שחליים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןשחליים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צלפאים
משפחה: מצליבים
סוג: שחליים
שם מדעי
Lepidium

שַׁחֲלַיִם (שם מדעי: Lepidium) הוא סוג במשפחת המצליבים, המאופיין בפרחים זעירים ופרי מעוגל בעל זרעים בודדים. בארץ ישראל גדלים בר שבעה מינים מסוג זה, ואחד מהם גם מגודל בתרבות - המין שחליים תרבותיים המוכר כ"רשאד".

תיאור הסוג

זהו סוג גדול ורחב תפוצה ממשפחת המצליבים - תפוצתו משתרעת בכל יבשות העולם פרט לאנטארקטיקה. מרכזי ההתמיינות העיקריים שלו הם אזורים בעלי אקלים ממוזג באירופה וצפון אמריקה. רוב המינים הם עשבוניים, חד-שנתיים, אם כי קיימים צמחים בעלי צורת חיים שונות ומגוונות.

בניגוד לצמחים אחרים מהמשפחה, למיני סוג זה פרח צנוע, ולעיתים אף עלי כותרת חסרים. צבע עלי הכותרת האופייני הוא לבן. כאמור, בארץ ישראל קיימים שבעה מינים מהסוג, שגדלים בבתי גידול מגוונים: שני מינים גדלים בבתי גידול מופרים ובקרבת האדם, שני מינים גדלים בבתות ים-תיכוניות.

עונת הפריחה של רוב המינים היא אביבית. מבין מיני השחליים הגדלים בארץ-ישראל, המין "שחליים גבוהים" פורח בעונת הקיץ, ושאר המינים פורחים באביב ובתחילת הקיץ.

סוג זה קרוב לסוג קרדריה, עליו נמנה המין "קרדריה מצויה" (Cardaria draba) שגדל במקומות שהופרעו על ידי האדם, לרוב בחבלים ההרריים של הארץ. מין זה נמנה בעבר על הסוג שחליים, אך הופרד ממנו, ובמקורות שונים עדיין מובא בשמו המדעי הקודם - "Lepidium draba".

המין נזכר במשנה (מעשרות פ"ד) ובתוספתא יחד עם ה'גרגיר' (שיש אומרים שהוא גרגיר הנחלים ויש מזהים עם בן חרדל) הרמב"ם כתב שהוא המין הנקרא בערבית חב אל-רשאד.

תיאור מורפולוגי

רוב מיני סוג זה הם עשבוניים חד-שנתיים, רב-שנתיים, וכן כלולים במין זה בני-שיח, ובאופן נדיר גם שיחים ומטפסים. רוב הצמחים קרחים או בעלי שערות פשוטות. בארץ-ישראל, המין "שחליים גבוהים" הוא עשבוני רב-שנתי, ושאר המינים הם חד-שנתיים.

עלי הצמח לעיתים פשוטים ולעיתים מחולקים או מנוצים, כאשר מינים רבים מתאפיינים בשושנת עלים שיוצרים עליהם התחתונים. הגבעולים מוארכים, ולעיתים רחוקות משתרעים.

פרחי השחליים קטנים יחסית לפרחי סוגים אחרים במשפחה. צבע הכותרת הנפוץ ביותר בקרב מיני הסוג הוא לבן, וכן קיימים מינים שצבעיהם צהוב וסגול, וכן מינים שעלי הכותרת שלהם חסרים. מבין מיני השחליים המצויים בארץ-ישראל, למינים כותרת לבנה. פרט למין "שחליים דוקרניים" שצבע כותרתו ורוד. מספר האבקנים בפרח הוא לרוב שניים, ולעיתים רחוקות 4 או 6. הפרחים ערוכים בתפרחת מטיפוס "אשכול".

פרי השחליים הוא מטיפוס "תרמילון". הפרי הוא קטן, עגלגל, ובעל בליטה (שנץ) בראשו, שהיא שריד של השחלה.

שחליים תרבותיים ("רשאד")

שחליים תרבותיים (רשאד) - גידול לאכילה כנבטים

מין זה (Lepidium sativum), מגודל בהיקף קטן, לצריכת עליו הטריים. הוא נמכר בעיקר בשווקים מסורתיים כאגודת עלים, או באריזת נבטים מוכנים לאכילה. העלים הצעירים מתאפיינים בטעם חריף וחרדלי, המוכר מצמחים רבים אחרים במשפחה. עם זאת, ייחודו של ה"רשאד" בעלים קטנים שמראיהם עדין, ולכן הם משמשים גם לקישוט מאכלי דגים ובשר.

זרעי הרשאד משמשים גם הם כתבלין חריף, בדומה לזרעי החרדל. הזרעים מכילים כ-58% שמן. ברפואה הטבעית והמסורתית מיוחסות סגולות רבות לצמח זה.

הרשאד הוא גידול חורפי מסורתי, שכן חום או יובש יביאו לפריחה מוקדמת. זהו גידול קצר-חיים, שניתן ליהנות מעליו כבר שבועות ספורים לאחר הזריעה. הצמחים מגיעים לגובה של חצי מטר ויותר. מקור המין באיראן.

ככל עלי הירק הרשאד נגוע בתולעים, ויש קושי הלכתי להשתמש בו[1].

מיני הסוג הגדלים בר בארץ-ישראל

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שחליים בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30921338שחליים