רצח על חילול כבוד המשפחה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רצח על רקע חילול כבוד המשפחה (בערבית: جرائم الشرف أو القتل بدعوى الشرف) הוא רצח של אדם על ידי בני משפחתו, וזאת עקב האמונה של מבצעי הרצח כי הקורבן פגע בכבודה של משפחתם. רצח מסוג זה נפוץ בעיקר בחברות מוסלמיות במזרח התיכון, אולם קיימים מקרי רצח על רקע זה גם במקומות אחרים בעולם[1]. רוב הקורבנות של רצח על רקע חילול כבוד המשפחה הן נשים ורוב המבצעים הם גברים. בנוסף נרצחים גם תינוקות שעצם הולדתם מזכיר כי חולל כבוד המשפחה.

מאפיינים והגדרות

ההגדרה לרצח על רקע חילול כבוד המשפחה היא הגדרה סוציולוגית, לא משפטית, ולעיתים עצם השימוש במושג מעורר מחלוקת בעולם ובישראל[2][3]. ישנן טענות כי המושג מבטא גזענות, קסנופוביה, וכי הוא מזיק לאוכלוסיות מוסלמיות ובמיוחד לנשים מוסלמיות; מצד שני נטען כי הנזק נגרם משימוש לא נכון במושג, וכי המושג עצמו חיוני כיוון שהוא מתאר תופעה הנבדלת במאפייניה הסוציולוגיים מתופעות אחרות של אלימות כלפי נשים ורצח נשים[4][5]}.

בתמליל של נציגי ארגון משמר זכויות האדם בישיבת מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם בשנת 2001 "פשע כבוד" הוגדר כ"מעשה של אלימות, בדרך כלל רצח, המבוצע על ידי גבר כנגד אישה בת משפחתו, וזאת מתוך תפיסה לפיה האישה פגעה בכבוד המשפחה"[6]. ארגון האומות המאוחדות לקידום שוויון מגדרי ולהעצמת נשים ממליץ כי התייחסות לרצח על רקע חילול "כבוד" המשפחה תיעשה בצירוף ביטויים כגון "המתקרא כבוד המשפחה" או "so called honor crime", וזאת על מנת להדגיש כי המעשה אינו באמת מעלה את כבוד המשפחה. עוד ממליץ הארגון כי בהגדרה של פשע מסוג זה יכללו שלושה אלמנטים בסיסיים: (1) שליטה או רצון לשליטה על התנהגות של נשים; (2) תחושת בושה של גברים הנובעת מתוך אובדן השליטה או האמונה בדבר אובדן השליטה של הגברים באישה; (3) מעורבות של הקהילה או של המשפחה בהגברת תחושת הבושה[5]. הגדרות אחרות כוללות קורבנות שאינם נשים[7][8].

האנתרופולוגית הנורווגית אוני וויקאן קובעת מאפיינים נוספים המבחינים רצח על רקע כבוד המשפחה ממקרים אחרים, כגון רצח הנעשה מחמת הזעם, או מתוך קנאה. לפי וויקאן במקרה של רצח על רקע חילול כבוד המשפחה, המשפחה היא ש"מזמינה" את הרצח והרוצח הוא רק כלי. הרוצח לא פועל מתוך רגש אלא מתוך תחושת חובה. במקרים רבים הרוצח אינו מעוניין בחובה זו. עצם הרצח מחזיר את הכבוד למשפחה ואף מגדיל את כבודה, מאחר שהמשפחה מראה שהיא לא מוכנה להשפלת כבודה, אפילו במחיר הקרבת אחד מחבריה. במקרים מסוימים, כפי שלא חשוב מי הרוצח, לא חשוב מי עומד לדין[9]. בתימן ילדים יכולים לעמוד לדין במקום אב או דוד, שהרי האשמה היא משפחתית, בדיוק כמו הכבוד.[דרוש מקור] מחקרים אחרים המדגישים את ההבדל בין רצח על רקע חילול כבוד המשפחה לבין צורות אלימות אחרות כלפי נשים, מדגישים כי במקרים אלה נפוצה יותר אלימות מצד אחים, בנים, וגיסים של הקורבן[10].

היקף התופעה

על פי הערכות הקרן לאוכלוסייה של האומות המאוחדות, עד כ-5,000 נשים נרצחות מדי שנה ברחבי העולם על רקע חילול כבוד המשפחה. אומדנים אחרים מדברים על מספרים גדולים בהרבה - למעלה מ-20,000 בשנה[11]. התופעה מתרחשת בעיקר במדינות מוסלמיות במערב אסיה, בצפון אפריקה וגם בחלקים מדרום אסיה, כאשר בפקיסטן מוערך מספר הרציחות ביותר מ-1,000 בכל שנה. מדינות שדיווחו לאומות המאוחדות על רצח על רקע כבוד המשפחה כוללות את בנגלדש, ברזיל, אקוודור, מצרים, הודו, ישראל, איטליה, ירדן, מרוקו, פקיסטן, שוודיה, טורקיה, אוגנדה והממלכה המאוחדת[12]. בירדן מדובר על 25–50 רציחות מדי שנה[13]. על פי דיווחים, ישנה בירדן עלייה במספר מקרי הרצח על חילול כבוד במשפחה. הטענה היא שמתוך כמאה מקרי רצח בירדן, שליש מהם הם מקרי רצח על חילול כבוד המשפחה, וכעשרים עד ארבעים נשים נרצחות בשנה על רקע זה. בלבנון חוקרים מעריכים כי אישה אחת בחודש נרצחת על רקע חילול כבוד המשפחה. שיעור רציחות דומה נרשם ברשות הפלסטינית[14].

בישראל

בתחילת ימי המנדט הבריטי היו רציחות על רקע חילול כבוד המשפחה עניין רווח. אב בית דין במשפט של רוצח על רקע כבוד המשפחה אמר ש"כשבא לארץ היו משפטים כאלה מרובים ביותר: כמעט שניים בכל שבוע"[15].

בישראל רצח על רקע חילול כבוד המשפחה מתרחש בעיקר באוכלוסייה הערבית המוסלמית[16]. עם זאת היו מספר מקרים של יהודים שרצחו על רקע חילול כבוד המשפחה[17].

מספר הנשים שנרצחו על רקע חילול כבוד המשפחה בישראל נתון במחלוקת. גדעון קרסל דיווח כי בין השנים 1973–1977 התרחשו 63 מקרי רצח מסוג זה. מונה דהש, דוברת ארגון אל-פנאר העריכה כי כ-40 נשים נרצחות על רקע של חילול כבוד המשפחה בכל שנה. עמותת "נשים נגד אלימות" בנצרת טוענת כי בשנת 2001 בלבד התרחשו 54 מקרים בישראל. המספרים הנמסרים על ידי המשטרה נמוכים בהרבה[18].

היסטוריה

פשעים בשם הכבוד בכלל, ורצח בשם חילול כבוד המשפחה בפרט, ידועים בהיסטוריה של תרבויות רבות בעולם. בהיסטוריה האירופאית ידוע כי ברומא העתיקה הייתה שמורה לאבות הבית הזכות להמית נשים. זכויות מסוג זה ידועות גם בהיסטוריה של ימי הביניים באירופה. בהיסטוריה של אנגליה ידוע המקרה של קתרין הווארד, אשתו החמישית של הנרי השמיני, שראשה נערף לאחר שהואשמה בחטא. בתרבויות מסוימות בדרום אמריקה הייתה הלכה דומה. כך למשל, בתרבות האינקה ניתן היה להרעיב למוות נשים שהואשמו בחטאים. בחוק האצטקי ניתנה לגברים הזכות להמית בסקילה או בחנק נשים שחטאו[19].

התייחסות השלטונות

במדינות ערביות

במדינות מוסלמיות רבות קיימים סעיפים בחוק העונשין אשר מקלים או פוטרים מעונש רוצחים על רקע חילול כבוד במשפחה.

סעיף 340 לחוק העונשין הירדני פוטר מעונש במקרים מסויימים או מפחית במקרים אחרים. חוקים דומים קיימים בבחריין, מצרים, כווית, לבנון, מרוקו, עומאן, סוריה ואיחוד האמירויות הערביות. בפועל, במקרים רבים בירדן העונש אינו עולה על שלושה חודשי מאסר.

על פי דיווחים, ישנה עליה במספר מקרי הרצח על חילול כבוד במשפחה בירדן. הטענה היא שמתוך כמאה מקרי רצח בירדן, שליש מהם הם מקרי רצח על חילול כבוד המשפחה, וכעשרים עד ארבעים נשים נרצחות בשנה על רקע זה. בשנים האחרונות נעשה ניסיון לשנות את סעיפי החוק, אולם ניסיון זה נכשל בשנת 2000 עקב התנגדות ציבורית עזה.

בלבנון חוקרים מעריכים כי אישה אחת בחודש נרצחת על רקע חילול כבוד במשפחה. החוק במדינה שונה וכיום רוצח על רקע חילול כבוד במשפחה אינו זכאי לחנינה מיידית. אולם החוק עדיין מאפשר הקלה בעונש על רצח מסוג זה.

בשנים האחרונות קמו מספר תנועות בעולם הערבי שיצאו נגד מוסד זה. במצרים נושאת הדגל של המאבק היא הפמיניסטית נוואל א-סעדאווי, ובישראל הקימה מנאר חסן את ארגון 'אל-פנאר' הנלחם בתופעה. ב-2011 חתם מחמוד עבאס, יושב ראש הרשות הפלסטינית על צו המורה כי רצח על רקע חילול כבוד המשפחה ייחשב כפשע לכל דבר ומבצעיו לא יזכו להקלה[20].

בישראל

החוק בישראל אינו מכיר ב'הגנה על כבוד המשפחה' כצידוק ראוי לרצח. אולם, ישנן טענות באקדמיה ומחוצה לה כי בפועל רשויות אכיפת החוק מגלות הבנה כלפי התופעה. על פי מנאר חסן, במקום להבטיח את ביטחונן של נשים ולאכוף את החוק, המשטרה נהגה במקרים רבים להפעיל 'נכבדים' כדי לפשר בין האישה ומשפחתה. במקרים מסוימים המשטרה שלחה נערות לחסותם של שיח'ים, או החזירה אותן לבתיהן. במקרים מסוימים נערות נרצחו אחרי שפנו למשטרה והתלוננו שהן בסכנת חיים, לעיתים אחרי שהמשטרה קיבלה התחייבות מצד המשפחה והחזירה את הנערה לביתה[21]. טענות דומות הושמעו גם על ידי חוקרים ואישים אחרים[22].

השופט מיכה לינדנשטראוס קבע בפסק-דין[23] כי:

”...לא יעלה על הדעת כי בשיטת המשפט בישראל נכיר בעניין של שמירה על כבוד משפחה כגורם מקל, העשוי להביא לכך שמקרים מהסוג שבפנינו לא יוכרו כמקרי רצח אלא כהריגה בלבד. קביעה כזו תהיה משום התרת דם ומתן הכשר לכל אחד לרצוח כאשר "כבוד משפחתו" נפגע... בית המשפט בישראל, לא הכיר בטענת ההגנה על "כבוד המשפחה" כטענת הגנה בתיקי רצח שבהם קופחו חייהם של קורבנות חפים ואומללים”.

שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן כתב כי:[24]

”מובן הוא כי באיזון זה מנהגים אלימים, כגון נקמת דם, רצח "על רקע כבוד המשפחה" וכדומה, יוצאים אל מחוץ ל"מגרש" הרב תרבותי. אין שום דרך לקבל מנהג תרבותי הנוקט דרך של אלימות קשה. יש להילחם מלחמת חורמה במנהגים אלימים מעין אלו. אנו מחויבים לשמור על אמות מידה מוסריות בסיסיות, ובראשן קדושת החיים ושלמות הגוף. מנהג תרבותי שיש בו פגיעה בערכי יסוד בסיסיים אלו אינו מקובל בחברה ליברלית רב תרבותית... ויש לנהוג כלפיו בגישה של אפס סובלנות... אסור לתת לגישה הרב תרבותית לגבור על ערכים ליברלים בסיסים, ואין מקום לשמר ערכים שאינם הולמים זכויות אדם בסיסיות ובראשם את קדושת החיים ושלמות הגוף... מכל מקום, במקרה שלפנינו, הגישה הינה ברורה, כפי שציין בית המשפט המחוזי, אין כל מקום לקבל את התנהגותו של המערער כחלק מנוהג תרבותי מסוים. התנהגות שכזו ראויה לכל גינוי ודורשת מאסר ממושך ומרתיע, וזאת על מנת שידע כל מי שנוטל לעצמו את החרות לנהוג באלימות ולפגוע בקדושת החיים, כי הוא ישלם על כך בחרותו”.

שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל כתבה (והשופטים מרים נאור וניל הנדל הסכימו) כי:[25]

”לא אחת נכתב בבית משפט זה בגנות מנהגים אלימים כגון "נקמת דם" ו"רצח בגין חילול כבוד המשפחה". מנהגים אלה יש לשרש מן היסוד. אל לה לחברה לגלות ולו שמץ של טולרנטיות כלפי מסורות ומנהגים אשר רומסים את הערכים הבסיסיים ביותר בכל חברה אנושית באשר היא – ערכי קדושת החיים ושלמות הגוף. על מערכת המשפט, במסגרת הדין הפלילי, לפעול במלוא כוחה ועוצמתה נגד גילויי אלימות המבוצעים על רקע תרבותי ופוגעים בזכויות אדם ובענייננו זכויות נשים עליהן מחויבת להגן כל חברה ליברלית... בהקשר זה יאמר כי מקום שעסקינן בעבירה של נטילת חיים, אין בשום אופן לקבל את הטענה שתכתיב תרבותי גורע מרמת האשמה המוסרית של הנאשם במידה המצדיקה הקלה בעונשו... על אף מרכזיותה של התרבות בחיי חברה והיותה מאפיין המכונן את אישיות חבריה ומשפיע על מעשיהם והתנהגותם, ברוב המכריע של המקרים, אין בכוחן של טענות הנשענות על תרבות להפחית מן האשמה המוסרית של מבצע עבירה שתוצאתה קיפוח חיי אדם. על מערכת המשפט לשדר מסר ברור ומרתיע, המוקיע מעשים אומללים שכאלה הגורמים למותם של קורבנות, כשהם בעיקר נשים, חפים מכל פשע”.

בשנת 2010 יזם ח"כ אחמד טיבי הצעת חוק נגד כינוי מעשי רצח כאלו 'רצח לשם כבוד המשפחה' והסביר כי מעשי רצח אינם מביאים, ואינם צריכים להביא, כבוד. משרד המשפטים לא תמך בהצעת החוק[26].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Report of the Special Rapporteur on extra-judicial summary or arbitrary executions, UN Doc. E/CN.4/2000/3, 25 January 2000, para. 78.
  2. ^ ראג'אא נאטור, רצח הכבוד, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2012
  3. ^ ראו דברי חברי הכנסת מיכל רוזין וחמד עמאר, דברי מנכ"לית עמותת "נשים נגד אלימות" עאידה תומא סלימאן, דברי יועצת ראש הממשלה לקידום מעמד האישה ורד סוויד פאר, ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, 3 בנובמבר 2014.
  4. ^ Rochelle L. Terman, "To Specify or Single Out: Should we Use the Term 'Honor Killing'?", Muslim World Journal of Human Rights, 2010, Vol. 7.1.
  5. ^ 5.0 5.1 ארגון האומות המאוחדות לקידום שוויון מגדרי ולהעצמת נשים, Defining “honour”crimes and “honour” killings
  6. ^ משמר זכויות האדם, Item 12 - Integration of the human rights of women and the gender perspective: Violence Against Women and "Honor" Crimes: Human Rights Watch Oral Intervention at the 57th Session of the UN Commission on Human Rights, ‏5 באפריל 2001 (באנגלית)
  7. ^ Sibel Hurtas, Honor killings haunt Turkey's gay community, ‏8 במאי 2014 (באנגלית)
  8. ^ David McConnell, American Honor Killings: Desire and Rage Among Men, Akashic Books, 2013.
  9. ^ Phyllis Chesler, "Are Honor Killings Simply Domestic Violence?", Middle East Quarterly, Spring 2009, 61-69.
  10. ^ James Brandon and Salam Hafez, Crimes of the Community: Honour-Based Violence in the UK, pp. 27, ‏2008
  11. ^ רוברט פיסק, The crimewave that shames the world, האינדיפנדנט, 7 בספטמבר 2010
  12. ^ האומות המאוחדות, A/57/169. דו"ח למזכ"ל האו"ם בישיבה ה-57 לקידום מעמד האישה: נייר עבודה לקראת הסרת האיום של פשעים נגד נשים המבוצעים בשם הכבוד (עמ' 11), פסקה 28, ‏2 ביולי 2002
  13. ^ Chapter 3: Ending Violence against Women and Girls, UNFPA site
  14. ^ אליאור לוי, רצח נשים פלסטיניות מעורר גל מחאה ברשות, באתר ynet, 2 באוגוסט 2012
  15. ^ ירושלים - רוצח אחותו נדון לעשר שנים, דבר, 21 בדצמבר 1939
  16. ^ אבירם זינו, מעריב, רצח על רקע "חילול כבוד המשפחה": איך זה עדיין קורה בישראל?, ‏28 באוקטובר 2014
  17. ^ זכי אליהו נדון למאסר עולם על רצח בתו, דבר, 16 בספטמבר 1957 ו7 בני משפחת רנה דלי חשודים ברצח הצעירה, דבר, 5 בפברואר 1964
  18. ^ שרה סקחפי, רצח על רקע חילול כבוד המשפחה (עמ' 16), עמוד 6, ‏2008-2009
  19. ^ משרד המשפטים הקנדי, Preliminary Examination of so-called "Honour Killings" in Canada (באנגלית)
  20. ^ החמרת הענישה ברש"פ על רצח בשל חילול כבוד המשפחה, באתר ממרי
  21. ^ מנאר חסן, הפוליטיקה של הכבוד: הפטריארכיה, המדינה ורצח נשים בשם כבוד המשפחה, בתוך: מין מגדר פוליטיקה. סדרת קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999
  22. ^ סמי סמוחה, ערבים ויהודים במדינה יהודית ודמוקרטית: התנערות רב־צדדית מאחריות ציבורית? (עמ' 25), עמוד 540
  23. ^ ת"פ (חיפה) 217/95. מדינת ישראל נגד עמאר חסון, בבית המשפט המחוזי בחיפה (3.3.98)
  24. ^ ע"פ 10358/08 (בית המשפט העליון). איסמעיל אזברגה נגד מדינת ישראל. 16 במרץ 2010.
  25. ^ ע"פ 1421/10 (בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט לערעורים פליליים). פלוני נגד מדינת ישראל. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 12.01.2010 בת"פ 5239-02-09 שניתן על ידי כבוד השופטים מ' פינקלשטיין, ל' ברודי, ע' גרוסקופף. 11 בספטמבר 2011.
  26. ^ הארץ, יהונתן ליס, "משרד המשפטים הפיל את הצעת ח"כ טיבי לאסור שימוש בביטויים חיוביים לתיאור רצח", 20 בדצמבר 2010
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25469993רצח על חילול כבוד המשפחה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רצח_על_חילול_כבוד_המשפחה&oldid=2047451"