שאיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאיר הוא קרוב משפחה של אדם הנותר בחיים לאחר מותו של אדם זה, כולל מי שנולד לו לאחר מותו. חוקים וכללים שונים מקנים זכויות, כספיות ואחרות, לשאירים, וכן חלות על השאירים חובות מסוימות.

בישראל

אחדים מחוקי מדינת ישראל מקנים זכויות לשאירים:

בתקנונים של קרנות הפנסיה ההסתדרותיות קבועים כללים מחייבים בדבר זכותם של שאירים לפנסיית שאירים.[4] בהסדרים אחרים של ביטוח פנסיוני, כגון קרנות הפנסיה החדשות וביטוח מנהלים ניתנת לעמית גמישות בקביעת שאיריו שיהיו זכאים לפנסיית שאירים.

בהלכה

  • חובת אבלות חלה על מי שמת אחד משבעת הקרובים לו: אב, אם, אח, אחות, בן/בת זוג, בן, בת.
  • כאשר מת אדם שלא השאיר אחריו צאצאים, מצווה על אחיו לייבם את אלמנת אחיו, כלומר לשאת אותה לאישה, ו'להקים לאחיו שם' על ידי העמדת צאצאים מאשת אחיו. לחלופין, מתבצע טקס חליצה בו האח מצהיר בפומבי על סירובו לייבם את אשת אחיו, ולאחריו האישה מותרת להינשא לכל גבר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שאיר37634627