שמ"ר

נ. מ. שַייקֶביץ'. איור של יעקב אפשטיין משנת 1902

שמ"ר (מבוטא "שוֹמר") הוא שם העט של נחום-מאיר שַייקֶביץ' (ביידיש: נחום-מאיר שײַקעוויטש; 18 בדצמבר 1849 ניאסוויז' – 25 בנובמבר 1905, ניו יורק), שהיה סופר ומחזאי יידי שחי ברוסיה ובשנותיו האחרונות בארצות הברית. בצעירותו כתב גם בעברית.

חייו

שמ"ר נולד בעיר ניאסוויז' שברוסיה הלבנה, באזור מינסק (בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית) ב-18 בדצמבר 1849.

מנעוריו בלט בכשרונו לספר סיפורים. את תחילת דרכו הספרותית עשה על ידי פרסום סיפורים קצרים בעברית בדפי כתב העת "המליץ". זמן מה ניהל עסקים בווילנה, ובמסגרת עבודתו נסע רבות. חלק משהשנים חי בעיר פינסק, שם נמנה עם קבוצת משכילים יהודים אוטודידקטיים המוכרת כקבוצת פינסק, אשר הפיצה את רוח התרבות היהודית החילונית בקרב יהודי מזרח אירופה. באותן השנים כתב בעברית וביידיש.

בהגיעו פעם לבוקרשט התוודע שם ללהקות תיאטרון יהודיות, והחליט להיות מחזאי בשפת היידיש. הוא הגשים את משאלתו כשהתיישב בהמשך בעיר אודסה, שם עסק לא רק בכתיבת מחזות אלא גם בניהול תאטרון יהודי. להצלחה גדולה במיוחד זכה עיבודו ביידיש לקומדיה של גוגול "רביזור" (1883).

לאחר סגירת התאטראות היהודיים ברוסיה ב-14 בספטמבר 1883 היגר לניו יורק, ארצות הברית, בשנת 1888; יש אומרים גם בעקבות ביקורתו הקשה של שלום עליכם על ספריו. בניו יורק הוציא לאור שני שבועונים: "דער מענשענפרוינד" ו"דער יידישער פוק".

נפטר בניו יורק בנובמבר 1905, והובא לקבורה בבית העלמין יוניון הילס בברוקלין. בהלוויתו ב-26 בנובמבר 1905, שהפכה לאירוע חסר תקדים של הזדהות קיבוצית של קהילת יהודי צפון אמריקה, השתתפו כמאה אלף יהודים שהציפו את רחובות שכונת הלואר איסט סייד במנהטן ואת גשר ויליאמסבורג בדרך לבית הקברות.

יצירתו

שמ"ר נחשב לאחד מהמחזאים החלוציים של התיאטרון היידי, יחד עם אברהם גולדפדן, יוסף לטיינר, יעקב גורדין ואחרים. שמ"ר היה יוצר פורה במיוחד של רומנים פופולריים "סנסציוניים" מן הסוג הנקרא גם "רומני משרתות ושוליות" או "שוּנד רומנים". מודל לחיקוי היווה עבורו הסופר אייזק מאיר דיק, ויש מעריכים כי עלה על רבו ומורו.^{[דרוש מקור]} סיפורי שמ"ר, בעלי הכותרות ה"מפוצצות", אכן הצליחו להגיע לקהל יהודי רחב ביותר – לבעלי מלאכה, תלמידי ישיבה ועקרות בית. חלקם היו עיבודים של ספרים לועזיים. כמה מספריו תורגמו אף לשפת הלדינו ("אסתר היפה, רחל היפה": La ermoza Esther, la ermoza Rachel).

שמ"ר משך את אש הביקורת הקטלנית של שלום עליכם, שביטא אותה במסה "משפט שמ"ר" (יידיש: "שמר'ס משפּט"), שפורסמה בברדיצ'ב בשנת 1888. במסה זו ביקש שלום עליכם כי הספרות ביידיש לא תסתפק בכתיבה כזו שייצג שמ"ר, אלא תעמוד בסטנדרטים אמנותיים גבוהים יותר. שמ"ר למד סנגוריה על עצמו בפמפלט "יהי אור", שבו הגן על שאיפתו לספק צורכיהם הרוחניים של כל שכבות העם, גם של אלו שאינם מבינים את הספרות ה"גבוהה".

לאחר הגירתו בשנת 1888 לארצות הברית, המשיך שם את עבודתו כסופר ומחזאי לאורך 17 שנה, עד מותו ב-1905. בנותיו רוזה ומרים כתבו זיכרונות על אודות חייו.

בשנת 1940 פרסם המשורר והסופר אברהם רייזן מאמר בעתון הניו-יורקי היידי "פֿאָרװערטס" לרגל 35 שנה למותו של שמ"ר, שבו האיר גם את צדדיה החיוביים של תרומתו של שמ"ר לתרבות היידית.

לאחרונה נחקרה יצירתו על ידי מתן חרמוני, ופורסמו אחדים ממחזותיו בכתב העת "דווקא" לתרבות יידיש.

כתביו

רומנים ביידיש

שמ"ר כתב כמאתיים רומנים ביידיש; חלקם דנים בנושאים היסטוריים, אחרים מהווים תאורי ההווי היהודי של יום יום בעיירות. ניתן לציין כמה כותרים, שבדרך כלל בעת הוצאתם לאור היו מלוּוים במילות שבח קצרות כמו "הסיפור המקסים" ("זייער אַ שיינע געשיכטע") או "הרומן הנפלא" ("וואָנדערשיינע ראָמאַן"):

• אחרית צדיקים, 1881.
• דער קוגל, 1890.
• המלכה היהודיה, ורשה, 1884.
• הצדקניות או גוט שבת, יאכנה!.
• בחור הישיבה, 1896.
• דער חרם (יידיש: "החרם").
• האסיר (יידיש: "דער קאטורזשניק").
• הרוצח האדוק (יידיש: "דער פראָמר מערדער").
• דער בעל תשובה (יידיש: "בעל התשובה").
• די בלינדע יתומה (יידיש: "היתומה העיוורת").
• דער בלוטיקער אַדיע (יידיש: "פרידת הדמים").
• מהחופה לקבר (יידיש: "פון חופה צום טויט").
• די אײַזערנע פֿרוי (יידיש: "אשת הברזל").
• חאצקעל דער באבעס זון (יידיש: "חצקל, בן הסבתא").
• צווישן צוויי פֿלאַמען (יידיש: "בין שתי להבות").
• דער לעצטער ייִדישער קעניג (יידיש: "המלך היהודי האחרון") – סיפור מימי שמעון בר כוכבא.
• חתן-דמים, ספור מימי האינקוויזיציה בספרד ("פֿון דער צײַט פֿון דער שפּאַנישער אינקוויזיציע").
• הכלה האומללה (יידיש:"דיא אונגליקליכע כלה"), ילנה, 1893 – במרכזו סיפור המתרחש במרוקו.
• דער געבילדעטער עם-האָרץ (יידיש: "עם הארץ" המלומד") - מבוסס על אגדה על אודות אברהם אבן עזרא ויהודה הלוי.
• דער שרעקליכער מערדער ריכארד אָדער דער זיעגעל (יידיש: "ריכארד, הרוצח האיום, או המגל"), וילנה, 1895 – סיפור מפורטוגל מהשנים 1780–1800.
• דער יידישער פריץ (יידיש:"הפריץ היהודי") – ספר המוקיע את הקנאות והצדקנות של מנהיגיו המסורתיים של השטעטל היהודית.
• א נאר פון באד ארויס, וילנה, 1912.

באמריקה פרסם בין היתר איגרות לאמא ולחבר, וכן את יודקה שמרקס חוצה את האטלנטיק ואת גלות-מאָסקווע (יידיש: "גלות מוסקבה") – רומן בן 1,600 עמודים על חיי היהודים ברוסיה בימי הצאר אלכסנדר השלישי.

רומנים בעברית

• מומר להכעיס, ורשה, 1879.
• כוויה תחת כוויה, ורשה, 1880.
• טעות גוי, ורשה, 1880.
• הנדחת (3 כרכים), וילנה 1886 – ורשה, 1887 .
• קין, ורשה, 1887 – על חיי היהודים בפורטוגל.

מחזות תיאטרון ביידיש

• טיסה-אסלאר - על פרשת עלילת הדם בטיסה-אסלאר שבהונגריה.
• קוקעטע דאמן (יידיש: "גברות מגונדרות").
• דאס יידישע קינד (יידיש: "הילד היהודי") – מחזהו המפורסם ביותר.

לקריאה נוספת

• ראָזע שאמער-באטשעליס [רוזה שמ"ר-בצ'ליס], אונדזער פאטער שמ"ר, [ניו יורק]: איקוף, (c1950).
  • רוזה שמיר-באטשעליס, אבינו שמ"ר (תרגם אהרן וייסמן; החלק הראשון מאת מרים שמ"ר-צונזר [צונזער]), ירושלים: אחיאסף, 1953.
• שירי שמר וזכרונותיו / נאספו והוכנו לדפוס על ידי ראזע שאמער באטשעליס, ירושלים: אחיאסף, תשי"ב.

• Ezra Mendelson (ed.), Literary strategies: Jewish texts and contexts, Studies in contemporary Jewry, New York: Oxford University Press, 1996.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שמ"ר בוויקישיתוף

• מידע על שמ"ר בקטלוג הספרייה הלאומית
• מידע על נחום מאיר שייקביץ' בקטלוג הספרייה הלאומית
• בן-ציון אייזנשטט, שייקעוויטש, נחום מאיר, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ה, עמוד 106, באתר HebrewBooks
• "שמ"ר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• מספריו לצפייה ולהורדה בארכיון האינטרנט (באנגלית)
• סופי גרייס-פולק, ראשיתו של שמ"ר ביידיש, חוליות
• סופי גרייס-פולק, שמ"ר הפובליציסט, חוליות
• סופי גרייס-פולק, שמ"ר לאור שמר"ס משפּט לשלום-עליכם, חוליות
• אברהם רייזן, שמ״ר און זײַנע ראָמאַנען ליטעראַרישער "שונד" — אַ מאָל און איצט, בעיתון פארווערטס, 26 בינואר 2007 - פרסום מחודש של המאמר מתאריך 17 בנובמבר 1940 (ביידיש)
• גענאַדי עסטרײַך, שמ״רס "גלות-מאָסקווע", בעיתון פארווערטס, 26 בספטמבר 2008 (ביידיש)
• סיפורה של קהילה: מבוא (תרגום לאנגלית), מתוך פינסק, כרך א, תל אביב, 1977, תל אביב
• מתן חרמוני, גבולות הרפובליקה הספרותית, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2004: הצד האפל בצחוקו של שלום עליכם; על חשיבותה של רצינות ביחס ליידיש ולספרותה
• מתן חרמוני, ‏יודקה שמרקס חוצה את הים הגדול, דווקא 5, ‏דצמבר 2008, עמ' 20–24

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26538379שמ"ר