שלמה רענן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה רענן
לידה 1962 (גיל: 63 בערך)
ירושלים
מדינה ישראל
מקום מגורים רחובות
פעילות בולטת הקמת וניהול ארגון איילת השחר
השכלה
בת זוג שלהבת
מספר צאצאים 5

הרב שלמה רענן (נולד ב-1962) הוא פעיל חברתי חרדי-ישראלי. מייסד ארגון איילת השחר, פרויקט חברותא ועוד.

ביוגרפיה

נולד בירושלים. למרים (מורה) ולאברהם יצחק (מפקח אזור הצפון באגודה להתנדבות[1][2]) בגיל שבע משפחתו עברה לנווה שאנן בחיפה. את לימודיו החל בבית ספר ממלכתי דתי בקריית מוצקין ובהמשך עבר לבית הספר הממלכתי-דתי רמב"ם בשכונת נווה שאנן. בתיכון למד במדרשיית נעם בפרדס חנה. שם היה בקשר בעיקר עם הרב אליהו בן פינחס.[3]

בתום לימודיו במדרשייה עבר ללמוד בישיבת הנגב בנתיבות. ולאחר ארבע שנים המשיך לישיבת בריסק, לאחר שנה וחצי נישא לשלהבת. עם נישואיו החל להתגורר בבני ברק וללמוד כאברך בכולל של הרב יחיאל מיכל פיינשטיין.[3]

שש שנים מאוחר יותר יצא לשליחות חינוכית בלוס אנג'לס. שם הקים בית ספר תורני, שימש כמורה במספר בתי ספר, עסק בהנגשה תורנית ולמד בחברותא עם מבוגרים רבים. לאחר חמש שנים במקום חזר לישראל והתגייס לצה"ל במסגרת מסלול שלב ב', במסגרת השירות העביר הרצאות בבסיסים שונים.[3]

ארגון איילת השחר

סמליל ארגון איילת השחר

בתום השירות חש בקיטוב בחברה הישראלית והחל לפעול למען צמצומו.[4]

פעילותו החברתית החלה בנס ציונה, שם הקים גרעין תורני של משפחות הלומדות ומלמדות בעיר, בית מדרש ועוד. משפחות הגרעין התורני השתלבו בבתי הספר, במשמר האזרחי ובמערכות עירוניות נוספות.

הפעילות התרחבה לערים נוספות: רמלה, מערב ראשון, שדרות, קריית טבעון, מודיעין ושלומי. והובילה בהמשך להקמת ארגון איילת השחר.

לאחר תקופה הרחיב הארגון את פעילותו. בשל החסר בבתי כנסיות או במניינים פעילים בקיבוצים ובישובים, פתח הארגון במיזם של הקמת מניינים במקומות אלו.[5] בתחילה ביום כיפור ולאחר מכן גם בחגים.[6] לאחר הקמת המניינים נוצרו קהילות שפעלו בתיאום עם הארגון ויצרו פעילות תורנית במשך כל השנה.[7] בקהילות רבות, לבקשת התושבים, נבנה סביב בתי הכנסת גרעין תורני ובו משפחות דתיות שהתשתלבו בקהילה, קיימו תפילות, לימוד בחברותות ואירועים דתיים.

עם הזמן נבנו בקיבוצים שונים בתי כנסיות רבים. הארגון לא יוזם את ההקמה אלא מקים ומארגן לבקשת התושבים.[8] נכון לינואר 2025 בארגון חברות מעל 200 קהילות.

בראיון להארץ הדגיש הרב רענן שמטרת הארגון אינה לקירוב והחזרה בתשובה אלא לאחד את עם ישראל "המטרה של הארגון שלנו היא גישור, לפעול לאחדות. נציגי הקהילה הם שפנו אלינו ומרגע שווידאנו שיש הסכמה קהילתית, סייענו להם להשלים את המהלך. בזה הסתכמה תרומתנו. חשוב לציין שכחלק מהמהלך להקמת בית הכנסת התחייבנו גם לשפץ את הספרייה שצמודה אליו".[8]

איגוד בתי הכנסת

הארגון מתפעל אתר בשם "איגוד בתי הכנסת" ובו מידע נגיש לגבאים ומנהלי בתי כנסת.[9] באתר מספרים של בעלי מקצוע, מידע משפטי, אדריכלי ומידע טכני על הפעלת בית הכנסת, העיתונאי אליעזר היון היה שותף בהקמת האתר.[10]

פרויקט חברותא

לאחר תקופה הקים את פרויקט "חברותא",[11] פרויקט שמטרתו להצמיד זוגות של אנשים המיועדים ללמוד יחד. נשים וגברים שומרי תורה ומצוות עם חילונים שברצונם להכיר תורה.[12] נכון ל-2020 הפרויקט מונה כ-20 אלף משתתפים. במסגרת פרויקט זו נוהל גם "בקיצור"[13] - פרויקט לימוד הלכה לשומרי תורה ומצוות באמצעות מבחנים טלפוניים ולוחות זמנים.[14]

פעילות חברתית נוספת

הארגון יוזם ומקיים מגוון רחב של פעילויות לקידום חיבורים בין חלקים שונים בחברה הישראלית. בין יוזמותיו ניתן למנות תיאטרון משותף לנשים חרדיות וחילוניות, את פרויקט 'גשר המחנכים' המיועד ליצירת דיאלוג בין צוותי הוראה חרדיים וחילוניים, חלוקת משלוחי מנות למשפחות חללי צוק איתן ועוד.[15]

במסגרת פעילותו הבינלאומית, הארגון שולח משפחות לקהילות יהודיות בערים שונות בעולם, בהן ברלין ולונדון.

במגפת הקורונה הקים יחד עם יואל מרשק מטע זיכרון לחללי המגפה.[16]

במלחמת חרבות ברזל

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל החל הארגון בפעילות למען החטופים,[17] בהקמת אוהל בכיכר החטופים בו מופעל בית מדרש ומאורגנים בו ימי חיזוק וימי הולדת למשפחות החטופים. וכן במיזם למפונים: במהלך המלחמה בתים רבים נפגעו ונחרבו. מה שגרם לחששות מצד המפונים לשוב לביתם. הארגון אסף מאות אדריכלים ומעצבים שסייעו להם להתחיל בשיקום ובשיפוץ.[18]

חיים אישיים

נשוי לשלהבת (עוסקת בחינוך) ואב לחמישה ילדים. מתגורר ברחובות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שורד שואה במסגרת רכבת קסטנר, היה השמש של הרב יואל מסאטמר
  2. שם המשפחה המקורי הוא ריינר
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 יוסף ארנפלד, עניין אישי והפעם עם הרב שלמה רענן, באתר ערוץ 7, 2 בינואר 2025
  4. תמר שניידר, “החברים הכי טובים שלי הם אנשים שלא נכנסים אפילו לבית כנסת", באתר הידברות, ‏ט"ו שבט התש"פ
  5. "אני בן 75 וטרם זכיתי בחיי לעלות לתורה", באתר בחדרי חרדים, 2 באוקטובר 2017
  6. למעלה משישים קריאות מגילה בהתנדבות, באתר בחדרי חרדים, 18 במרץ 2019
  7. בכיר התנועה הקיבוצית לחברי הקיבוצים: שתפו פעולה עם פרוייקט 'יום המזוזה', באתר בחדרי חרדים, 16 בספטמבר 2019
  8. ^ 8.0 8.1 אתר למנויים בלבד הילו גלזר, מה קורה כשחברים בקיבוץ של השומר הצעיר מבקשים להקים בית כנסת, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2019
  9. אתר האינטרנט הרשמי של איגוד בתי הכנסת
  10. אברמי פרלשטיין, החברים חתמו: "כאן לעולם לא יוקם בית כנסת", באתר בחדרי חרדים, 8 במאי 2017
  11. אתר האינטרנט הרשמי של חברותא
  12. ההסבר המפתיע: "המקרב רחוקים, גדול ממלאך", באתר בחדרי חרדים, 1 בינואר 2019
  13. אתר האינטרנט הרשמי של בקיצור
  14. מיזם ענק של פרויקט 'חברותא' באיילת השחר: לימוד קיצור שולחן ערוך ומבחנים, באתר בחדרי חרדים, 5 בספטמבר 2017
  15. טלי פרקש, שברו את המחיצות: נשות האדמו"רים מחבקות אמהות שכולות, באתר ynet, 4 במרץ 2015
  16. זאב אלפרוביץ', בין השכונה לקיבוץ: הרב החרדי שהקים את המטע לזכר נספי הקורונה, באתר בחזית, ‏5 ביולי 2020
  17. שילֹה פריד, עם עוגה, ובקשה מעם ישראל: אמא של סשה כבר מחכה לו בנקודת האיחוד, באתר ynet, 14 בפברואר 2025
  18. מרב סבר, ‏לבנות מחדש את החלום: המיזם המרגש שמבטיח לשקם את ההרס בעוטף ובצפון, באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2024; מיזם מהפכני: אדריכליות ומעצבות פנים יסייעו לתושבים מהדרום והצפון שביתם נפגע, באתר כיכר השבת, 12 בינואר 2025
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שלמה רענן40623669Q132817769