שכרות נח
פרשת שכרותו של נח היא פרשה בספר בראשית[1] המספרת על תקרית שכרותו של נח וחטא בנו חם, הסיפור כולל את קללת כנען - שיהיה "עבד עבדים" לאחיו.
הסיפור בתורה
.jpg)
לאחר שניצל נח מן המבול, נטע כרם, הפיק ממנו יין[2], ושתה ממנו לשכרה. חם, בנו של נח, הבחין בנח שוכב באוהלו, כשהוא שיכור ומעורטל. הוא סיפר על כך לשם וליפת אחיו. שם ויפת נכנסו לאוהל בהליכה אחורנית כדי לכסותו מבלי לראות את ערוותו. לאחר שהתפכח נח משכרותו, ונודע לו על שהתרחש, הטיל קללה על כנען בנו של חם, וברך את שם ויפת. קללתו של כנען היא שיהיה "עבד עבדים" לאחיו.
זהות החוטא בפרשה
התנאים נחלקים למה נח קילל את כנען למרות שחם חטא:
- לדעת רבי יהודה, לאחר שה' ברך את היוצאים מן התיבה לא היה ניתן לקללם, ולכן קילל נח את זרעו של חם[3]
- לדעת רבי נחמיה, כיוון שכנען סיפר את המעשה יש להניח שהוא האחראי לכך לאחר שהראה שאינו שומר על צניעות, וכלשונו ”תולין את הקלקלה במקולקל”[4]
- שיטה נוספת היא שחם קילל את צעיר בניו של חם, כנגד כך שגרם לכך שלנח לא יהיה בן רביעי, צעיר בניו[5][6]
לפי הרמב"ן - כנען היה בנו הבכור של חם, והפרשיה אירעה לפני שנולדו לו בנים נוספים, ועל כן קילל נח את כנען כדי שהקללה תחול על זרעו של חם.
המפרשים ביארו שחם אכן לא חטא וכנען הוא זה שפגע בנח. פרשנים אלו הציעו שכנען היה זה שהפשיט את סבו[7], או שעיקרו על ידי חוט[8], או שפרסם ברבים את קלונו,[9] או שביצע בו מעשה מגונה כלשהו[10].
מהות החטא בפרשה
.jpg)
רב ושמואל נחלקים האם חם סירס את נח או שרבעו, אולם במדרש מבואר שלכל הדעות גם סירסו ולכן קילל את כנען שהוא הבן הרביעי של חם, כיון שמנע ממנו להביא בן רביעי. ילקוט שמעוני רמז סא', לדעת הפרקי דרבי אליעזר[11] כנען הוא זה שסירס את נח, וחם נכנס וראה את אשר אירע, ולא כיסה את אביו ואמר לאחיו שבחוץ.
הרלב"ג כתב, שחם חטא בחוסר צניעות בכך שהסתכל על אביו בהיותו מעורטל. הרמב"ן כתב, שחטאו של חם היה שלא דאג לכבודו של אביו, ופעל בניגוד למצופה ממנו: לכסות בעצמו את אביו, ובוודאי שלא לספר על כך לאחרים[12].
ברכת נח
הברכה לשם
במקרא מבואר "וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְ-הֹוָה אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ"[13]
רש"י מסביר שעתיד הקב"ה לתת לזרעו של שם את ארץ כנען, וכנען ישלם להם מס, ואפילו כשיגלו בני ישראל עדיין כנען יהיה להם לעבד, וישרה את שכינתו בעם ישראל.[14]
האבן עזרא והספורנו מסבירים שהקב"ה יחייב את כנען להיות עבד לשם, וישכין את שכינתו באהלי שם, והספורנו מסביר שהכוונה לבתי מדרשות מלבד בית המקדש.[15]
האלשיך מסביר שיאמרו אלוה-י שם כי רק על שם הקב"ה ייחד את שמו[16]
הברכה ליפת
במקרא מבואר "יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ"[17]
רבינו בחיי מסביר על פי התרגום אונקלוס שירחיב ה' ליפת שיהיו ארצותיהם רבות ורחבות.[18]
המלבי"ם מסביר שכשירחיב ה' ליפת וישלוט על שם אז כנען יהיה עבדו.[19]
האלשיך מסביר שקיבל שתי מלכויות מדי ויון.[20]
הילקוט שמעוני מסביר שקיבל את כורש שגזר להקים את בית המקדש.[21]
בר קפרא אומר שהתורה תילמד באוהלי שם בשפה של יפת והכוונה שהתורה תתורגם ליונית.[22]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ספר בראשית, פרק ט', פסוקים כ'-כ"ז
- ^ לדעת שלשלת הקבלה יין זה נעשה מענבי למברוסקו.
- ^ ילקוט שמעוני רמז סא'
- ^ ילקוט שמעוני רמז סא'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע' עמוד א'
- ^ ילקוט שמעוני רמז סא'
- ^ כך כתבו האברבנאל והרלב"ג
- ^ פרקי דרבי אליעזר פרק כג, וכך כתב גם הספורנו
- ^ כך הציע האברבנאל
- ^ כך כתב האבן עזרא
- ^ פכ"ג
- ^ ברש"י מוזכרות דעות שחם לא הסתפק בכך אלא הוסיף ועשה מעשה מגונה.
- ^ בראשית ט' כו'
- ^ רש"י בראשית ט' כו' רש"י בראשית ט' כז'
- ^ אבן עזרא בראשית ט' כו' ספורנו בראשית ט' כו' ו - כז'
- ^ אלשיך בראשית ט' כו'
- ^ בראשית ט' כז'
- ^ רבינו בחיי בראשית ט' כז'
- ^ מלבי"ם בראשית ט' כז'
- ^ אלשיך בראשית ט' כז'
- ^ ילקוט שמעוני רמז סא'
- ^ ילקוט שמעוני רמז סא'
