רבי מרדכי זילברמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב מרדכי זילברמן (ר' מוטיה דיין; תקע"ט, 1819כ"ז בטבת תרל"ב, ינואר 1872) היה רבה הראשי של עדת האשכנזים בצפת.

תולדותיו

נולד באומן שבאוקראינה. לפי המסורת, אבות משפחתו ישבו בצפת עוד מימי האר"י, ובסוף המאה ה-18 הם נסעו לרוסיה והתגוררו באומן. הוא קיבל חינוך תורני-חסידי והוסמך לרבנות. נישא לרוחמה בת הרב אברהם לייב, שהיה רבה של אומן. לאחר פטירת חותנו התמנה תחתיו כרבה של אומן.

בשנת תר"י (1850) עלה לארץ ישראל. שם המשפחה זילברמן איננו מקורי, והשם המקורי אינו ידוע. כדי להיכנס לארץ ישראל הוא השתמש בתעודת מעבר של אדם בשם זילברמן, ומאז אומץ שם זה כשם המשפחה הרשמי. הוא התמנה לרבה של עדת האשכנזים בצפת. חי בעוני רב ונהג להתבודד וללמוד תורה בבית המדרש שעל קבר רשב"י במירון.

שימש כשליחם של אדמו"רי בויאן שהחזיקו בחזקת ההדלקה על גג ציון קברו של רשב"י בל"ג בעומר. לאחר פטירתו המשיכו במסורת זו שושלת הרבנים לבית זילברמן.

נפטר בטבריה בשנת תרל"ב. את מקומו ברבנות ירש בנו הרב רפאל זילברמן.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0