שלמה בנטין

שלמה בנטין, 2006

שלמה בֶּנְטִין (26 באוגוסט 1946 – 13 ביולי 2012) היה נוירופסיכולוג ישראלי. מחקריו של בנטין עוסקים בהבנת הפעילות האלקטרו־פיזיולוגית של המוח ובתהליכים דינמיים של זיכרון. חתן פרס ישראל לחקר הפסיכולוגיה לשנת ה׳תשע״ב.

צעירותו ושירותו בצה"ל

בנטין נולד בבוקרשט שברומניה. בשנת 1958 עלה לישראל. התחנך בקיבוץ גן שמואל, בבית הספר הריאלי ובפנימייה הצבאית לפיקוד בחיפה. עם גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בסיום הקורס מונה למפקד מחלקה בצנחנים. בשירות הקבע, עבר לחיל השריון והקים את פלוגת הסיור של חטיבה 14 ופיקד עליה.

פעילות אקדמית ומחקרית

בשנת 1974 קיבל תואר ראשון בהצטיינות בפסיכולוגיה, עם חטיבה במתמטיקה וחטיבה בחינוך, מאוניברסיטת תל אביב. בשנים 1974–1976 למד לתואר שני בבית הספר לרפואה של הטכניון, ובשנת 1977 קיבל תואר במדעי הרפואה. עבודת הגמר שלו עסקה ב"השפעת זיהום אוויר על ידי גזי הרדמה בחדרי ניתוח על נכונות נטילת סיכון בקבלת החלטות וקיבעון מחשבתי" והתפרסמה בשני מאמרים בכתב העת הבריטי להרדמה (British Journal of Anesthesiology).

בשנת 1976 עבר לירושלים והתמנה למנהל המעבדה לפסיכופיזיולוגיה של האדם על שם זלמן ארן במחלקה הנוירולוגית בבית החולים הדסה עין כרם. את התואר השלישי בנוירופסיכולוגיה, אותו עשה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, קיבל ב־1982. בעבודת הדוקטורט בדק את תבנית הפעילות החשמלית והפעילות ההמודינמית של המוח בעת זיהוי מילים כתובות. את הפוסט־דוקטורט עשה באוניברסיטת ייל שבארצות הברית. שם עבד במעבדה לנוירופסיכולוגיה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה ובמעבדות הסקינס (Haskins Laboratories), בהן הוסיף להיות חבר בסגל המחקר עד שנת 2005.

בשנת 1984 שב לבית החולים הדסה והקים את השירות הנוירופסיכולוגי הקליני־אבחוני בבית החולים. פיתח שיטה לניטור תקינות הולכה עצבית לאורך חוט השדרה בעת ניתוחי עקמת. שיטה זו התבססה על גירוי עצב ברגל ומדידת התגובה בצוואר ופטרה את המנתחים מהצורך להעיר את החולה במהלך הניתוח כדי לבדוק את יכולתו להזיז את הרגליים, במקרה של חשש לפגיעה עצבית בעת יישור עמוד השדרה.

הראה בסדרת מחקרים כי תהליך הקריאה בעברית מערב את המבנים הפונולוגיים המתאימים בלקסיקון, זאת אף על פי שהכתב הלא מנוקד לא מוסר מידע פונולוגי מלא לקורא. בנטין גם הוכיח שמודעות פונולוגית מפותחת היא תנאי קדם לרכישת הקריאה ביעילות, בעוד שהעדר מודעות פונולוגית בעת רכישת הקריאה היא בין הגורמים העיקריים המביאים לנכשלות בקריאה. מחקריו השפיעו על הוראת הקריאה בישראל.

פרסם וחקר את מנגנון האדם לזיהוי פנים אנושיים והבעות פנים.

ב־1983 מונה למרצה לפסיכולוגיה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, וב־1987 מונה למרצה בכיר. בשנת 1991 הועלה לדרגת פרופסור. שימש ראש המגמה לחינוך מיוחד עד 1994, והיה ממקימי המרכז לחישוביות עצבית ומסלול הלימודים במדעי המוח. בשנים 1994–1998 עמד בראש המגמה לנוירופסיכולוגיה.

בנטין הוא חתן פרס ישראל בתחום הפסיכולוגיה לשנת ה׳תשע״ב (2012). בנימוקי מתן הפרס ציינה הוועדה את תרומתו המדעית לתחום הפסיכולוגיה בכלל ולמדעי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והנוירופסיכולוגיה בפרט. אחד המאפיינים בעבודתו הוא תרומתו המשמעותית לכמה תחומים בלתי תלויים שבכל אחד מהם הטביע את חותמו. לבנטין שם עולמי בתחומו ועבודותיו התפרסמו בכתבי עת חשובים ויוקרתיים . בשנת 2003 התפרסם ספרו "פרקים בנוירופסיכולוגיה" באוניברסיטה המשודרת.

ב־13 ביולי 2012 נהרג בנטין בתאונת דרכים בברקלי שבקליפורניה בהתנגשות בין משאית לאופניים עליהם רכב. ארונו הועלה לישראל והובא לקבורה בבית הקברות מנוחה נכונה כפר סבא.

בנטין היה נשוי אב לשלושה ילדים וסבא לשבעה נכדים; התגורר במבשרת ציון.

קישורים חיצוניים

• אתר המעבדה לאלקטרופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית.
• שלמה בנטין באתר פרס ישראל.
• אורי ניצן, ‏קודם מזהים את המכלול, אחר כך יורדים לפרטים, באתר "הידען", 11 באוגוסט 2003.
• סרטון על עבודתו של בנטין שהוקרן בעת הענקת פרס ישראל
• "את נראית לי מוכרת", סרטון שהוצג במוזיאון המדע בירושלים
• חתן פרס ישראל פרופ' שלמה בנטין נהרג בתאונה. 14 ביולי 2012 ynet