ורד
 ורד
| |
|---|---|
ורד אדום
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | ורדיים |
| תת־משפחה: | Rosoideae |
| סוג: | ורד |
| שם מדעי | |
 Rosa
| |
וֶרֶד (שם מדעי: Rosa) הוא סוג של צמח ממשפחת הוורדיים. הוורד מונה בין 200 ל-250 מינים, שיחים או מטפסים רב-שנתיים וקוצניים. הוא נפוץ בעשרות צבעים וגוונים שונים.
תיאור
פרחי הוורד גדלים בבודדים או בתפרחת, בכל פרח יש עלי כותרת, 5 עלי גביע ואבקנים רבים שחלק מהם הפכו, במהלך דורות של השבחה, לעלי כותרת נוספים. אורך העלים ברוב מיני הוורדים נע בין 5 ל-15 ס"מ. הפרי דמוי-ענב, והוא בשרני ואכיל. מוצאם של רוב הוורדים הוא מאסיה, אך כיום הם נפוצים בכל רחבי העולם.
הוורד גדל היטב בתנאי האזור הממוזג. בתקופת החורף רוב הזנים נמצאים בתרדמה. באביב מתעוררים הפקעים ופורצים. הפריחה נמשכת ברציפות עד הסתיו הבא. כל ענף נושא בקצהו פרח או תפרחת. הוורד אינו צמח יום-ארוך. הוא מסוגל לפרוח גם בחורף בתנאי טמפרטורה מתאימים. מסיבה זו ניתן לגדל ורדים לפריחה חורפית בחממות. במקומות מסוימים מקובל להוסיף לו תאורה מלאכותית. הכוונת הפריחה לחורף דורשת משטר מדויק של גיזומים בקיץ, התוצאה היא גדילה של פרחים בחורף במועדים המבוקשים, בדרך כלל לקראת חג המולד ולקראת יום ולנטיין, אז יש ביקוש גדול לפרחים אלו.
גידול ורדים בארץ ישראל
בארץ ישראל גדלים שני מינים עיקריים של ורדים: "ורד צידוני", הגדל בעיקר ליד נחלים, ו"ורד הכלב" (Rosa canina), הגדל בעיקר באזורי חורש ים תיכוני (ברכסי הגליל, בכרמל, בשומרון וביהודה). פריחתו העיקרית בין החודשים מאי ואוגוסט. עיקר השימוש של הוורד בארץ ישראל הוא לגינון ולקטיף לצריכה פרטית. בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, הוחל בגידול מסחרי של ורדים ליצוא למדינות אירופה בתקופת החורף. כדי לשמור על הוורדים בחורף יש לחממם, ודבר זה נעשה בחממות העשויות מזכוכית או מפוליאתילן.
הוורד במקורות היהודיים
השם "ורד" אינו מופיע בתנ"ך, אך יש מפרשים ומתרגמים המזהים את הוורד עם השושנה המופיעה במקרא[1] ”אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה” (הושע יד ו), ”אני חבצלת השרון שושנת העמקים” (שיר השירים ב א). השושנה משמשת גם בביטוי המקראי סוגה בשושנים. תאוריה נוספת היא שהשם שושנה מתייחס לצמח שושן צחור.
השם "ורד" מופיע פעמים אחדות במשנה, בתוספתא, בתלמוד ובמדרשים. שיח הוורד היה חשוב בכלכלת העם, ולכן היה חייב בשביעית ובדמאי. בייחוד מציינים את עלי הכותרת, ששימושם היה להכנת מי-ורד ושמן-ורדים: ”הוורד והכופר... יש להם שביעית” (משנה שביעית ז ו).
שימושים רפואיים על פי מקורות קדומים
חז"ל הכירו את הצמח בהקשר לתעשיית הבושם, לסיכה ולייצור תרופות (משנה, מעשרות, ב', ה'; משנה, שבת, י"ד, ד'). דיוסקורידס, רופא, פרמקולוג ובוטניקאי יווני מהמאה הראשונה, תיאר שימוש רפואי במין של ורד לטיפול בבעיות בקיבה, בכאבי ראש, בבעיות גינקולוגיות, במחלות עור, בפצעים, בעיניים ובחניכיים. בימי הביניים שימש הוורד בסיס להפקת מי ורדים ושמן ריחני, אשר שימשו מרכיב חשוב בתרופות רבות[2].
שימוש בוורדים ברפואה משלימה
ברפואה העממית בימינו וברפואה האלטרנטיבית משמשים מי ורדים כבושם ותכשיר לרענון עור הפנים. "מי ורדים", המופקים מעלי הכותרת של הוורד, משמשים כצמח מרפא. פרחי ורדים משמשים לחליטת תה רפואי לריפוי ולהקלה של תחלואים רבים. שמן, המופק מעלי הכותרת של הצמח, משמש להפחת גזים ולשיכוך כאבי בטן. הוורד צוין גם כמועיל לטיפול בדלקות אוזניים ועיניים, בכאבי ראש, בבעיות בדרכי העיכול, בכאבי רחם, בדלקת ריאות ולהורדת חום.
ורד כסמל
הוורד האדום משמש רבות כסמל של סוציאליזם או של סוציאל-דמוקרטיה, לעיתים כאשר יד או אגרוף אוחזים בו. הוא משמש כסמלן של המפלגות הסוציאליסטיות בממלכה המאוחדת, אירלנד, צרפת, ספרד, פורטוגל, נורווגיה, דנמרק, שוודיה, פינלנד, ברזיל, ארגנטינה, הולנד, בולגריה ושל מפלגות סוציאליסטיות וסוציאל-דמוקרטיות נוספות. מקורו של סמל זה הוא בכך שמפגינים במחאת הסטודנטים במאי 1968 בפריז ענדו ורדים כסמל המאבק[דרוש מקור].
הוורד הלבן שימש בתור סמלה של קבוצה לא אלימה בגרמניה, הוורד הלבן, במהלך מלחמת העולם השנייה.
ורד צהוב הוא הפרח הרשמי של אחוות הסטודנטים אלפא פי אלפא.
בין השנים 1455-1487 באנגליה התנהלו "מלחמות השושנים" בין שתי שושלות: בית יורק שסמלו היה הוורד (שושנה) הלבן, ובית לנקסטר שסמלו היה הוורד (שושנה) האדום. מלחמות אלו נקראו גם "מלחמות בני הדודים" כיוון ששני הבתים הם צאצאיו של בניו של מלך אנגליה אדוארד השלישי.
גלריה
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ורד |
- ורד, באתר ITIS (באנגלית)
- ורד, באתר NCBI (באנגלית)
- ורד, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ורד, באתר צמח השדה
- ורד, באתר Tropicos (באנגלית)
- ורד, באתר GBIF (באנגלית)
- ורד, באתר IPNI (באנגלית)
- ורד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ורדים, דף שער בספרייה הלאומית- על הבלבול בין ורד ושושנה בעברית, באתר "השפה העברית"
- טבלת תכונות ורדים - טבלה מפורטת עם תכונותיהן של כל הוורדים
הערות שוליים
- ^ ראו בערך שושנה (צמח מקראי).
- ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 102
36706947ורד