שאול אדלר
| לידה | 17 במאי 1895 |
|---|---|
| פטירה | 25 בינואר 1966 (בגיל 70) |
| ענף מדעי | מיקרוביולוגיה |
| מקום מגורים | רוסיה, אנגליה, ישראל |
| פרסים והוקרה | עמית זר של החברה המלכותית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרס ישראל לשנת 1957 |
| תרומות עיקריות | |
| במחקרים בתחום המערכת החיסונית ועמידותה בפני חיידקים | |
פרופ' שאול אהרן אדלר (17 במאי 1895 – 25 בינואר 1966) היה פרזיטולוג, מיקרוביולוג ורופא ישראלי, פרופסור לפרזיטולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. במחקריו הביא לפריצת דרך בהבנת המערכת החיסונית ועמידותה בפני חיידקים. היה עמית זר של החברה המלכותית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לרפואה לשנת תשכ"ז (1957).
קורות חיים
אדלר נולד בשנת 1895 בקורליץ שברוסיה, ובילדותו (1900) היגר עם משפחתו לאנגליה. הוא למד רפואה באוניברסיטת לידס והתגייס כרופא לשורות הצבא הבריטי (1917–1920), מטעמו שירת בעיראק. כשהשתחרר התמחה בליברפול ברפואה טרופית ועבד תקופה בחקר המלריה בסיירה לאון, אז מושבה בריטית.
בשנת 1924 עלה לארץ ישראל. תחילה עבד כפתולוג בבית החולים "הדסה" בירושלים, ובשנת 1925 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית בירושלים, כאסיסטנט לפרזיטולוגיה. בשנת 1928 הועלה לדרגת פרופסור חבר ושימש ראש המחלקה לפרזיטולוגיה, אשר נוסדה על ידו באופן רשמי בשנת 1931, ובה מונה לפרופסור מן המניין בשנת 1934. במהלך השנים שימש גם דקאן הפקולטה לרפואה. במחלקה לפרזיטולוגיה עבד במחקר ובהוראה עד לפרישתו, בשנת 1965.
אדלר היה בין המדענים המוכרים בתחומו ברחבי העולם ושימש יועץ ויזם לפרויקטים שונים, בין היתר כיועץ למחלות טרופיות בארגון הבריאות העולמי וכחבר באקדמיה המלכותית הבריטית. שמו התבסס בעקבות מחקריו פורצי הדרך בחקר מחלות נפוצות הנגרמות על ידי טפילים. במחקרים אלו בודד את הטפילים הגורמים לסוגי המחלות השונות, דוגמת טפילי הסוג Theileria, קרצית המערות וחיידקי הסוג Anaplasma, ולאחר בידודם הואץ פיתוח החיסון נגד אותן מחלות. קדחת המערות, שושנת יריחו, מלריה ודיזנטריה היו בין תחומי מחקריו. החיסונים לקדחת ולמלריה פותחו לראשונה על ידו. יחד עם חיים בן-מנחם החל אדלר את השימוש באוגר זהוב כחיות מעבדה. באמצעות השימוש באוגרים הוכיח אדלר בשנת 1937 שבעלי חיים אינם חסינים, כפי ששוער, מפני מחלת הצרעת.[1]
עבודתו המדעית זיכתה את אדלר בפרסים רבים: פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים (פרס כבוד) (1949),[2], מדליית הזהב ע"ש ד"ר רוזנפלד מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל (1963),[3], פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית מטעם עיריית תל אביב לשנת 1971, פרס האגודה הרפואית הישראלית, פרס בובליק ופרס ישראל לרפואה (תשכ"ז-1957). הוא הוכתר בתואר אביר מסדר האימפריה הבריטית ובאות הוקרה של החברה הבריטית המלכותית לרפואה טרופית. באוניברסיטת לידס, בה למד, קיבל ב-1965 תואר דוקטור לשם כבוד.[4] תרגומו לספר "מוצא המינים" של צ'ארלס דרווין זכה ב-1962 בפרס טשרניחובסקי.[5]
עם תלמידיו נמנו נתן גולדבלום, שלמה הסטרין והאחים אהרן ואפרים קציר.[6]
אדלר היה נשוי לסופי האסדן ואב לשלושה: יהודית, יהונתן ואשר. נפטר ב-1966 בירושלים. בהלווייתו השתתף נשיא המדינה. בשנת 1995 הודפס דיוקנו על בול ישראלי.[7]
פרסומיו
- על דארווין ודארוויניזם (א. דארווין ותורתו; ב. דארוויניזם ומוסר), ירושלים: הוצאת-ספרים על שם י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית ('הרצאות לזכר יהודה ליב מגנס'), תש"ך.
- אספקטים רפואיים וביולוגיים של הארצות הטרופיות בכלל ושל אפריקה במיוחד, רחובות: המכון הלאומי והאוניברסיטאי לחקלאות – המרכז לידע ארצות חוץ, משרד החוץ – המחלקה לשיתוף בין-לאומי, ועדת ההמשך של ועידת רחובות – מכון ויצמן למדע ('לקט הרצאות על ארצות מתפתחות'), תשכ"ג 1962.
תרגום
- י"ס וקסלר, בעיני רופא עצבים: מחקרים ומסות; תרגם: שאול אדלר, תל אביב: עם עובד, תשי"ד.
- צ'ארלס דארווין, מוצא המינים: בדרך הבירור הטבעי, או השארת גזעים מחוננים במלחמת החיים; תרגם מאנגלית והוסיף מבוא: שאול אדלר, ירושלים: מוסד ביאליק ('ספרי מופת מספרות העולם'), תש"ך. (התרגום זיכה את אדלר בפרס טשרניחובסקי)
לקריאה נוספת
- H. E. Shortt, Biographical Memoirs of Fellows of the Royal Society, Vol. 13, Nov., 1967 (Nov., 1967), pp. 1-34.
קישורים חיצוניים
- תולדות חייו באתר האוניברסיטה העברית
- כרטיס אישי, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- דוד תדהר (עורך), "פרופ' שאול אהרן אדלר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2464
- תולדות חייו באתר השירות הבולאי
- א. ח. אלחנני, המדע, החברה והמוסר: עם פרופ' שאול אדלר, דבר, 26 בנובמבר 1954
- פרופ' שאול אדלר בן 60, דבר, 17 במאי 1955
- פרופ' ש. אדלר – בן ששים, על המשמר, 17 במאי 1955
- ב. ברשאי, פרופ' שאול אדלר, דבר, 17 במרץ 1958
- אורה דרור, 'בעברית אין מלה ל-sex', מעריב, 5 באוקטובר 1962
- פרופ' שאול אדלר, דבר, 26 בינואר 1966
- נפטר פרופ. אדלר, מעריב, 26 בינואר 1966
- פרופ' ש. אדלר למנוחות, דבר, 27 בינואר 1966
- א. ח. אלחנני, איש המדע והמוסר - לזכרו של פרופ' שאול אדלר, דבר, 2 בפברואר 1966
- דן לאור, כשמנפרד הרבסט פגש את שאול אדלר בגן הציבורי ברחביה, באתר הארץ, 23 ביוני 2011
הערות שוליים
- ^ חקירת מחלת הצרעת, דבר, 21 באפריל 1938.
- ^ קהל אלפים קיבל פני הנשיא בת"א, חרות, 2 במרץ 1949.
- ^ ד"ר אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא", צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, תל אביב, 1984, עמוד 145
- ^ "דוקטור כבוד" – לאחר 50 שנה, מעריב, טור 1, 25 בפברואר 1965.
- ^ "פרס טשרניחובסקי" יוענק לפרופ' ש. אדלר ולש. דיקמן, דבר, 4 באוקטובר 1962; א. ח. אלחנני, עם חתני פרס טשרניחובסקי לתרגומים, דבר, 26 באוקטובר 1962.
- ^ אפרים קציר, סיפור חיים, ירושלים: כרמל, 2008, עמ' 41-38.
- ^ בול נושא דיוקנו
- רופאים ישראלים
- רופאים ביישוב
- רופאים יהודים בריטים
- ראשוני האוניברסיטה העברית בירושלים
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: רפואה
- מיקרוביולוגים ישראלים
- פרזיטולוגים ישראלים
- מלריולוגים
- אנשי העלייה הרביעית
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- זוכי פרס ישראל לרפואה
- זוכי פרס טשרניחובסקי
- זוכי פרס ויצמן
- עמיתי החברה המלכותית
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- זוכי פרס בובליק
- זוכי פרס סולד
- רופאים בצבא הבריטי
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- ירושלים: רופאים
- יהודים בצבא הבריטי
- ישראלים שנפטרו ב-1966