שלמה מעוז
 | |
| שלמה מעוז | |
| לידה |
2 באוקטובר 1946 (גיל: 78) ממלכת עיראק |
|---|---|
שלמה מעוז (נולד ב-2 באוקטובר 1946) הוא מרצה ופרשן בתחום הכלכלה והפיננסים. דירקטור בחברות ישראליות[1]. שימש כעשר שנים בתפקיד הכלכלן הראשי בבית ההשקעות "אקסלנס נשואה".
ביוגרפיה
מעוז נולד בעיראק וגדל בנווה אפריים מונוסון. למד לתואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. החל את הקריירה שלו ככלכלן בשירות הציבורי בלשכת המדען הראשי של משרד התעשייה. היה סופר כלכלי ועורך כלכלי בעיתון "ג'רוזלם פוסט", במקביל ללימודיו בלונדון, במסגרתם קיבל תואר מוסמך מבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE). לאחר סיום לימודיו בלונדון ושובו לישראל מילא מספר תפקידים בכירים בשירות הציבורי[2].
מעוז מרצה בתחומי הכלכלה והפיננסים, בין היתר, במסלול האקדמי המכללה למינהל. הוא פרשן כלכלי בתוכניות שונות ברשתות הרדיו והטלוויזיה, שימש כפרשן קבוע בתוכנית הטלוויזיה "לילה כלכלי" בערוץ 10, מאז מרץ 2009 ועד 2016. מעוז מתמחה בניתוח סוגיות כלכליות ופיננסיות, ועוסק גם בשאלות של תמחור, מיסוי, מסחר בשוק ההון, במטבע חוץ ובגיוס כספים.
המאמר שפרסם באוקטובר 1983 בעיתון הארץ, בנושא המניות הבנקאיות בהן טען כי המניות הבנקאיות הן פצצת זמן כלכלית ופוליטית, הביא לנפילת שעריהן והתרחשות המפולת בשערי המניות בבורסה ולסגירת הבורסה באותה תקופה[3]. לאחר קריסת המניות נאבק כעורך הכלכלי של הג'רוזלם פוסט, להדחת האחראים[4].
בתחילת שנות ה-90 מונה ליועץ הכלכלי ואחראי הרפורמות במשק של שר האוצר יצחק מודעי[5]. בתפקידו יזם וביצע רפורמות בשוק ההון, המיסוי, הביטוח הלאומי, רגולציה בשווקים השונים ותיאום וקשרי עבודה של לשכת שר האוצר עם הכנסת ובנק ישראל[3].
בשנים 1990-1992 טרם יציאתו ללונדון בתקופת כהונתו של יצחק שמיר כראש ממשלה, ניסח את בקשת הסיוע של לערבויות ממשלת ארצות הברית לישראל בסך 10 מיליארד דולר, מהלך שנתן יציבות כלכלית לישראל. הביא להקלה משמעותית בגיוס הון של ישראל בחו"ל בתקופה בה המדינה הייתה במצוקה ובקשיים ביכולת של גיוס הון בעולם.
שינה את שיטת המיסוי על עובדים זרים בישראל, באמצעות ביטול נקודות הזיכוי להם זכאים האזרחים הישראלים.
בשנים 1992 - 1997 שימש כציר כלכלי בשגרירות ישראל בבריטניה מטעם משרד האוצר[5] במשך חמש שנים. כנספח מסחרי מטעם משרד התמ"ת בלונדון במשך שנתיים וכנציג משרד התקשורת בעיר זו.[דרוש מקור]
בשנים 1992-1997 במהלך עבודתו בלונדון הביא להכרה של הבורסה בטוקיו בבורסה בתל אביב. עזר בגיוס הון לממשלת ישראל בלונדון וביפן, בתקופה בה ישראל הייתה במצוקה כספית בתחום ההון והמט"ח.
היה מהלוחצים לרגולציה בשוק המט"ח ולהפחתת מכסים על טקסטיל ומוצרים נוספים על מנת לפתוח את השוק לייצוא מקביל.[דרוש מקור]
מאז דצמבר 2008 מכהן כיו"ר הדירקטוריון של חברת הכשרת היישוב בע"מ. כיהן גם כיו"ר אקסלנס נשואה קרנות נאמנות בע"מ.
בפברואר 2012 מונה לכלכלן הראשי של בית ההשקעות "אלפא פלטינום"[6]. החברה קרסה ב-2013 על רקע טענות לגנבת כספי לקוחות[7], ומעוז היה בין הנתבעים אזרחית בפרשה, אך שמו הוסר מרשימת הנתבעים לאחר מספר חודשים[8].
בשנים 2013–2016 שימש יו"ר חמש ועדות גאוגרפיות של משרד הפנים לבדיקה של חלוקת הכנסות, שרטוט גבולות בין יישובים והמלצות לביצוע.
במשך שנים משמש בהתנדבות כחבר ועדת השקעות של ויצו ושל ארגון יוצאי מערכת המודיעין.
לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הודיע על התמודדות בפריימריס בליכוד על משבצת מחוז דן, בתמיכתו של ראש הממשלה נתניהו[9], אך לא נבחר. סמוך לבחירות תקף את שיטת הפריימריז בליכוד וטען כי היא אינה דמוקרטית, בשל פעילות הסחר-מכר של קבלני קולות[10].
ב-2013 אמר בהקשר של משבר הדיור בישראל כי הדבר נובע מעודף רגולציה, בפרט בתחום איכות הסביבה, הגורמת להכפלת עלויות הבנייה. לנוכח זאת קרא לפרק את המשרד להגנת הסביבה[11].
ב-2014 הוצג מעוז כ"כלכלן ראשי" בפרסומות מטעם קרן אור[12] שקרסה תוך טענות להונאת פונזי. מעוז שלח מכתב לאנשי הקרן שבו מחה על השימוש בשמו ובתמונתו ללא אישורו[13]. גם מפרק הקרן קבע שמעורבותו של מעוז בקרן הייתה משנית: מעוז לא שימש ככלכלן של הקרן ולא התווה את תוכניתה העסקית, אלא נשכר ככלכלן-מאקרו לכלל החברות ב"קבוצת טפירו"[14].
בעונה הרביעית של הסדרה הקומית "שנות ה-80", ששידורה החל ב-2018, הופיע מעוז בחלק מהפרקים בתפקיד ראש עיריית טירת כרמל. בדמות אותה הוא מגלם, עשה שימוש גם בשפת אמו, ערבית יהודית עיראקית.
מעוז מכהן כיום כדירקטור בדיסקונט חיתום קפיטל ובחברת הכשרת היישוב. בעבר כיהן בין היתר כדירקטור בחברות צים, מפעלי ים המלח, תרכובות ברום, סנו מפעלי ברונוס, קבוצת גולד בונד, דפנה - קופות גמל ופיצויים לעובדי הוראה ואפקון אלקטרו-מכניקה.
כיום מפרסם מאמר שבועי במדור עסקים של עיתון מעריב.
מתגורר בשוהם.
עמדתו ביחס לאפליה עדתית בישראל
ב-20 בדצמבר 2010 אמר מעוז, בתוכנית הטלוויזיה "לילה כלכלי": "נמאס לי לראות אשכנזים כל הזמן על הכסף שלי. אשכנזים על השטרות, אשכנזים בבית המשפט העליון - די כבר עם זה"[15].
בכנס שנערך במכללה האקדמית ספיר ב-11 בינואר 2012 התבטא בחריפות ביחס לפערים העדתיים בישראל, כשבין היתר אמר כי יחסה של משטרת ישראל כלפי המפגינים בשדרות רוטשילד בתל אביב במסגרת מחאת האוהלים היה סלחני בהרבה מהיחס לו זכו הפנתרים השחורים בשנות ה-70 של המאה ה-20 והמפגינים מחוסרי הדיור בשכונת ג'סי כהן בחולון ובשכונת התקווה בתל אביב. בעניין זה אמר: "אני רוצה לראות שמישהו ישבור את הראש של האשכנזים בשדרות רוטשילד - המזרחי מכה את המזרחים בהוראת השלטון הלבן". מעוז ביקר את דפני ליף וראשי המחאה כשאמר: "יוזמי המחאה החברתית הם ילדים מפונקים של האליטות הישנות, שלא רוצים להתמודד בחברה תחרותית" ... "בגלל ההפגנה שלכם הורידו את מחירי הטונה ועכשיו יש עוד 1,000 מובטלים בפריפריה"[16]. עוד אמר כי "קרקעות המדינה נשדדו על ידי הקיבוצים והמושבים. עד היום בנים ממשיכים מקבלים קרקע - והם בראש המחנה. קיבלו מים במחיר נמוך. אפילו בסביון משק חקלאי נהנה מזה. ממש חקלאי - יש שם לולים עדיין?". מעוז התייחס גם לאפשרויות התעסוקה של בני עדות המזרח כשאמר: "בשנות החמישים, כדי להתקדם באוניברסיטאות, היה צריך להיות קרוב של מישהו מהאוכלוסייה השולטת. היה צריך ללכת דרך פרוטקציה כדי לקבל תפקיד. לנסוע לחו"ל לשליחות? רק אם היית שייך לקליקה האוסטרו-הונגרית"... "אותה החברה הלבנה עדיין שולטת. בנק לאומי הוא בנק של הלבנים. רק הלבנים יכולים להתמנות שם לתפקידים". מעוז אף טען לקיומו של נפוטיזם בבית המשפט העליון[17]. בעקבות דבריו הודיעה "אקסלנס נשואה" על פיטוריו המיידים[18].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: שלמה מעוז |
- שלמה מעוז: "ישראל היא מעצמה כלכלית ונמצאת במצב הטוב ביותר שהיתה אי פעם", באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2010
- אורן מג'ר, נועם בר, שלמה מעוז קיבל מיליון שקל בשנה מאקסלנס - ויושב ב-15 דירקטוריונים, באתר TheMarker, 16 בינואר 2012
- נתי טוקר, צבי זרחיה, ערן אזרן, הרכש החדש של נתניהו: דירקטור, פרזנטור ופרובוקטור, באתר TheMarker
- ג'ון בן זקן, "קודם כל חינוך", באתר מעריב אונליין, 1 בינואר 2015
שיחת נפש - שלמה מעוז, ראיון באתר יוטיוב, הטלוויזיה החינוכית, 15 באפריל 2015
| הציר הכלכלי - נציג האוצר - בשגרירות ישראל בלונדון | ||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הערות שוליים
- ^ שרון שפורר, הנתונים מאחורי הסערה שעורר שלמה מעוז, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
- ^ ענת קם, שלמה מעוז מונה ליו"ר דירקטוריון הכשרת הישוב, באתר וואלה!, 3 בדצמבר 2008
- ^ 3.0 3.1 אורן מג'ר, נתן שבע, בשוק ההון תומכים במעוז: "יש משטרת מחשבות נגד כל מי שחורג מהגבולות", באתר TheMarker, 13 בינואר 2012
- ^ הביתה הביתה, מעריב, 5 ביוני 1986
- ^ 5.0 5.1 הדר רז, שלמה מעוז מונה ליו"ר אקסלנס קרנות נאמנות, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2010
- ^ הג'וב החדש של מעוז: ימונה לכלכלן הראשי של אלפה פלטינום, באתר nrg, 29 בפברואר 2012
- ^
יסמין גואטה, ביהמ"ש הורה על תפיסת נכסים של אלפא פלטינום בשל טענות למעילה ב-30 מיליון ש', באתר TheMarker, 23 באוקטובר 2013
- ^ ערן אזרן, שלמה מעוז הוסר מהנתבעים בפרשת אלפא פלטינום, באתר TheMarker, 20 בפברואר 2014
- ^ רותם סלע, שלמה מעוז תומך בוועדים, ולא מאמין שקיים חיבור בין הון שלטון, באתר nrg, 29 באוקטובר 2012
- ^ יובל קרני, שלמה מעוז: "בליכוד הציעו לי קולות תמורת כסף", באתר ynet, 25 בנובמבר 2012
- ^ שלי אפלברג, מעוז: "בלי שינוי דרסטי - ב-2017 ייתווספו 20 אלף יורדים", באתר TheMarker, 22 בפברואר 2013
- ^ אסא ששון, תשואה מובטחת של 23% בשנתיים? לשלמה מעוז וחיליק טפירו הפתרונים, באתר TheMarker, 12 בפברואר 2014
- ^ אסא ששון, רשות ני"ע עצרה את פעילות קרן אור של שלמה מעוז וחיליק טפירו, באתר TheMarker, 29 באפריל 2014
- ^ אלה לוי-וינריב, מפרקי קרן אור: שלמה מעוז לא היה מעורב מהותית בהתנהלות, באתר גלובס, 20 במאי 2014
- ^ הכלכלן הראשי של אקסלנס מחריף את הוויכוח על השטרות: "נמאס לי לראות אשכנזים על הכסף שלי", באתר גלובס, 21 בדצמבר 2010
- ^ צפו בווידיאו: הנאום שעלה לשלמה מעוז במשרתו, באתר גלובס, 11 בינואר 2012
- ^ הרצאתו של שלמה מעוז במכללת ספיר, 11 בינואר 2012
- ^ שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה, פוטר מתפקידו לאחר שאמר: "לאומי - בנק של לבנים", באתר TheMarker, 11 בינואר 2012
הנאום שעלה לשלמה מעוז במשרתו, באתר גלובס, 11 בינואר 2012
"מי הפגין בשדרות רוטשילד? האשכנזים", באתר ynet, 11 בינואר 2012
35738320שלמה מעוז