קרוב (הלכה)
קרוב, בעברית נקרא גם 'שאר בשר'[1],הוא אדם שיש לו קירבה משפחתית לאדם אחר. הקירבה היא קשר ביולוגי שנוצר בלידה, אך גם קשר שנוצר בנישואין. מעגל הקירבה הראשון הוא שבעת הקרובים שהם אב, אם, אח, אחות, בן, בת, ואשה או בעל. מעבר לזה אין אדם שאינו יהודי ליהודי אחר.
בהלכה, לקירבה משפחתית על דרגותיה השונות יש משמעות הלכתית ברבים מדיני התורה. ואכן, היהדות מאז ומעולם הקדישה חשיבות יתרה לרישום מדוקדק ואמין של יוחסין.
השפעת קורבה בהלכה
אבלות
ערך מורחב – אבלות (יהדות)
בהלכה, אָבֵל הוא אדם שמת אחד משבעת הקרובים לו: אב, אם, אח, אחות, בן/בת זוג, בן, בת, ועל האבל ישנו ציווי הלכתי להתאבל על קרוביו. בתקופה שבין המוות לקבורה, קרוב המשפחה נמצא במצב ביניים והוא מוגדר כאונן, שזהו מצב של אבלות חלקית.
טומאת כהן
- ערך מורחב – טומאת כהנים
למרות האיסור המוטל על כהן ליטמא בטומאת מת[2], מותר לו ואף מחויב הוא להיטמא לשבעת קרוביו (אלו שמתאבל עליהם,למעט אחות שנישאה) בשעת הלוויתם וקבורתם,[3]. יוצא דופן הוא הכהן הגדול שאסור לו ליטמא לקרוביו.
איסור עריות
- ערך מורחב – איסור עריות
איסור עריות הוא איסור על יחסי אישות בין קרובי משפחה. באיסור זה חלק מהתורה, בעיקר על קירבה מדרגה ראשונה ושנייה, (אב, ואם, אח ואחות, בן ובת, חותן וחמות, ודודה), בעוד קרובי משפחה רחוקים יותר אסורים מדרבנן (שניות לעריות)
לעומת איסור זה, נישואי קרובים אחרים המותרים בנישואין, כמו למשל נישואים בין דוד לאחיינית (אך לא הפוך) נחשבים אף למצווה, ועל פי דברי חז"ל, על אדם כזה נאמר "אז תקרא ואני אענה".
עדות
- ערך מורחב – עדות (הלכה)
בהלכות עדות, נפסלה עדותם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה, גדרי קורבת המשפחה במקרה זה רחבים יותר מלגבי אבלות, עד לרמה של פסול 'שני בשני', פסול אדם להעיד על בן דודו. עדות של קרוב משפחה רחוק יותר - כשרה. גם אם הוא קרוב לאדם שנודע לתביעה בעקיפין, כמו למשל ערב, אסור לו להעיד או לפסוק את ההלכה[4].
זהירות מיוחדת נדרשת מסיבה זו, בחופה, בו על מסדר הקידושין לבדוק שאף אחד מהעדים המיועדים אינו קרוב לחתן או לכלה, שכן במקרה כזה אינו לקידושין תוקף.
עניינים נוספים
בירושה כל הקרוב יותר אל הנפטר קודם לירושתו, כך אין אדם שאין לו קרובים כלל. חוץ מגר שנחשב כקטן שנולד. גאולת שדות ע"פ דיני המקח והממכר שנקבעו בתורה לקרקע בארץ ישראל ברוב המקרים הקרקע חוזרת ביובל למוכר, וכמו כן קרובו יכול לגאול אותה דהיינו בזכותו לקנותה בחזרה.
צדקה
- ערך מורחב – צדקה (יהדות)
התורה מעניקה חשיבות מיוחדת לכך שעל אדם לחבב ולהעניק עדיפות בכל נושא לקרוביו, לקרבם ולקשור עימם קשרי משפחה אדוקים. כך למשל מוזכרים בתלמוד שבחים אודות "המקרב את קרוביו" או "הנושא את בת אחותו". גם בהלכות צדקה נפסק כי על אדם לתת קודם כול לקרובי משפחתו, עד מחצית מכספי הצדקה[5]. דינים אלו נסמכו על הפסוק ”ומבשרך אל תתעלם”, ויש מהחכמים שקיימו אותם אף כלפי גרושתם.
ראו עוד
הערות שוליים
- ^ מובנה של המילה 'שאר' בתורה, אך חז"ל דרשו שזו אשתו. ראו אבן עזרא ויקרא
- ^ מובא בתחילת פרשת אמור.
- ^ מובא במסכת פסחים, מעשה ביוסף הכהן, שלא רצה ליטמא לאחיו שמת בערב פסח, ונמנו אחיו הכהנים וטמאוהו בעל כרחו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף י"ג עמוד א'.
- ^ אור זרוע הלכות צדקה.
21667464קרוב (הלכה)