שחיקה דמוקרטית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

במדעי המדינה, שחיקה דמוקרטית (democratic decay), נסיגה דמוקרטית (democratic decline) או דה-דמוקרטיזציה (מכונה גם: democratic backsliding) הוא כינוי לתהליך של ירידה הדרגתית באיכות הדמוקרטיה, שנגרמת על ידי היחלשותם של המוסדות הפוליטיים המקיימים את מרכיבי הדמוקרטיה.[1]

מאפייני השחיקה הדמוקרטית

לדעת חוקרים, עקרון השחיקה הדמוקרטית מתבטא בהיחלשות של אחד ממרכיבי היסוד החיוניים לקיום דמוקרטיה בריאה, כאשר אלו מאוימים בנסיבות שונות.[2][3]דוגמאות בולטות לשחיקה דמוקרטית הן:

  • הפרת קיומן של בחירות הוגנות וחופשיות.[2]
  • פגיעה או הפחתה של זכויות החירות של הפרט, כגון חופש הביטוי וחופש ההתאגדות (ובכללן קיומה של תקשורת מאוזנת), וכן פגיעה ביכולתה של האופוזיציה הפוליטית לאתגר את הממשלה, לתת עליה דין וחשבון וליתן אלטרנטיבות למשטר הנוכחי.
  • היחלשות שלטון החוק (כלומר של מערכת האיזונים הבלמים המפקחת על הממשלה ועקרון הפרדת הרשויות), כמו למשל כאשר מאוימת עצמאותה של הרשות השופטת או כאשר ההגנות על כהונת עובדי שירות המדינה נחלשות או מבוטלות.[4]
  • כאשר הממשלה מנצלת איום ביטחוני לאומי ליצירת "תחושת משבר" או מצב חירום, המאפשר לה להפקיע לסמכותה תחומי שליטה נוספים או להעמיד את מבקריה כ"חלשי אופי" או כלא-פטריוטיים ולתאר את מגני המוסדות הדמוקרטיים כנציגים של "אליטה עייפה ומבודדת".[4]

שכיחות

ב-2019, ציין הארגון האמריקאי "Freedom House", המפרסם את דו"ח החירות השנתי כי שחיקה דמוקרטית באה לידי ביטוי במגוון של מדינות ואזורים ברחבי העולם. מחקרים מדעיים שנערכו בעשור השני של המאה ה-21, הצביעו על שחיקה דמוקרטית בהונגריה, פולין, צ'כיה[5], טורקיה[6][7], ונצואלה ומדינות נוספות.[8] בשנים 2017 ו-2019, מדעני מדינה ציינו כי ארצות הברית נמצאת בסכנה של שחיקה דמוקרטית.

הונגריה ופולין

בעשור השני של המאה ה-21, נוצר קונצנזוס בקהילה המדעית כי חלק מהמדינות באזור מרכז ומזרח אירופה (CEE) עוברות שחיקה דמוקרטית, כשהבולטות ביותר מביניהן הן הונגריה ופולין.[8]

החל משנת 2010, הונגריה תחת הנהגתו של ויקטור אורבן תוארה כדוגמה לשחיקה דמוקרטית, כאשר אורבן החליש בצורה מובהקת את התקשורת ההונגרית (בחקיקה של חוקים המאפשרים קיומה של "תקשורת מאוזנת בלבד"), הקים מערכת בתי משפט חלופית בה שר המשפטים אחראי על מינוי וקידום השופטים וחוקק חוקים המעבירים לידיו סמכויות של הפרלמנט ההונגרי.[8][9][10][11] הממשלה ההונגרית דחתה בתוקף את הביקורת על היחלשות הדמוקרטיה.[12][13]

באשר לפולין, הנציבות האירופית הצהירה בדצמבר 2017 כי בשנתיים הקודמות, אימץ המחוקק הפולני "13 חוקים המשנים את כל מבנה מערכת המשפט בפולין", עם "דפוס משותף" לפיו הרשות המבצעת והמחוקקת מאפשרות באופן שיטתי להתערב פוליטית בהרכב הרשות השופטת, בסמכויותיה, בהנהלתה ובתפקודה.[8][14]

ישראל

יניב רוזנאי טוען שישראל היא מדינה ששחיקה דמוקרטית מתהווה בה. במאמר שפרסם באפריל 2018 הצביע רוזנאי על קווי דמיון משותפים בין התהליכים הפוליטיים המתרחשים בישראל, לבין תהליכי השחיקה הדמוקרטית המתבצעים בפולין, שנחשבת לקונצנזוס עולמי במונחים של שחיקה דמוקרטית בקרב קהילת מדעני המדינה.[15][16]

ארגון "Freedom House" טוען שישראל נמצאת זה מכבר בתהליך של שחיקה דמוקרטית. בדו"ח הארגון לשנת 2020 צוין כי מאז שבנימין נתניהו התמנה בשנית לראשות הממשלה בשנת 2009, כחלוצו של גל "לאומנות ושוביניזם פופוליסטי", הוא נקט במדיניות של הרחבת התנחלויות, מנע את כניסתם של פעילים זרים המתנגדים למדיניות ישראל בשטחים וקידם את חקיקת חוק הלאום. "נטייתו האנטי-דמוקרטית" של נתניהו, לטענת הארגון, התעצמה משהועמדה כהונתו בסכנה, והתבטאה בסירובו לפנות את כיסאו ובהגשתו בקשת חסינות מפני העמדה לדין. בין השנים 2010–2020, מדינת ישראל ירדה שש נקודות (מתוך 100 אפשריות) במדד החירות העולמי, דבר המהווה "ירידה גדולה באופן יוצא דופן עבור דמוקרטיה מבוססת" לפי הודעת הארגון.[17]

את הירידה בציון של הדמוקרטיה הישראלית מ-80 בשנת 2017 ל-76 בשנת 2020 במדד של ה-"Freedom House", הארגון מנמק את הירידה במדיניות המונעת מפעילים פרו-פלסטינים להיכנס לישראל, בחקיקה המנסה להגביל את פעילותם של ארגונים כמו בצלם, שלום עכשיו ושוברים שתיקה. בחוק הלאום שלפי טענת מתנגדיו מכשיר בחוק אפליה לטובת יהודים בלבד, המשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה חרף כתבי האישום נגדו, וכהונת ממשלת מעבר לאורך כמעט כל 2019[18].

לעומת זאת, במדד הדמוקרטיה שעורכת קבוצת מחקר מטעם האקונומיסט, נרשמה עליה של כחצי נקודה (מתוך עשר אפשריות) בין השנים 2009–2019.[19]

ההיסטוריון יובל נח הררי שותף לטענה לפיה ישראל נמצאת בתהליך של שחיקה דמוקרטית.[20][21] במאמר שפרסם במגזין הצרפתי "לה פואה" ("Le Point") בספטמבר 2018 טען כי ישראל נמצאת במגמה של "התנתקות מערכי היסוד של הדמוקרטיה הליברלית" ונהנית מאותן "השקפות לאומניות ואוטוריטריות" של הונגריה.[20] בציוץ ברשת החברתית טוויטר שפרסם ב-19 במרץ 2020, כינה את ישראל "הדיקטטורה הראשונה של נגיף הקורונה".[22] מספר ימים לאחר מכן, פרסם מאמר דעה על רקע התפרצות נגיף הקורונה בישראל ובו טען כי השחיקה הדמוקרטית בישראל מתבטאת ב"שיטת מצליח" ושכאשר אין ביקורת חריפה של אמצעי התקשורת, בג"ץ או חברי האופוזיציה על הצעדים האנטי-דמוקרטיים שהממשלה נוקטת, "ההפיכה מצליחה".[21]

בנימין נתניהו, אשר הוגש נגדו כתב אישום בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים בינואר 2020, תואר על ידי מבקריו כמי שמשתמש בכוחו על מנת להחליש את מערכת המשפט בישראל ובכך להתחמק ממשפטו, כמו כן, במרץ 2020, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מנע הצבעה בכנסת שזכתה לרוב של תמיכה מסיעות הכנסת לבחירת יו"ר חדש, דבר שהיה מאפשר לאופוזיציה לחוקק חוקים כנגד נתניהו.[23] שרים רבים בליכוד הציעו לאדלשטיין לא לכבד את החלטת בג"ץ לכנס את המליאה.[24] נוסף על כך, במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל, פגעה ממשלת ישראל במספר זכויות יסוד באמצעות תקנות שעת חירום ולא בהליכי חקיקה תקינים, עניין שגרר ביקורת ציבורית. היועץ המשפטי לממשלה מצא לנכון להזכיר לממשלה שעליה לקדם הליכי חקיקה ולהגביל את ההסתייעות שלה בתקנות לשעת חירום.[25] תקנות לשעת חירום שאישרו לשב"כ, שימוש באמצעים טכנולוגיים לאיתור נשאי קורונה, הועברו ללא אישור מסודר וללא שמוצה הדיון בוועדת חוץ וביטחון.[26] עתירה בעניין הוגשה לבג"ץ אשר פסק שהממשלה אינה מוסמכת לאשר לשב"כ שימוש באמצעים שברשותו למטרה זו.[27]

טורקיה

החל משנות ה-2000 המוקדמות ומאז בחירתו של רג'פ טאיפ ארדואן, טורקיה נחשבת לדוגמה נוספת לשחיקה דמוקרטית. ארדואן הואשם כאדם שביצר את שלטונו בסדרה של משאלי עם בהם הרחיב סמכויותיו וצמצם את החופש של יריביו הפוליטיים.[28]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Andersen, David. 2019. "Comparative Democratization and Democratic Backsliding: The Case for a Historical-Institutional Approach." Comparative Politics.
  • Cheeseman, Nic and Brian Klaas. 2018. How to Rig an Election. Yale University Press.
  • Foa, Roberto Stefan; Mounk, Yascha (2016). "The Danger of Deconsolidation: The Democratic Disconnect". Journal of Democracy. pp. 5–17. doi:10.1353/jod.2016.0049.
  • Klaas, Brian. 2016. The Despot's Accomplice: How the West is Aiding and Abetting the Decline of Democracy. Hurst.
  • Levitsky, Steven and Daniel Ziblatt. 2018. How Democracies Die. Crown.
  • Levitsky, Steven and Lucan Way. 2010. Competitive Authoritarianism: Hybrid Regimes after the Cold War. Cambridge University Press.
  • Waldner, David and Ellen Lust. 2018. "Unwelcome Change: Coming to Terms with Democratic Backsliding." Annual Review of Political Science.
  • Stephan Haggard and Robert Kaufman, Backsliding: Democratic Regress in the Contemporary World, Cambridge University Press, 2021, Elements in Political Economy, מסת"ב 978-1108958400. (באנגלית)

הערות שוליים

  1. ^ Walder, D. and Lust, E. (2018). "Unwelcome Change: Coming to Terms with Democratic Backsliding". Annual Review of Political Science. 21 (1): 93–113. doi:10.1146/annurev-polisci-050517-114628.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  2. ^ 2.0 2.1 "How democratic backsliding happens". Democracy Digest. 21 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Waldner, David; Lust, Ellen (2018-05-11). "Unwelcome Change: Coming to Terms with Democratic Backsliding". Annual Review of Political Science (באנגלית). 21 (1): 93–113. doi:10.1146/annurev-polisci-050517-114628. ISSN 1094-2939.
  4. ^ 4.0 4.1 Aziz Huq & Tom Ginsburg, How to lose a constitutional democracy, Vox (February 21, 2017).
  5. ^ Seán Hanley & Milada Anna Vachudova (2018). "Understanding the illiberal turn: democratic backsliding in the Czech Republic". East European Politics. 34 (3): 276–296. doi:10.1080/21599165.2018.1493457.
  6. ^ Cemal Burak Tansel (2018). "Authoritarian Neoliberalism and Democratic Backsliding in Turkey: Beyond the Narratives of Progress". South European Society and Politics. 23 (2): 197–217. doi:10.1080/13608746.2018.1479945.
  7. ^ Kadir Akyuz & Steve Hess (2018). "Turkey Looks East: International Leverage and Democratic Backsliding in a Hybrid Regime". Mediterranean Quarterly. pp. 1–26. doi:10.1215/10474552-6898075.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 Licia Cianetti, James Dawson & Seán Hanley (2018). "Rethinking "democratic backsliding" in Central and Eastern Europe – looking beyond Hungary and Poland". East European Politics. 34 (3): 243–256. doi:10.1080/21599165.2018.1491401. Over the past decade, a scholarly consensus has emerged that that democracy in Central and Eastern Europe (CEE) is deteriorating, a trend often subsumed under the label 'backsliding'. ... the new dynamics of backsliding are best illustrated by the one-time democratic front-runners Hungary and Poland.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  9. ^ Kingsley, Patrick (2018-02-10). "As West Fears the Rise of Autocrats, Hungary Shows What's Possible". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-05-27.
  10. ^ Bozóki, András; Hegedűs, Dániel (2018-10-03). "An externally constrained hybrid regime: Hungary in the European Union". Democratization. 25 (7): 1173–1189. doi:10.1080/13510347.2018.1455664. ISSN 1351-0347.
  11. ^ Bogaards, Matthijs (2018-11-17). "De-democratization in Hungary: diffusely defective democracy". Democratization. 25 (8): 1481–1499. doi:10.1080/13510347.2018.1485015. ISSN 1351-0347.
  12. ^ "Hungary's Orban defies foreign criticism over laws". BBC News. 14 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Keszthelyi, Christian (15 באפריל 2016). "Szijjártó: Freedom House criticism of Hungary is 'nonsense'". Budapest Business Journal. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Kelemen, R. Daniel (2019-09-08). The European Union's Authoritarian Equilibrium (באנגלית). Rochester, NY. SSRN 3450716.
  15. ^ Roznai, Yaniv (2018-04-27). "Israel – A Crisis of Liberal Democracy?".
  16. ^ שתי דקות על פופוליזם ושחיקת הדמוקרטיה, בביצוע פרופ' יניב רוזנאי, סרטון באתר יוטיוב
  17. ^ דו"ח החירות בעולם של ארגון "Freedom House" לשנת 2020
  18. ^ ישראל,, באתר Freedom House
  19. ^ The Economist Intelligence Unit, Democracy Index 2019
  20. ^ 20.0 20.1 אתר למנויים בלבד רוני בר, יובל נח הררי: "ממשלת נתניהו מתנתקת מערכי היסוד של הדמוקרטיה הליברלית", באתר הארץ, 20 בספטמבר 2018
  21. ^ 21.0 21.1 יובל נח הררי, כן, כך נראה ניסיון הפיכה, באתר ynet, 22 במרץ 2020
  22. ^ אתר למנויים בלבד רותה קופפר, "משהו מסריח קורה": מה גרם לפרופ' יובל נח הררי לשוב לאור הזרקורים, נחוש ולוחמני במיוחד?, באתר TheMarker‏, 15 באפריל 2020
  23. ^ Pfeffer, Anshel (2020-03-18). "For the First Time Ever, Israeli Democracy Has Been Shut Down". Ha'aretz.
  24. ^ טל שניידר, ‏שרים בכירים ליו"ר הכנסת אדלשטיין: הפר את הנחיית בג"ץ, באתר גלובס, 23 במרץ 2020
  25. ^ טובה צימוקי, מנדלבליט לממשלה: להגביל את השימוש בתקנות חירום, באתר ynet, 5 באפריל 2020
  26. ^ אריק בנדר, ‏גנץ: "תקנות המעקב אושרו במחטף"; נתניהו: "דוחה את הטענות על הסף", באתר מעריב אונליין, 17 במרץ 2020
  27. ^ בג"ץ 2109/20 עו"ד שחר בן מאיר ואחרים נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־26 באפריל 2020
  28. ^ Bennhold, Katrin; Gall, Carlotta (2018-09-26). "Turkey's Erdogan Changes His Tune, Seeking Support and Cooperation in Germany". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-05-27.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34223413שחיקה דמוקרטית