ארץ פונט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ארץ פּוּנט, נקראה גם פוואנאט[1] על ידי המצריים הקדמונים, לפעמים היא נקראת גם טא נאטג'אר, שמשמעותו הוא ארץ האלקים[2], הייתה מדינה אגדית במזרח אפריקה "והייתה המקור של הרבה מוצרים אקזוטיים, כמו זהב, שרפים ריחניים, שנהב, עבדים וחיות בר"[3] המידע על פונט נמצא ברישומים מצריים עתיקים שנרשמו על ידי משימות מסחר לאזור זה.

המשלחות המצריות לפונט

האימפריה המצרית.

האיזכור הקדום ביותר של משלחת מצרית שנשלחה לפונט אורגנה על ידי הפרעה סאהאר מהשושלת החמישית (המאה ה-25 לפנה"ס)[4]. לאחר מכן, במהלך מלכותו של מאנטאהוטאף השלישי (בסביבות שנת 1950 לפנה"ס), קצין הנקרא האנו אירגן כמה משלחות לפונט, אך לא ידוע אם הוא היה חלק מן המשלחות[5]. המשלחת הידועה ביותר ממצרים לפונט קראתה תחת שלטונה של המלכה חתשפסות במאה ה-15 לפנה"ס על מנת להשיג מור. דיווח של הנסיעה הזו שרד ונמצא במקדש הקבר של חתשפסות בדיר אל-בחרי. נאהסי, הנזכר בדיווח, נחשב על ידי היסטוריונים בתור ראש המשלחת לפונט. בהמשך נאמר שבזמן שהמשלחת הייתה בפונט היא נשלטה על ידי מלך הנקרא פאראהו ואשתו המלכה אטי[6]. כמה מהיורשים של המלכה חתשפסות, הכוללים גם את תחותמס השלישי אירגנו משלחות לפונט.

מיקומה הגאוגרפי של פונט

תבליט המתאר עצי מור וקטורת המובאים על ידי משלחת חתשפסות לפונט

טקסטים מצריים עתיקים קושרים את מיקומה של פונט עם הים האדום, אך אין הסכמה על מיקומו. החוקרים המודרניים בימינו ממקמים את פונט בצפונה של אתיופיה, אריתריאה, או ארצם של הבאג'אים בצפון-מזרחה של סודאן[7].

המיקום הכי צפוי של פונט על פי החוקר קנט קיטצ'אן הוא האזור של אתיופיה הצפונית, אריתריאה וצפון-מזרח סודאן[8]. הימצאות טף בפירמידות של השושלת הרביעית בדאשאר תומכת בתאוריה זו, משום שהדגן הזה גדל רק ברמות של אתיופיה ואריתריאה,[9] מהן שופע נהר הנילוס. עצי מור ממשלחות הסחר של המלכה חתשפסות נמצאים בפרמידת הקבר שלה בדיר אל-בחרי[10] מוכיח שהעצים האלה שניטעו במקדש בדאיר אל-באהרי נמצאו כאן ברמת אתיופיה[10].

כמה מהחוקרים ממקמים את פונט רחוק עד לפונטלנד, ישות מדינית בצפונה של סומליה שאימצה שם זה במהלך המאה ה-20. לבונה ומור, שנשלחו למצרים עדיין קיימים בשפע באזור זה. בספר השיוט בים האריתראי שתורגם על ידי החוקר ג.וו.ב. האנטינגפורד קושר את השם פונט עם השם אופון, אזור מסחר חופי הנמצאת דרומית לכף גוארדאפוי, ומזהה בכך את פונט ואופון עם חאפון.

החוקר עמנואל וליקובסקי[11] הציע דווקא את ארץ ישראל כמיקומה של פונט הנעלמת. כחלק משיטתו, שהטילה ספק בכרונולוגיה המקובלת של מצרים והציעה כרונולוגיה חלופית, מלכה חתשפסות במקביל לשלמה המלך. על קירות מקדשה מתוארים העושר והאקזוטיקה "שנהבים וקופים ותוכים" מהם התרשמה בביקורה המלכותי בירושלים. האדריכלות הבלתי צפויה של מקדשה בדיר אל בחרי מושפעת ממבנה בית המקדש של שלמה.

בעבר החוקרים חשבו שהלבונה והסחורה האחרת הגיעו מהחוף בחצי האי הערבי, או אפילו בבחריין או הודו. הנוכחות של בעלי חיים אפריקניים בדיר אל-בחרי, וגם הנוכחות של קטורת אפריקנית הפריכו את התאוריה הזו.

טא נאטג'אר

המצריים הקדמונים התייחסו לפונט גם בשם טא נאטג'אר(תרגום-"ארץ האלקים").לכן נראה שפונט נחשבה בעיניהם כמעין "ארץ הקודש" ובשם זה השתמשו גם לתיאור אליל השמש(הכוונה לאזורים בכיוון זריחת השמש[12])האזורים המזרחיים האלה בורכו במוצרים יקרים ובקטורת ואף שתמשו בהם במקדשים. המונח שימש לא רק בקשר לפונט הנמצאת דרום מזרחית למצרים, אלא גם בקשר לאזורים במזרח אסיה וצפון-מזרחה ממצרים, כמו לבנון, שהייתה המקור של עצים לבתי המקדש של ממלכת ישראל המאוחדת[13].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארץ פונט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Ian Shaw & Paul Nicholson, The Dictionary of Ancient Egypt, British Museum Press, London. 1995, p.231. מסת"ב 0810932253
  2. ^ Breasted, John Henry, Ancient Records of Egypt: Historical Documents from the Earliest Times to the Persian Conquest, University of Chicago Press, 1906-1907, p. 433, vol. 1. מסת"ב 1428603328
  3. ^ Shaw & Nicholson, op. cit., p.231.
  4. ^ Breasted 1906-07, p. 161, vol. 1.
  5. ^ Breasted 1906-07, p. 427-433, vol. 1.
  6. ^ Breasted 1906-07, p. 246-295, vol. 1.
  7. ^ Edward J. Keall, "Possible Connections in Antiquity Between the Red Sea Coast of Yemen and the Horn of Africa", in Trade and Travel in the Red Sea Region. Proceedings of Red Sea Project I Held in the British Museum by the Society for Arabian Studies Monographs No. 2. Oxford: England, Archaeopress, October 2002, p.53.
  8. ^ Kitchen, K. A. (1971), "Punt and How to Get There", Orientalia 40: 184-207, p. 41
  9. ^ Shaw & Nicholson, op. cit., p.231
  10. ^ 10.0 10.1 Shaw & Nicholson, op. cit., p.232
  11. ^ עמנואל וליקובסקי, בספרו תקופות בתוהו, פרק שלישי.
  12. ^ Breasted 1906-07, p. 658, vol. II.
  13. ^ Breasted 1906-07, p. 451,773,820,888, vol. II.


הקודם:
אתיופיה הפרהיסטורית
היסטוריה של אתיופיה
המאה ה-25 לפנה"ס ~ המאה ה-20 לפנה"ס
הבא:
סבא · שבא
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0