משמעת במסגרת החינוכית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

משמעת במסגרת החינוכית מתייחסת למערכת של כללים, עונשים ואסטרטגיות שנקבעו מראש, שמטרתם הנה לשמור על הסדר בבתי ספר ולחתור לכך שהתלמידים יצליחו בלימודיהם. הכללים עשויים להגדיר למשל קוד לבוש או קוד התנהגות מסוים במוסד הלימודים[1].

משמעת במסגרת החינוכית

במסגרת החינוכית ישנם שלושה גורמים מרכזיים אשר להם השפעה מכרעת על המשמעת: התלמיד, המחנך והכיתה עצמה. חשובה התגובה של מחנך הכיתה ביחס להתנהגות השלילית של התלמיד וכן תגובתם של שאר תלמידי הכיתה להתנהגות.

משמעת היא פעולה, צורת התנהגות, או סדרת כללים אותם מקיימים קבוצת אנשים, לעיתים בניגוד לנטייתם הטבעית, למטרה מסוימת.

ישנן שלוש גישות מרכזיות באשר למשמעת במערכת החינוכית ואלו הן: הגישה הביהביוריסטית, הגישה הפסיכואנליטית, והגישה ההומניסטית.

הגישה הביהביוריסטית משתמשת בעקרונות הלמידה הן האופרנטית והן הקלאסית, לטיפול בבעיות משמעת. על פי גישה זו התנהגותו של אדם מתעצבת על ידי חיזוקים וסמיכות של גירויים מהסביבה. ההתנהגות נלמדת מהסביבה. ההנחה הבסיסית של גישה זו שהפרעה של תלמיד נובעת מכך שהיא מזכה אותו בתגמול לדוגמה: תשומת לב של חבריו לכיתה או של המחנך. בגישה זו דרכי הפתרון לבעיית משמעת יהיו הקניית הרגלים נכונים והכחדת הרגלים שאינם רצויים באמצעות חיזוקים מתאימים.

לפי הגישה הפסיכואנליטית האדם הינו יצור רב רובדי, בעל רמות מודעות ומבנה אישיות דינמי עם קונפליקטים ומאבקי כוח. לפי גישה זו התלמיד מתנהג בהתנהגות שלילית בעקבות קונפליקטים מודחקים מתקופת הילדות או מאבקים בין דחפים ראשוניים. בטיפול בבעיית משמעת אצל התלמיד ההתמקדות היא בעברו של התלמיד, בילדותו המוקדמת ובהשפעתה על ההווה.

על פי הגישה ההומניסטית האדם הוא יצור חושב, מרגיש ופועל אשר מסוגל להפעיל את החשיבה ככלי מרכזי להסתגלות. על פי גישה זו התלמיד מתנהג באופן שלילי כאשר הוא לא מבין באופן נכון את הסיטואציה או שאין ברשותו דרכים אלטרנטיביות להתמודדות עם המצב. התלמיד מציב לו מטרות התנהגותיות משלו אך לעיתים הן שגויות. כשילד תופס את המציאות באופן שגוי אז תיווצר בעיית משמעת. המטרות השגויות האפשריות הן: השגת כוח, השגת תשומת לב, נקמה וחוסר יכולת מדומה. כדי להתגבר על התנהגות שמהווה הפרעה משמעותית יש לזהות את מטרת ההתנהגות מכיוון שהטיפול יהיה בהתאם למטרה אותה התלמיד רצה להשיג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שרה שמעוני, שרית סגל וורדה שרוני (1997), "משמעת בכיתה: היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים". מכון מופ"ת
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22373484משמעת במסגרת החינוכית