עדה צמח
עדה צמח-וָרֶטֶה (7 ביולי 1919 - 29 בנובמבר 2005) הייתה חוקרת ספרות ומתרגמת ישראלית. כלת פרס טשרניחובסקי לתרגום.
ביוגרפיה
צמח נולדה בשנת 1919 באודסה, וב-1921 עלתה לארץ ישראל עם אמה ואביה, הסופר והמבקר שלמה צמח. למדה בגימנסיה הרצליה ובבית הספר הריאלי בחיפה.
במלחמת העולם השנייה התגייסה לצבא הבריטי. לאחריה נסעה ללמוד בלונדון ובפריז.
בשנת 1951 זכתה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (לצדם של יוסף אור, אהרן אמיר ומנשה לוין).[1]
באמצע שנות החמישים החלה לערוך את כתב העת "אורות", והמשיכה בעריכתו עד תחילת שנות ה-70.
ספרה "באמצע: קריאה בשני סיפורים של אורי ניסן גנסין" (הוצאת מאגנס, 2000), זיכה אותה בפרס מפעלי ספרות מטעם משרד החינוך והתרבות.
מאמריה ומסותיה כונסו בספר "מבית ומחוץ: מאמרים ורשימות ביקורת" (הוצאת עם עובד, 2001).
הייתה נשואה להיסטוריון מאיר ורטה. ילדיה הם: הסופרת תמר ורטה זהבי, הבמאי דני ורטה, המשורר והעורך יורם ורטה.
כתביה
ספרים
- "במעגלי "חפש הזמן האבוד" :פנים אחדות ביצירתו של פרוסט, הוצאת דביר, 1973
- "באמצע. קריאה בשני סיפורים של אורי ניסן גנסין", הוצאת מאגנס, 2000
- "מבית ומחוץ: מאמרים ורשימות ביקורת", הוצאת עם עובד, 2001
תרגומים
- לואי ארגון, הקומוניסטים, 1950
- אלכסיס דה טוקוויל, המשטר שהיה והמהפכה, 1951
- קונסטאן בנימין, אדולף, 1970
- וולטייר, היהודים, 1986
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של עדה צמח, בקטלוג הספרייה הלאומית
- עדה צמח, שלושה פרופסורים וואן גוך אחד, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2005
- עדה צמח, ברכבת לפדואה, באתר הארץ, 1 באפריל 2007
- אילנה המרמן, ואני מה ברצוני לומר..., באתר הארץ, 28 בדצמבר 2005
הערות שוליים
- ^ יוסף אור בין זוכי פרס טשרניחובסקי, דבר, 7 בדצמבר 1951.
