נוירופסיכולוג

נוירופסיכולוג הוא אדם העוסק בנוירופסיכולוגיה.

בפועל עוסקים נוירופסיכולוגים (באקדמיה) בחקר תהליכי עיבוד מידע במוח האנושי בבריאים ובחולים, אבחון, טיפול ושיקום חולים עם אבדנים קוגניטיביים נרכשים וכשלים קוגניטיביים התפתחותיים (נוירופסיכולוגיה קלינית) ומעורבים בתכנון סביבות אינטראקטיביות אדם - מכונה עתירות מידע.

נוירופסיכולוגים בישראל

למרות ההתפתחות המואצת בתחום בעשורים האחרונים, אין עדיין בישראל חקיקה או חקיקת משנה המסדירה את הרישוי לעיסוק קליני ויישומי בנוירופסיכולוגיה. יש הגורסים כי הנוירופסיכולוגיה היא ענף של מקצוע הפסיכולוגיה וכי יש להגדירה כהתמחות פסיכולוגית דוגמת התמחויות קיימות (קלינית, שיקומית, חינוכית וכדומה) ובמסגרת חוק הפסיכולוגים. אחרים מציעים חקיקה רחבה יותר אשר תאפשר הכרה כנוירופסיכולוגים גם בבוגרי תוכניות לימודי המוח או לימודי התנהגות לתארים מתקדמים גם ממסלולים שאינם שייכים למחלקות לפסיכולוגיה. כך או כך, בהיעדר חקיקה כלשהי אין כיום דרך להגדיר נוירופסיכולוג על בסיס רישיון/הליכי רישוי מעוגנים בחוק אלא על פי השכלה ורקע מקצועי כפי שנעשה הדבר על ידי האקדמיה הלאומית של ארצות הברית לנוירופסיכולוגיה.

הכשרה אקדמית

למרות שיסודות הנוירופסיכולוגיה המודרנית הונחו לפני למעלה מ-120 שנה, התפתחות ההכשרה האקדמית בתחום זה, כתחום אשר יוחדה לו תוכנית לימודים והכשרה משל עצמו, התנהלה בעצלתיים.

בארצות הברית, שבה ההתפתחות בתחום היא המהירה ביותר, לא ניתן היה למצוא ולו תוכנית הכשרה אקדמית ייעודית אחת עד סוף שנות ה-60 של המאה ה-20. בשנות ה-70 נפתחו בארצות הברית מספר תוכניות לימוד בתחום זה, ובישראל נפתחה באותה עת תוכנית בפקולטה לרפואה הטכניון. אם כי לתוכנית זו לא היו ייעודים קליניים מובהקים, זו הייתה התוכנית היחידה שמוקדה היה נוירופסיכולוגי.

מאז ועד היום חל גידול מהיר במספר תוכניות ההכשרה לתארים מתקדמים ופוסט דוקטורט. בארצות הברית קיימים כיום כמה עשרות מסלולי הכשרה ובישראל שלושה. מסלולים ייעודיים אלה נפתחו בסוף שנות ה-90.