רבי שמחה קפלן
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר ועוד.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר ועוד. |
| לידה |
א' בתמוז תרע"א ויסוקה מזובייצק פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | כ"ז בטבת תשמ"ט (בגיל 77) | ||||
| תחומי עיסוק | רבה של צפת, אב בית דין של צפת והגליל, נשיא ישיבת צפת, ראש בית הכנסת האר"י האשכנזי. חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה | ||||
| רבותיו | רבי שבתי יגל, רבי ראובן כץ | ||||
| בת זוג | הדסה בתו של רבי אברהם לייב זילברמן | ||||
| |||||
רבי אברהם שמחה הכהן קפלן (א' בתמוז תרע"א - כ"ז בטבת תשמ"ט) היה רבה של צפת, אב בית הדין של צפת והגליל, נשיא ישיבת צפת וראש בית כנסת האר"י. חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
ביוגרפיה
נעוריו
נולד בעיירה ויסוקה שבפולין, למשפחה המיוחסת לש"ך. בהיותו בגיל שמונה החל ללמוד את הספר הלמדני "שיטה מקובצת" תוך ציון דברי האחרונים בגליונות העמודים.
בגיל תשע נסע לוילנה ללמוד אצל הרב מאיר באסין[1] (שניפישוקר) בישיבת רמיילס. לאחר הבר מצווה התפלל בבית מדרשו של רבי חיים עוזר גרודזנסקי.
בגיל חמש עשרה עבר ללמוד בישיבת סלונים שבראשה עמד רבי שבתי יגל, ואף היה חוזר על השיעורים בישיבה לפני התלמידים. חלק מרישומיו משיעורי רבו, שימשו מאוחר יותר להדפסת שיעורי רבי שבתי על הש"ס.
מישיבת סלונים עבר ללמוד בישיבת מיר, במשך ארבע עשרה שנה. במיר כינוהו "אקליינער שעבתל" (שבתי קטן), בשל קרבתו לרבו, רבי שבתי יגל מסלונים[2]. כן כונה "האינצקלופדיה של קצות החושן", מכיון שהיה בקי בספרי ה"קצות החושן". כמו כן היה בקי בחוכמות נוספות[דרושה הבהרה]. היה אחראי על כספי הישיבה, תפקיד בעל חשיבות בשל העוני ששרר אז[3].
עלייתו לארץ ישראל, נישואיו והכתרתו לרבנות צפת
הוריו עלו לארץ ישראל עוד קודם פרוץ מלחמת העולם השנייה והתגוררו בשכונת רמת-יצחק בעיר רמת גן. לאחר פרוץ המלחמה עלה הרב קפלן לארץ ישראל יחד עם הרב מבריסק.
בארץ למד הרב קפלן בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, יחד עם רבי שמואל רוזובסקי. ראש הישיבה רבי ראובן כץ היה מתייעץ עמו בבעיות שונות[דרוש מקור] ואף מינהו למסור שיעורים בישיבה[דרוש מקור]. היה מבאי בית רבי איסר זלמן מלצר שלימים הסמיכו לרבנות. לאחר מכן לימד בישיבת רבו רבי שבתי יגל בפרדס חנה, ולמד שם עם רבי יהושע זליג דיסקין.
בט"ז בחשוון תש"ח נפטר חמיו לעתיד רבי אברהם לייב זילברמן רבה של צפת ולא מונה לו ממלא מקום, בה' באדר תש"י נשא הרב קפלן את הדסה, בתו של רבי אברהם לייב זילברמן. את החופה סידר הרב הרצוג, ומיד לאחר החופה הוכתר לרבה הראשי של צפת על מקום חמיו.
ברבנות צפת
הרב קפלן ראה חשיבות גדולה בשושלת המשפחתית של הרבנות. כאשר רבו רבי ראובן כץ, רבה של פתח תקווה, הציע לרב קפלן לרשת את מקומו, ענהו הרב קפלן שבצפת יש לו "חזקה של רבנות במשפחה", ועל כן אינו יכול לעזוב את העיר.
על אף אופייה של צפת החסידית והספרדית, השתלב הרב בעיר עם היותו חניך ישיבות ליטא, ועד מהרה למד את מנהגי העיר (ובראשן את מנהגי הבית יוסף והאר"י) ואף קיבל על עצמו חלק ממנהגים אלו.
עסק בקירוב ילדי הקיבוצים בגליל, ודאג לאירוחם בעיר בשבתות.
אחת מפסיקותיו הראשונות כרב העיר צפת הייתה שלא לקבור יותר בבית הקברות העתיק של צפת בגלל החשש שבמהלך הקבורה ייפתחו קברים חדשים[4], ופעל לבניית בית עלמין חדש. כמו כן פעל רבות לפיתוח המקוואות בצפת ולשמירת השבת בעיר.
הרב קפלן שימש כנשיאה של ישיבת צפת, בראשה עמד גיסו המייסד, הרב שמואל זילברמן.
בשנת 1960 נבחר הרב קפלן למועצת הרבנות הראשית[5].
בשליחותו של האדמו"ר רבי מרדכי שלמה מבויאן, הוא הדליק את ההדלקה המסורתית בל"ג בעומר במירון. גם לאחר מינויו של האדמו"ר הנוכחי, הוא המשיך להדליק עמו יחד.
נפטר בכ"ז בטבת תשמ"ט ונקבר בבית העלמין בצפת.
צאצאיו
- בנו, הרב מרדכי דב, מכהן כראש ישיבת צפת המחודשת.
- חתנו הרב מרדכי דרורי, הוא ראש ישיבת חמד לצעירים.
קישורים חיצוניים
- ירחון בית יעקב שבט תשכ"א
הערות שוליים
24689553שמחה קפלן
- המכלול: שכתוב - אישים
- המכלול: ערכים הדורשים הבהרה
- צפת: רבנים ראשיים
- סגל מדרשיית נעם
- בוגרי ישיבת רמיילס
- בוגרי ישיבת לומז'ה-פתח תקווה
- בוגרי ישיבת מיר (בלארוס)
- בוגרי ישיבת סלונים (בלארוס)
- משפחת זילברמן (צפת)
- עולים במלחמת העולם השנייה
- חברי מועצת הרבנות הראשית
- ילידי 1911
- ישראלים שנפטרו ב-1989
- המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול
- חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה
- ישראל: אבות בתי דין