שלומית דקל

שלומית דקל (נולדה ב-27 ביוני 1928) הייתה האישה הראשונה שהופיעה בטלוויזיה הלימודית בישראל, אשת חינוך ולוחמת פלמ"ח. דקל היא תושבת ירושלים מזה למעלה משישים שנה, אלמנתו של לוחם הפלמ"ח יצחק (דוקי) דקל, אם לשלושה וסבתא לנכדים ונינים.

ראשית חייה והעלייה לארץ ישראל

דקל נולדה בטאלין, בירת אסטוניה, לאברהם קוסוצקי ותמרה לבית צ'ורני. אביה, איש חינוך וראש התנועה הציונית בטאלין, פעל לקידום התנועה הציונית והעלייה לארץ ישראל ודיבר עם בתו בשפה העברית בלבד החל משנות ילדותה המוקדמות.

בשנת 1933, לאחר עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה, אביה של דקל נשלח כציר לקונגרס הציוני בלוצרן, שווייץ, בשנת 1935, ושם פגש את נציגי היישוב מפלשתינה ופעל לקבלת האישורים הנדרשים לעלייה לארץ ישראל. בשנת 1936, עלתה המשפחה לאוניה "פולוניה" בדרכה לפלשתינה. מרבית בני משפחתה של דקל באסטוניה נספו לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. שלומית והוריה היו בין המעטים מיהודי אסטוניה שעלה בידם להימלט.

בהיותה בת 16, התקבלה דקל לתוכנית לתלמידים מצטיינים בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים ובסיום התיכון המשיכה ללימודים בסמינר למורים. 1947, שנת הלימודים האחרונה של שלומית בסמינר למורים בדוד ילין התקצרה בשל המצב המדיני, וכך התגייסה דקל לשורות הפלמ"ח.

לוחמת פלמ"ח

ב-29 ביוני 1946 נעצר אביה של שלומית בקיבוץ יגור במהלך השבת השחורה. במוצאי יום הכיפורים של אותה שנה, פגשה את יצחק דקל (דוקי). יצחק התגייס לשורות הפלמ"ח כבר ב-1943 לאחר שסיים את לימודיו בתיכון ליד"ה והצטרף לכוחות הרזרבה. כחצי שנה לאחר תחילת הלימודים באוניברסיטה, נקרא יצחק לשוב לחטיבת הראל כמפקד האמון על ליווי השיירות לירושלים. שלומית התגייסה בעקבותיו בשנת 1947 לחטיבה, תחת פיקודו של יצחק רבין.

שלומית ודוקי ליוו את השיירות האחרונות לירושלים, תוך הסתרת תחמושת ונשק על גופם, עד להפסקתן המוחלטת על ידי הבריטים בתקופה שקדמה להכרזת העצמאות ב-15 במאי 1948.

שלומית ויצחק דקל נישאו לעיני קהל אורחים מצומצם במהלך ההפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות. לפני שחרורה מהשירות בפלמ"ח, שרתה דקל בשני תפקידים נוספים - אלחוטאית באבו גוש ומורה לעברית בקיבוץ חולדה לחיילי גח"ל (גיוס חוץ לארץ).

עשייה חינוכית

עם שחרורה, החלה דקל ללמד בבית הספר בית חינוך ע"ש חיים ארלוזורוב, ובמקביל נתנה שיעורים פרטיים בחשבון ולימדה עברית בבית ספר ערב לפועלים. בתקופה זו נולדו שלושת ילדיהם: עופר, לאה ומיכל.

לאחר כעשור בתחום ההוראה, בשנת 1964, נבחרה דקל ללמד מתמטיקה על מסך הטלוויזיה, עוד בטרם הוקם הערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית.

ב-24 במרץ 1966, ב-12 בצהריים, הפכה דקל לאשה הראשונה בישראל שהופיעה בטלוויזיה במסגרת השידור ההיסטורי בו נחנכה הטלוויזיה הלימודית, בטקס בו נאמו בין השאר שר החינוך דאז, זלמן ארן והלורד ויקטור רוטשילד. את שיעורי המתמטיקה המשודרים כתבה והגישה דקל בעצמה, בלוויית הבובה דודו אותה הפעילה הבובנאית נעמי יואלי.

בשנת 1966, במסגרת תחרות בינלאומית לשידורים חינוכיים בטוקיו, יפן, זכתה שלומית דקל בפרס על השיעור "המעגל והעיגול" לכתות ז'. התחרות נערכה על ידי שירות השידור היפני בחסות איחוד שירותי השידור האירופאים.

לאחר כחמש שנים בטלוויזיה וכמאה שיעורים משודרים, פרשה דקל מהמסך ושבה להוראה.

שלומית סיימה בהצטיינות תואר ראשון בחינוך וספרות ובמקביל לימדה הוראת חשבון בסמינר למורים דוד ילין.

לאחר מכן המשיכה לתואר מוסמך ועבדה כמרכזת מסלול חטיבת הביניים במתמטיקה בסמינר, וכן לימדה באוניברסיטה העברית בבית הספר לחינוך. בהמשך סיימה שלומית תואר מוסמך בחינוך ובתקשורת ולמדה לתואר מוסמך נוסף ביידיש, שניהם באוניברסיטה העברית.

במסגרת הלימודים התבקשה שלומית על ידי פרופסור דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002, ופרופ' שלמה (סימור) פוקס שעמד בראש בית הספר לחינוך דאז, לכתוב תוכנית לימודים שתעסוק בחשיבה בתנאי אי וודאות. בהדרכת פרופ' כהנמן, ופרופ' עמוס טברסקי כתבה ספר לימוד, מדריך למורה ומאמרים יחד עם פרופ' רות בייט-מרום לשכלול החשיבה בתנאי אי ודאות.

המשורר חיים גורי כתב על שלומית: "בימים קשים אלו למערכת החינוך ולנוכח הירידה המדאיגה ברמת החינוך ובמעמדו של המורה, מן הראוי להעלות על נס את מפעלה החינוכי של שלומית הירושלמית."

חיים של תרומה לקהילה

לאחר מותו של בעלה, דוקי, בהיותו בן 67, ופרישתה לגמלאות, החלה דקל להתנדב במתן תמיכה נפשית בארגון ער"ן (עזרה ראשונה נפשית), שם היא פעילה מזה 20 שנה. כמו כן, דקל מרכזת עד היום בהתנדבות את תוכניות התרבות בארגון ותיקי ההגנה והתנדבה ביד ושם בתרגום מסמכים מיידיש לעברית.

שלומית דקל מתגוררת כיום בדיור מוגן "אחוזת בית הכרם" בירושלים, שם היא עומדת בראש מספר וועדות ויוזמות במסגרת חיי הקהילה במקום, לרבות תפקידה כנציגת הדיירים ויושבת ראש ועדת בריאות.

ד"ר נעמי יואלי, תלמידתה לשעבר של שלומית בבית הספר ארלוזורוב ושותפתה לתוכנית הטלוויזיה כמפעילת הבובה דודו, כותבת על שלומית: "שלומית דקל היא בעיני, כמו בעיני כל חבריה ומוקיריה, דמות מופת בסגולותיה החינוכיות, האינטלקטואליות והאנושיות ובעלת זכויות רבות בעיר ירושלים איתה כרכה את גורלה עוד מימי הפלמ"ח כאשר ליוותה שיירות בדרך לעיר הנצורה… שלומית יוצאת דופן ביכולתה לתרום מכל הטוב שבה לכל מעגלי החיים הסובבים אותה: המשפחה, החברים, הקולגות למחקר, התלמידים הרבים וגם רבים רבים שלא פגשו בה אך נעזרו בעצותיה, בנדיבותה ובגישה החיובית יוצאת הדופן שלה... השילוב של אשת מחקר ומעשה, של תרומה חברתית עם איזון משפחתי ייחד ומייחד עד היום את שלומית."

פרסומים

• Beyth-Marom, R. & Dekel, S. Thinking under uncertainty: A textbook for junior high school students. The Ministry of Education, 271 pp., 1983.
• Beyth-Marom, R. & Dekel, S. Thinking under uncertainty: A Manual for Teachers. The Ministry of Education, 132 pp., 1983.
• Beyth-Marom, R. & Dekel, S. An elementary approach to thinking under uncertainty. Translated and adapted from Hebrew by: Ruth Beyth-Marom, Ben- Zion Marom and Sarah Lichtenstein. Lawrence Erlbaum Associates, 154 pp., 1985.
• Beyth-Marom, R. & Dekel, S. A curriculum to improve thinking under uncertainty. Instructional Science, 12 (1983), 67-82.

קישורים חיצוניים

• שלומית דקל, באתר הפלמ"ח
• "מספרים רציונליים – כיצד מחלקים" (חלק א') תוכנית הטלוויזיה החינוכית עם המורה שלומית דקל.
• "מספרים רציונליים – כיצד מחלקים" (חלק ב') תוכנית הטלוויזיה החינוכית עם המורה שלומית דקל.
• יעקב בר-און, המחנכת הלאומית, באתר ynet, 17 בספטמבר 2003
• אמיר קמינר, מורים בשחור לבן, באתר ynet, 2 בפברואר 2012
• ראיון טלוויזיוני עם שלומית דקל מתוך התוכנית "החיים מתחילים", סרטון באתר יוטיוב
• שגיא בן נון‏, המורה של המדינה: ריאיון עם שלומית דקל, המגישה הראשונה בטלוויזיה בישראל, באתר וואלה!‏, 10 במרץ 2016

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25026723שלומית דקל