אינני מצליח להבין מדוע יוצא ממה שאמר הראב"ע שהוא הגיע לא"י, האם משהו מונע ממנו לראות ספר שהגיהוהו חכמי טבריה בלי שהוא ביקר שם? ק"ו הציטוט משירו "השואל לצאת אל אדמתך", וכי מזה שרצה להגיע לא"י מוכח שאכן הגיע לשם?
שיחה:רבי אברהם אבן עזרא/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הדבר אינו כתוב כעובדה, אלא רק "יש מסורות", "יש הטוענים", ו"לדעת נפתלי בן מנחם".
לגבי הספר שהוא ראה, ראשית לא מדובר בספר אחד אלא ב"ספרים", ולא בספרים סתם אלא בספרי תורה ישנים ויקרי המציאות. יותר סביר שככאלה הם לא טולטלו חוץ־לארץ והוא ראה אותם במקומם.
משירו הנ"ל לא מוכח שהצליח להגיע ארצה. זה לא מה שכתוב בערך.
בדקתי כעת, ולא כתוב שם (שמות כ"ה, ל"ב) זאת כלל.
צ"ל שמות כ"ה ל"א. תיקנתי.
אגב, לתשומת לבך, בדפי שיחה מסוג זרימה (כמו זה) כל מי שהשתתף בשיחה נרשם אוטומטית כמנוי עליה, ובדרך כלל מקבל הודעה מהאתר על כל תגובה שמתווספת באותו נושא. מכיוון שכך, מיותר לתייג כשמגיבים בדף זרימה, והדבר אף מטריד לחינם את המתויג. הצורך בתיוג הוא רק לשם קריאת משתתף שעוד לא השתתף בשיחה, וכן בתגובה בדפי שיחה מן הסוג הישן, כמו שיחה:עמוד ראשי.
למה אין אפשרות לערוך את הדף?
מטעמים למה אין אפשרות לערוך את הדף?
כתוב לי "אין באפשרותך לערוך את הדף הזה".
יש בפסקה "שירת רבי אברהם אבן עזרא" תבנית סינון שאני לא בטוח שכדאי למחוק אותה ואני לא יודע לערוך אותה. אתה אמור להצליח לערוך בכל פסקה חוץ מזאת.
אני לא מצליח לערוך כלל.
רציתי רק לעדכן בערך שפירוש דעת עזרא הודפס במלואו.
עריכת הדף עצמו בלתי אפשרית. ליד כל כותרת של כל פסקה יש "עריכת קוד מקור" והיא עובדת בכל הפסקאות חוץ מהפסקה שכתבתי.
אצלי אי אפשר לערוך בשום אופן. גם בדרך שהצעת.
יש לך כפתור כזה ליד הכותרות? ואתה יכול ללחוץ עליו ולהכנס לעריכת פסקה?
שם הכפתור הוא עריכה, לא עריכת קוד מקור (בעריכת פסקאות).
מופיע רק כפתור עריכת קוד מקור - ליד כל כותרת פסקה.
כשמקישים עליו, הדף נהיה אפור ובורח למצב קריאה.
לי זה עובד מצוין (בבבקש בלי אספקלריה)
גם לי תחת דויד99
בבק"שים אלו משתמשים במחשבים של מפעילי מערכת. כנראה הם זוכים לפרוטקציה...
התיאור שלך מתאים לניסיון לערוך ערכיה חזותית לא עריכת קוד מקור
אין לי בערך זה אפשרות של עריכה חזותית, רק עריכת קוד מקור. וכאמור לעיל.
מה קורה כשאתה לוחץ כאן
שניה אחת נדמה כי ניתן לערוך, ואז הדף הופך לאפור וקופץ למצב קריאה. כמתואר לעיל.
גם אצלי פתוח לבבקש, אבל בזכרוני שנתקלתי בעבר בבעיה כזו.
בסופו של דבר הצלחתי לערוך. אל תשאלו כיצד.
דוקא חשוב מאד לדעת איך
ביקשתי להגדיר קטע חמור בתבנית סינון, ונהיה בלגן.
בפרק "פירושים לפירושו".
אני לא מצליח לערוך שוב, חסום.
ביטלתי מה שעשית, מה תרצה לעשות עכשיו?
להסתיר את הקטע "היחס לכתיבת התורה" המלא כפירה.
אני רואה שהוא מוסתר כעת.
אין ערך על מכתש אבן עזרא. אם יש באנגלית אוכל להכניס קישור לשם.
הכנסתי
איפה? אבן עזרא (מכתש)
בפתיח. כדאי באמת ליצור הפניה.
מויקיפדיה:
בצפון אפריקה
אבן עזרא נדד בארצות צפון אפריקה (מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה), ויש המשערים שהיה זה עוד בשנותיו המוקדמות, בתקופת ספרד, עוד לפני נדודיו בארצות הנוצרים. הוא פגש שם ברבי יוסף בן עמראן דיין סיג'ילמסה שבמרוקו, התפעל מחכמתו והקדיש מספר שירים לשבחיו, ואף שהה אצלו תקופה ממושכת.[1] מדברי רבי שלמה פרחון מסופר על הגעתו לצפון אפריקה יחד עם חברו, רבי יהודה הלוי.[2] כמו כן הוא התיידד עם רבי שמואל אבן ג'אמע, אב בית הדין בעיר גאבס שבדרום תוניסיה, שהה בביתו תקופה ממושכת, ואף כתב לכבודו את השיר: "ארי קם בתוך צאן והיה לגואל".[3] כן ידועה ידידותו עם איוב שלמה אבן אלמועלם משורר ורופא בחצר מלך מורביטון בעיר מרקש, לו הוא הקדיש משיריו.[4] כמו כן, חיבר את הקינה המפורסמת אהה ירד עלי ספרד, בה הוא ביכה על חורבן קהילות ספרד וצפון אפריקה בתקופת אל-מוואחידון, כאשר הוא מונה את הקהילות אחת לאחת.
- ↑ ראו: נפתלי בן-מנחם ענייני אבן עזרא עמוד 241 והלאה, מוסד הרב קוק, תשל"ח.
- ↑ שלמה פרחון מחברת הערוך, ד ב (פרסבורג תר"ד): "וכשבאו רבי יהודה הלוי ורבי אברהם אבן עזרא ש"ן לאפריקי, וראו כל העולם קורין אשתים, תמהו מזה..."
- ↑ ישראל דוידזון אוצר השירה והפיוט א, עמוד 334, ניו יורק, תרפ"ה.
- ↑ ראו בדף: אברהם אבן קמניאל, וראו: חיים שירמן "המשוררים בני דורם של משה אבן עזרא ויהודה הלוי" - ידיעות המכון לחקר השירה העברית, כרך ד, ברלין: הוצאת שוקן, תרצ"ח-1938, עמודים רמט - נ, באתר HebrewBooks.
אין נושאים ישנים יותר