה כדי לבדוק את מקור הקושי ולהתאים לו דרכי למידה[3]. לצורך כך ניתן להסתייע בהוראה מתקנת.

מטרות שיעורי הבית

השימוש בשיעורי בית כחלק מהתהליך החינוכי יכול להעשות לצורך מטרות שונות, כאשר יכולה להיות יותר ממטרה אחת בכל מקרה.

  • מטרות לימודיות:
    • תרגול ופיתוח מיומנויות[1]. האימון אשר מתאפשר דרך הכנת שיעורי בית, מהווה בסיס להעמקת הידע ושליטה במיומנויות למידה[3].
    • הרחבה ויישום של מושגים אשר נלמדו בכיתה[1].
    • הכנה לקראת שיעור עתידי[1].
    • הרחבת הסביבה הלימודית ודרכי הלמידה מעבר לגבולות הכיתה וחשיפת התלמידים למקורות מידע מגוונים[1].
  • מטרות חינוכיות:
  • מטרות ארגוניות:
    • מילוי הנחיות מנהליות[1].
  • מטרות קהילתיות:
    • העברת מידע להורים על תוכנית הלימוד של ילדיהם[1].

מיומנויות הדרושות להכנת שיעורי בית

כדי שהתלמיד יוכל להכין את שיעורי הבית באופן עצמאי עליו לרכוש מספר מיומנויות בסיסיות[3]. הקניית אסטרטגיות למידה יעילות בגיל צעיר יכולה להיתפס כהתערבות מניעתית עבור ההשלכות השליליות אשר עלולות להיות לשיעורי הבית. היא עשויה למנוע בהמשך מצבים של תלותיות בהם הורים מכינים את שיעורי הבית לילד, מצבים של קנאה ומריבות בין אחים ולמנוע יצירה של מתח בין המשפחה לבית הספר[3].

פיתוח יכולת ההתארגנות והכנת סביבת העבודה יכולים לסייע לתלמיד בהכנת שיעורי הבית. הכנת שיעורי הבית יכולה להתבצע בכל מקום ברחבי הבית אשר מאפשר לתלמיד לעבוד בנוחות ולהורים להגיש סיוע במקרה הצורך. על התלמיד לדעת כיצד לארגן מראש את כל הציוד הנדרש כדי שלא יצטרך לקטוע את עבודתו בהמשך. למשל: תיק, יומן, קלמר עם כלי כתיבה ועוד[3].

על התלמיד לפתח מודעות עבור השעות ביממה שבהן הוא יותר מרוכז, על מנת שהעבודה על שיעורי הבית תוכל להיות יעילה יותר. תלמידים מסוימים יעדיפו להכין שיעורים מיד אחרי בית ספר, כי אז הם יותר מרוכזים והחומר טרי בזיכרונם, ואילו אחרים מעדיפים לעשות הפסקה ולהכין אותם בהמשך היום[3]. כמו כן, יש ללמד את התלמיד כיצד לתכנן את לוח הזמנים של הכנת שיעורי בית בהתאם לאילוצים חיצוניים כמו פעילויות אחרות שלו ושל משפחתו. פעילויות נוספות של התלמיד יכולות לכלול חוגים, תנועות נוער ומפגש עם חברים. זמינות ההורים למתן סיוע יכולה להיות תלויה בשעות העבודה שלהם ויש לקחת זאת בחשבון במקרה הצורך[3].

על התלמיד לפתח את יכולת הבנת הנקרא על מנת שיוכל התייחס להוראה על כל דקויותיה ולהבין את המטרת התרגיל. ניתן ללמד את הילד להבחין בין הוראות שהן ביצועיות (הקף בעיגול, מתח קו ועוד), לבין הוראות הדורשות מהילד עיבוד של החומר, המשגה מילולית וארגון תשובה עניינית (הסבר מדוע, נמק, הבא דוגמאות, פרט, הבע דעתך ועוד)[3].

יתרונות מול חסרונות

שיעורי בית הם כלי בתהליך הלימודי-חינוכי. אופן השימוש בכלי זה יכול לתרום לקידום החינוך וההשכלה של התלמידים, או לחילופים לגרום לנזק להתפתחותם והשכלתם[1].

מלבד השפעה על ההישגים הלימודיים של התלמידים, לשיעורי הבית יש יתרונות נוספים. הם משפרים את הרגלי הלמידה של התלמיד, הם יכולים לשפר את הגישה של התלמידים כלפי בית הספר, וללמד כי ניתן ללמוד בכל זמן, ולא רק בין כותלי בית הספר. יתרונות נוספים שאינם אקדמיים הם רכישת תכונות אופי חיוביות של אחריות ויכולת למידה עצמאית[4][5].

בנוסף להשפעות החיוביות של שיעורי הבית, מספר מחקרים גילו גם השפעות שליליות[4]. אחת ההשפעות הנפוצות היא חבלה ביחסי הילד עם הוריו[6]. שישנם מקרים בהם הורים רואים בפיקוח על הכנת שיעורי-הבית את תפקידם המרכזי בהקניית השכלה לילדיהם. פיקוח זה נושא לעיתים אופי של כפייה תוך שימוש באמצעי ענישה. באופן זה שיעורי בית עלולים לגרום להתערבות הורים אשר כוללת לחץ, מבוכה ועימותים עם הילדים[1], אשר מתחילים כבר בכיתה א' ונמשכים עד כיתה י"ב[3].

חלק מהקונפליקטים הקיימים במשפחה בין הורים וילדיהם, קשורים להתנהגות של הכנת שיעורי-הבית. כך שהם עלולים להפריע לשגרת החיים במשפחה ולתרבות הפנאי שלה[1]. שיעורי הבית יכולים להפחית את הזמן הפנוי לפעילויות משפחתיות ואת איכות הקשרים בתוך המשפחה. שיעורי הבית יכולים לשמש כ"מוביל", בכך שהם מעבירים את "בעיות בית הספר" ל"בעיות במשפחה"[7].

חשש נוסף הוא מרכישת הרגלים שליליים[6] - בנוסף למיומנויות החיובית שילדים רוכשים לעיתים מהכנת שיעורי בית, ילדים לעיתים רוכשים גם הרגלים שליליים. ילדים שאינם מצליחים לעמוד בדרישות, לומדים לשקר להורים ולמורים. חלקם נוהגים להעתיק חלק או את כל שיעורי-הבית מחבריהם. אחרים מכינים את העבודה באופן שטחי, רשלני, רק כדי לצאת ידי חובה. בנוסף, במידה שאין בדיקה קפדנית של שיעורי הבית במסגרת הכיתה, תלמידים עלולים להשריש טעויות אשר לא תוקנו על ידי המורים[1].

שיעורי הבית עלולים לגרום להגברת הפער הלימודי בכיתה[6][1]. זאת משום שישנם בתים בהם נעדרים התנאים האובייקטיביים, הדרושים לילד להכנת שיעורי-הבית. הורים במעמד גבוה יותר יכולים להרשות לעצמם מורים פרטיים שיעזרו לילדיהם בהכנת שיעורי הבית, וילדים ממעמד נמוך יותר אינם זוכים לאותה תמיכה. במקרים כאלו התלמידים החלשים נפגעים מהשיטה, והפער הלימודי בכיתה גדל.

שיעורי בית מרובים מידי עלולים ליצור עומס יתר אשר ימנע מהתלמידים להשתתף בפעילויות בלתי פורמליות[1], כמו חוגים, תנועת נוער ועוד.

על כל אלו, הצטברות מתמשכת של השפעות שליליות אשר נוצרו בעקבות שיעורי הבית עלולה ליצור עמדות שליליות כלפי בית הספר והלימודים[1].

יעילות שיעורי הבית

ישנם מספר גורמים אשר יכולים להשפיע על היעילות של שיעורי הבית. יעילות שיעורי הבית עולה כאשר הם משרתים מטרה ברורה, מתאימים לרמתו של כל תלמיד, ולנושאים הנלמדים בכיתה באותה עת.

כאמור, יעילותם של שיעורי הבית מבוססת על התאמה בין רמת הקושי של שיעורי הבית לרמת היכולות של התלמיד. על מנת להביא להצלחה של כל תלמיד בהכנת שיעורי הבית יש צורך להתחשב בשונות שקיימת בין התלמידים. כל תלמיד שונה מחברו בדרך הלמידה שלו וברמת ההבנה של החומר. השונות בין התלמידים באה לידי ביטוי גם באופן הביצוע של שיעורי הבית - לכל אחד יש העדפה שונה לגבי הזמן, האופן, העיתוי, והשותפים המועדפים שלו להכנת שיעורי הבית[8].

כמו כן, אם אין בקרה על הכנת שיעורי הבית קשה להשיג תועלת לתהליך הלמידה. בהתאם לכך, קבלת משוב משפרת אף היא את יעילות שיעורי הבית, בעיקר אם היא ניתנת תוך זמן קצר - רצוי עד היום שלמחרת. משוב משפר את למידת התלמידים באמצעות תיקון טעויות, קבלת משוב חיובי, ושימת דגש על טעויות בתהליך החשיבה. הערות בונות מספקות משוב טוב יותר מאשר מתן ציון[9].

על מנת ליצור השפעות חיוביות למתן שיעורי בית יש לתת מגוון רב של משימות לבחירה. על המשימות להינתן בהתאם לרמת התפתחותם, למיומנויות שרכשו ולתחומי העניין של התלמידים. יש ליצור גיוון במטלות הניתנות לשיעורי הבית ולהכווין את התלמידים לפתרון המטלות בדרך יצירתית. אפשר לתת מטלות חובה ומטלות רשות. הטלת מטלות זהות על כל התלמידים גורמת לכך שעבור חלקם שיעורי הבית הם פעילות על חומר שהם כבר יודעים ושולטים בו, ואילו אחרים אינם מסוגלים להכינם, שכן גם בכיתה לא הבינו את החומר, ובכך רק מתחדדת תחושת התסכול והכישלון[10].

בישראל

קביעת מדיניות בית הספר נמצאת תחת אחריותו של המנהל והיא כוללת בין היתר את נושא שיעורי הבית[1].

בשנת 2006 הוציא משרד החינוך חוזר מנכ"ל בנושא שיעורי בית בבתי הספר היסודיים, בו נתן הנחיות לחשיבה מחודשת על מדיניות שיעורי הבית בכל בית ספר. על פי החוזר[2]:

אורך יום הלימודים משתנה בחלקה הגדול של מערכת החינוך. תלמידים נשארים יותר שעות במסגרת בית הספר, אם בפעילויות העשרה ואם במסגרות לימוד מתגברות או עצמאיות, ביניהן גם כאלה המכונות "שיעורי בית מודרכים". כמו כן, האינטרנט מרחיב את סביבת הלמידה ואת אפשרויות האינטראקציה בין המורה לתלמיד. כל אלה משפיעים על סוג המטלות הלימודיות בבית הספר ובבית. מציאות חדשה זאת מחייבת חשיבה מחודשת על נושא שיעורי הבית.

בחוזר זה ניתנה הנחיה לכל בית ספר לבחון מחדש את מדיניות שיעורי הבית באמצעות דיון בשאלות הנוגעות למטרת שיעורי הבית ותרומתם, הבעיות המתעוררות כתוצאה משיעורי הבית, סוגי המטלות הניתנות, מעקב אחר הכנת שיעורי הבית והתמודדות עם אי-הכנת שיעורי בית, מעורבות הורים בשיעורי הבית, והתייחסות לשונות בצורכי התלמידים בהקשר של שיעורי הבית. כמו כן, בתי הספר נתבקשו לדון גם בשאלה העקרונית האם להקפיד על מתן שיעורי בית בבית הספר, באיזה מינון, ובאילו גילאים.

החוזר מחייב את בתי הספר לפרסם את הנהלים המגדירים את מדיניות שיעורי הבית שלו בתחילת כל שנת לימודים, באתר האינטרנט שלו ובדף אשר יחולק להורים[2].

מחקר

שיעורי הבית נתפסים כחלק בלתי נפרד מההוויה הבית ספרית. יחד עם זאת קיימים עימותים סביב נושא זה בין המורים לתלמידים, בין ההורים לילדיהם ובין המורים להורים, כמו גם נקודת מפגש[1].

ככלל, אין הסכמה בקרב החוקרים על יעילות שיעורי הבית, בכל הנוגע לשיפור הישגי התלמיד[4].

במחקר שנערך באוניברסיטת דיוק, נעשתה סקירה של למעלה מ-60 מחקרים בנושא שיעורי הבית, והמסקנה הייתה שישנו מתאם חיובי בין כמות שיעורי הבית שניתנת לילדים, ובין הישגיהם. עם זאת, המחקר גם הראה שכמות מוגזמת של שיעורי בית מסבה נזק, וגורמת לשחיקה של התלמידים. המחקר תומך ב"כלל 10 הדקות", על פיו יש לתת 10 דקות של שיעורי בית על כל שנה בבית הספר. כך ילדים בכיתה א' צריכים לקבל שיעורי בית שיארכו 10 דקות ביום, ותלמידים בכיתה י"ב צריכים לקבל שיעורי בית שיארכו שעתיים ביום[11]. בשנת 1989 נעשה ניתוח של כ-120 מחקרים בנושא. 70 אחוז מהמחקרים הראו כי תלמידים שניתנו להם שיעורי בית שיפרו את הישגיהם, יותר מאשר תלמידים שלא ניתנו להם שיעורי בית. שאר המחקרים הראו את התוצאה ההפוכה[4]. בנוסף, נמצא כי הכנת שיעורי בית תורמת לעליה מיידית בהישגים הלימודיים ובמידת הבנת החומר ושליטה בו כאשר מדובר בתלמידים חלשים. נמצא כי תלמידים בינוניים וחזקים לא יורדים בהישגים אם לא ניתנים שיעורי בית. עבור תלמידים בכל הרמות, שיעורי בית עוזרים בפיתוח חשיבה ביקורתית ועוזרים לפתח המשגה נכונה עבור מושגים בסיסיים[12]. בנוסף, נמצא כי השפעת שיעורי הבית על הישגי התלמידים היא גבוהה יותר ככל שעולים במדרג הכיתות[13].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: שעור בית

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 1.17 1.18 1.19 1.20 1.21 1.22 1.23 האגף לחינוך יסודי – משרד החינוך (2006). עיצוב מדיניות בבית הספר היסודי בנושא שיעורי הבית. ירחון 4 הממ"ים: לקידום מנהיגות, מקצועיות, מקצוענות ומצוינות במינהל הבית-ספרי בחינוך היסודי, גיליון 15.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 משרד החינוך (2006), חוזר מנכ"ל תשס"ז/3(א), סעיף 3.1-28: שיעורי בית בבית הספר היסודי. מתוך אתר משרד החינוך
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 אלוני דליה (2004). שיעורי בית - אפשר גם אחרת! מתוך אתר פסיכולוגיה עברית
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Educational Phsycologist, P. 146 - Vol. 36 - Homework - Harris Cooper,Jeffrey C. Valentine,Lyn Corno
  5. ^ Does Homework Improve Academic Achievement? By Harris Cooper
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 שעורי-הבית בבית-הספר היסודי - מגבלות וסכנות, גד פליישר ושושנה אוהל, 1974
  7. ^ How School Troubles Come Home: The Impact of Homework on Families of Struggling Learners
  8. ^ Homework motivation and preference: a learner-centered homework approach - Hong, Milgram and Rowell
  9. ^ Focus on effectiveness: Research-based Strategies; Northwest Regional Educational Laboratory.
  10. ^ שיעורי בית - עמדת משרד החינוך, באתר מכללת גורדון
  11. ^ Duke Study: Homework Helps Students Succeed in School, As Long as There Isn't Too Much
  12. ^ Homework Research and Policy: A Review of the Literature (1994) - By Harris Cooper
  13. ^ Key Lessons: What Research Says About the Value of Homework
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26323055שיעורי בית

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שיעורי_בית&oldid=860906"