רפאל רוזוב
רפאל רוזוב (כ"ט בכסלו תרנ"ג דצמבר 1892 – כ"ג בסיוון תשט"ז 2 ביוני 1956) היה פעיל ציוני, איש התנועה הרוויזיוניסטית, ממייסדי תנועת הנוער בית"ר בארץ ישראל, ברית הציונים הרוויזיוניסטים (הצה"ר) וההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח).
קורות חיים
רפאל רוזוב נולד בזימלנסק, במחוז וורונז', שבאימפריה הרוסית לאמו שרה מרים ולאביו אשר אנשל. בילדותו ונעוריו קיבל חינוך מסורתי ולאומי והשכלה כללית רוסית. הוריו, ואחיו: אסתר,[1] רבקה וישעיהו עלו לארץ ישראל משנת 1906, והתיישבו במושבה פתח תקווה. רפאל נותר ברוסיה כדי לסיים את לימודיו בבית הספר הריאלי, והתגורר אצל אחיו הבכור ישראל בנימין רוזוב. בשנת 1907 פגש רפאל את המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי, בביקורו אצל אחיו ישראל, בפטרבורג.
בשנת 1910 יצא רפאל רוזוב ללמוד הנדסה באוניברסיטת ליאז' שבבלגיה. ושם נפגש עם סטודנטים יהודים, חלקם מהפכנים, קומוניסטים ופליטים מרוסיה; רובם היו מתבוללים ומתנגדים לציונות. אחד מהם היה, לב דוידוביץ ברונשטיין, שנודע בשם ליאון טרוצקי[2] השפעתם של הסטודנטים הללו הייתה רבה על חבריהם; ולימים, סיפר רוזוב לאייזיק רמבה, כי נראה היה "שלאחר להט-מידברותיו [של טרוצקי] אבדו כל הסיכויים להציל את נפשות הצעירים".[3] על כן, פנה רפאל להקים יחד עם סטודנטים נוספים, את אגודת הסטודנטים הציונים "קדימה", ספרייה ציונית, ואחר את אגודת "חרות", שהייתה גרעין "ברית הסטודנטים הלאומיים", וכן מועדון חברים ומסעדה. במסגרת פעילותו הציונית באוניברסיטת ליאז', אירח סופרים ומנהיגים של התנועה הציונית, בהם: זאב ז'בוטינסקי, הפרדסן שמואל טולקובסקי אשר הרצה והציג צילומים של ארץ ישראל לפני הסטודנטים, באמצעות פנס קסם בשנת 1911, שמריהו לוין, שלום עליכם, שלום אש, זלמן שניאור ואחרים. בהמשך, יצר קשר עם יושב ראש הנהלת הפדרציה הציונית בבלגיה ז'אן פישר,[4] אשר הפגיש אותו עם פעילים ציוניים במדינה. ובעקבות פעילותו, הוא נתבקש על ידי אוסקר פישר, מראשי קרן קימת לנהל הסברה למענה בנושא יישוב ארץ ישראל.
עלה לארץ ישראל בשנת 1914 והצטרף אל משפחתו בפתח תקווה. במלחמת העולם הראשונה הצליח לחמוק מחובת הגיוס לצבא שהטילו השלטונות העות'מאניים על גברים נתיני האימפריה. וסירב להשתתף בפינוי של תושבי פתח תקווה, עם התקדמות הצבא הבריטי בחזית בחזית בשלהי המלחמה. נעצר על ידי חיילים בריטים בחשד לריגול לטובת העות'מאנים. ונחלץ מֵאָשָׁם בסיועו המשפטי של עורך הדין סוליסטור גיסבורן.
לאחר המלחמה נסע להשלים את לימודיו בהנדסה ב"בית הספר הקולוניאלי לחקלאות" בתוניס, ושם הוסמך למהנדס חקלאי. בשובו לארץ ישראל, הצטרף לפעילות ציבורית בפתח תקווה, בה כיהן כחבר מועצת המושבה. כמו כן, היה חבר בוועדה למתן הלוואות לבניין בתים וליסוד משקי-עזר זעירים. במאורעות הדמים בשנת תרפ"א 1921, פעל במסגרת "ועד ההגנה" של המושבה, וגם סייע בפעילות ההגנתית הארצית.
רפאל רוזוב ניהל תכתובת ענפה ורבה עם זאב ז'בוטינסקי על ענייני התנועה וניהולה.[5] בביקוריו בארץ ישראל היה בין מלוויו בכל סיוריו בארץ ושומר ראשו. לאחר שז'בוטינסקי הקים, את תנועת הנוער בית"ר בגולה, בשנת 1923, היה רוזוב ממייסדיה בארץ ישראל, בשנת 1927. הוא כיהן שורה של תפקידים בבית"ר, לרבות סגן המפקד הראשי של בית"ר בארץ ישראל. באב תרפ"ט 1929, צעד בראש תהלוכת בית"ר אל הכותל המערבי בירושלים. וב מאורעות תרפ"ט 1929, השתתף בהגנת פתח תקווה ויישובי השרון.
במפנה העשורים השלישי והרביעי של המאה ה-20, הלכה והעמיקה המחלוקת ביישוב, בין תומכי ז'בוטינסקי לבין אנשי תנועת העבודה; ותומכי ז'בוטינסקי כבר לא מצאו הגנה לזכויותיהם במסגרת הסתדרות העובדים הכללית ומפלגות הפועלים, ואף נעשו ניסיונות להדיר אותם ממקומות העבודה שלהם. על כן, הוקם "ארגון עובדי הצה"ר ובית"ר", בניסן תר"ץ אפריל 1930. בכינוס העולמי הראשון של תנועת בית"ר בדנציג בשנת 1931, נבחר רפאל רוזוב, בהמלצת זאב ז'בוטינסקי, לקצין שלטון בית"ר. וכך, שהה כשבע שנים בפריז בעבודתו במרכז העולמי הראשי של תנועת הנוער בית"ר.[6]
ב-16 ביוני 1933 נרצח המנהיג הציוני חיים ארלוזורוב בחוף תל אביב. אנשי התנועה הרוויזיוניסטית וברית הביריונים נחשדו על ידי השלטונות הבריטים כאחראיים לרצח. רוזוב פעל לאיתור עדים שמידע שברשותם יסייע לסנגוריה של החשודים. למעשה, רוזוב היה ממקורבי ז'בוטינסקי ומנאמניו, וזכה להוקרתו; במכתב מפריז אל אחיו הבכור ישראל, מ-28 במרץ 1934, ציין ז'בוטינסקי, כי פגש את רפאל במסיבה, ו"ראפאשה [כינוי חיבה של ברפאל] הוא בן חיל; אמש הוא היה אצלנו והתגנדר עם הגברות המאוהבות בו".[7]
בשנת 1935, רפאל רוזוב השתתף כציר בוועידת היסוד של ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח) בווינה. כמו כן, היה חבר הנהלת "קרן תל חי", וחבר ועדת הבניין של "מצודת זאב" בתל אביב. באוגוסט 1947, הואשם רוזוב על ידי השלטונות הבריטים שהוא פעיל בתנועת הנוער בית"ר, שהוכרזה אז על ידיהם כארגון לא חוקי, ונעצר עם חבריו.
רפאל רוזוב פרסם מאמרים רבים בעיתונות התנועה הרוויזיוניסטית; בכתב העת "מצודה", בכתב העת "המדינה" שראה אור בוורשה ובכתב העת "במחנה" של ברית החייל ואחרים.
שנות חייו האחרונות של רפאל היו שנים של בדידות וחולי.
רפאל רוזוב נפטר בתל אביב בכ"ג בסיוון תשט"ז 2 ביוני 1956.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "רפאל רוזוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 838
- על רפאל רוזוב, בתוך: ח. בן-ירוחם, ספר בית"ר, תל אביב: כרך א: מן העם, באתר כותר
הערות שוליים
- ^ אסתר (פירה) רוזוב, (1893 – 1951) גורשה, יחד עם רבים מאנשי היישוב, על ידי השלטונות העות'מאנים למצרים בדצמבר 1914, ושם הכירה, במחנה הפליטים גאבארי באלכסנדריה, את יוסף טרומפלדור והתארסה איתו. לימים נישאה למשה עוזיאלי והייתה פעילה בוויצו.
- ^ טרוצקי היה לאחד מראשי מהפכת אוקטובר שהובילו הבולשביקים, ומראשי ההנהגה הסובייטית בברית המועצות.
- ^ אייזיק רמבה, כפי שהכרתים, בני דורו של ז'בוטינסקי, רמת גן, תנועת החרות, 1959, עמ' 328.
- ^ על שמו של ז'אן יונה פישר נקרא כפר יונה.
- ^ תכתובת שנשמרה מצויה בארכיון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב, תיקים: א 1 - 2/ 8, א 1 - 2/ 9, א 1 - 2/ 16, א 1 - 2/ 19/ 1, א 1 - 2/ 19/ 2, א 1 - 2/ 21/ 1, א 1 - 2/ 21/ 2, א 1 - 2/ 22/ 1, א 1 - 2/ 22/ 2, א 1 - 2/ 23/ 1, א 1 - 2/ 23/ 2, א 1 - 2/ 24/ 1, א 1 - 2/ 24/ 2, א 1 - 2/ 24/ 3, א 1 - 2/ 25/ 1, א 1 - 2/ 26/ 2, א 1 - 2/ 27, א 1 - 2/ 28, א 1 - 2/ 29/ 1, א 1 - 2/ 29/ 2, א 1 - 2/ 30/ 2.
- ^ תכתובותיו מתקופת פריז, ראו: ארכיון מכון ז'בוטינסקי, תיק: ב 2 – 13.
- ^ זאב ז'בוטינסקי, איגרות, איגרת 107, כרך תשיעי, 1934, עמ' 95.
29597902רפאל רוזוב