שלמה אומברטו נכון
שלמה אוּמבֶּרטו נכון (Umberto Nahon; ו' בתשרי ה'תרס"ו, 4 באוקטובר 1905, ליבורנו, איטליה – ג' בשבט ה'תשל"ד, 15 בינואר 1974, ירושלים) היה ממנהיגי התנועה הציונית באיטליה בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. משנת 1947 היה בישראל וכיהן בתור יושב ראש ארגון יוצאי איטליה וחבר בוועד הפועל הציוני בין השנים 1951–1964. הוא עבד במחלקה לארגון ולהסברה של הסוכנות היהודית.
ביוגרפיה
בתקופת שלטון הפשיזם באיטליה הוא היה המקשר בין ראשי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית לבין ראשי הממשל האיטלקי של מוסוליני. הוא העביר בין הצדדים מסרים, מהם יכלו לעמוד על כוונות הצדדים. בתום מלחמת העולם השנייה הוא נשלח לרומא להיות נציג הסוכנות שם, והסדיר את עלייתם ארצה של הפליטים אשר הגיעו לאיטליה. בשנת 1967 פעל להעברתה של מרכבת הסוסים של משה מונטיפיורי המוזנחת מחצר בית הספר לאמנות בצלאל בירושלים, לאתר הקבע שלה במשכנות שאננים, ליד טחנת הרוח. בעקבות כך זכה שהרחוב הגובל במשכנות שאננים ממזרח ייקרא על שמו. פועלו החשוב של נכון בארץ היה ארגון העברה של ארבעים ארונות קודש ותשמישי קדושה אחרים מבתי כנסת נטושים באיטליה לבתי כנסת בארץ.[1]
לזכרו הוקם "מוזיאון יהדות איטליה ע"ש ש. א. נכון" בירושלים.
לאחר מלחמת ששת הימים, מונה ד"ר נכון להיות חבר בוועדה לפיקוח על הכותל המערבי והמקומות הקדושים, על ידי הרבנים הראשיים הרב איסר יהודה אונטרמן והרב יצחק נסים.
העברת ארונות הקודש
בשנת 1952 בוצעה ההעברה הראשונה של ארון קודש, ריהוט ותשמישי קדושה מבית כנסת עזוב של הקהילה היהודית בקוניליאנו וֶנֶטו לישראל. תוכנו של בית הכנסת הזה הוצב בבית הכנסת בירושלים כמנהג בני רומא. בסך הכול הובאו לישראל כארבעים בתי כנסת, בין השאר מוצבים ארונות קודש מאיטליה במקומות הבאים: היכל שלמה, ישיבת פוניבז', מוזיאון ישראל, בבית הכנסת בקניון מלחה, בעיר כרמיאל, בקריית שמואל הדתית בקריות באזור חיפה, ברמת גן בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו ועוד. העברת ארונות הקודש פסקה כאשר רשויות השלטון באיטליה הגיעו למסקנה כי מקומם של שכיות החמדה של יהודי איטליה הוא בארצם.
תהליך העברת ארונות הקודש היה מורכב, דרש אמצעים כספיים, מומחיות, התמדה וניהול מרכזי. כל זה היה תחת השגחתו ופיקוחו של שלמה אומברטו נכון. ארונות הקודש שייכים ברובם עד היום לאוסף מוזיאון יהדות איטליה על שם ש.א. נכון.
- אישורי הרשות המקומית, ממשל הפרובינציה ורשות העתיקות הממשלתית ברומא.
- שרטוט טכני מפורט של הארון, על מנת שניתן יהיה להרכיבו בחזרה בארץ. השרטוט היה בשיטה האיטלקית ובשפה האיטלקית.
- פירוקו של ארון הקודש למרכיבים היסודיים על ידי בעלי מקצוע. הארונות היו מעץ ישן מצופה לעיתים בזהב ומאבן שיש.
- אריזת ארון הקודש בארגזים בצורה שתמנע נזק לחלקי הארון בשל תנודות האוניה על גלי הים. (למרות הכול היה זה אחד הגורמים לנזקים).
- פיקוח על ההובלה ביבשה, העמסה על האוניה, הפריקה וההובלה ליעד הישראלי.
- בחירת בית הכנסת בו יורכב הארון.
- הרכבת הארון לפי שירטוט (איטלקי ברוב המקרים), תיקון שברים וצביעה היכן שהיה צורך בכך.
ארונות קודש מאיטליה שנמצאים בישראל
| מקום בית הכנסת באיטליה | שם בית הכנסת או מחוז מיקומו | שנת ההקמה | מיקום בית הכנסת בישראל | |
|---|---|---|---|---|
| 1. | Conegliano | ונטו | 1675 | בית הכנסת של יהודי רומא, ירושלים |
| 2. | Busseto | אמיליה-רומאניה | 1878 | בית כנסת "קוממיות" טלביה, ירושלים |
| 3. | 'ריג'יו אמיליה' | אמיליה-רומאניה | 1756 שנת שיר"ו=ה'תקט"ז | קריית שמואל, חיפה |
| 4. | (Vittore Veneto (Veneto | La synagoga di Cenada | 1701 | מוזיאון ישראל, ירושלים |
| 5. | מנטובה (לומברדיה) | Scuola Grande Italiana | 1635 שנת שצ"ה | ישיבת פוניבז', בני ברק |
| 6. | Carpi | אמיליה-רומאניה | 1859 | בית הספר החקלאי, עיינות[2] |
| 7. | Pitigliano | Toscana | כרמיאל | |
| 8. | פדובה | ונטו | 1617 (משוער) | היכל שלמה, ירושלים |
| 9. | פדובה | ונטו | 1683 (משוער) | יד אליהו, תל אביב |
| 10. | Cartemaggiore | אמיליה-רומאניה | ||
| 11. | Moncalvo | פיימונטה | בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו, רמת גן | |
| 12. | בתי הכנסת ברחוב דלה אוקי | פירנצה | טוסקנה | בתי כנסת בתל-גיבורים ברמת גן ובישיבת כרם ביבנה |
| 13. | פדובה, פיזרו אנקונה | לא ידוע | מחוזות שונים | בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בעיר העתיקה: שני ארונות קודש ובמה |
ספריו
משה מונטיפיורי
לקריאה נוספת
- ספר זיכרון:
- ראובן בונפיל, מריה מאיר מודנה, יוסף ב. סרמוניטה, דניאל קארפי וג'ורג'ו רומאנו (עורכים), ספר זיכרון לשלמה אומברטו נכון: קובץ מחקרים לתולדות היהודים באיטליה (Scritti in memoria di Umberto Nahon), ירושלים: מוסד שלמה מאיר, מוסד רפאל קאנטוני, תשל"ח 1978.
הספר, שראה אור בהוצאת שני מוסדות העוסקים בהנצחת יהדות איטליה, כולל שני חלקים: חלק העברית, ובו שלושה-עשר מאמרים וחלק באיטלקית, ובו שנים-עשר מאמרים. עם הכותבים בספר נמנים חיים בינארט, שמואל ספראי, דוד קאסוטו, דניאל קארפי ואחרים.
- ג'ורג'ו רומאנו, 'שלמה אומברטו נכון', בתוך: ספר זיכרון, עמ' 13–34.
- Annie Sacerdoti (in collaborazione con Luca Fiorentino), Guida all'Italia Ebraica, Casale Monferrato: Marietti, 1986. (באיטלקית)
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של שלמה אומברטו נכון, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של שלמה אומברטו נכון באתר רמב"י
- ד"ר אהרן ארנד, "והעלתם את עצמותי מזה" - בימינו, אוניברסיטת בר-אילן, דף שבועי, פרשת בשלח, תשנ"ט
- ז. דויד, נרדמים מקיצים, דבר, 25 בנובמבר 1966 (על פועלו המו"לי של ארגון יוצאי איטליה)
- http://ijamuseum.org/he/ אתר מוזיאון יהדות איטליה על שם ש.א. נכון
- https://www.facebook.com/italianjewishmuseum/ דף הפייסבוק של מוזיאון יהדות איטליה על שם ש.א. נכון
הערות שוליים
- ^ ראו עוד: ש"א נכון, ארונות קודש ותשמישי קדושה מאיטליה בישראל, תל אביב: דביר, 1970.
- ^ הועבר למוזיאון יהדות איטליה לצורך שיפוץ