רפאל ניר
 | |
| רפאל ניר, מרץ 2008 | |
| לידה | 9 בספטמבר 1930 |
|---|---|
| פטירה | 21 באוגוסט 2012 (בגיל 81) |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| חקר התפתחויות סמנטיות, לקסיקולוגיות ולקסיקוגרפיות בעברית החדשה | |
רפאל ניר (9 בספטמבר 1930 - 21 באוגוסט 2012) היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות ובית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ובבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה.
חייו ופועלו
רפאל ניר נולד בהמבורג שבגרמניה כרפאל (רלף) שטראוס. אביו היה רופא ופעיל מאוד בתנועה הציונית בגרמניה. בשנת 1936, ימי גרמניה הנאצית, עלתה המשפחה לארץ ישראל והתגוררה בפתח תקווה. רפאל למד בבית הספר היסודי פיק"א בפתח תקווה ואחר כך בגימנסיה הריאלית בלפור בתל אביב. אחרי מלחמת העצמאות ושירות בצבא הקבע הגיע לירושלים כדי ללמוד באוניברסיטה העברית. מאחר שהתעניין בהוראת השפה העברית לעולים חדשים בחר ללמוד לתואר הראשון בלשנות עברית ומקרא. לתואר השני למד לשון עברית וחינוך, ואת עבודת הגמר שלו על הניקוד הארץ-ישראלי הגיש לפרופ' זאב בן-חיים. את עבודת הדוקטורט הכין בהדרכתם של הפרופסורים חיים מנחם רבין וצבי אדר. נושא העבודה היה "הניב בחינוכו הלשוני של תלמיד בית-הספר התיכון בישראל".
בין השנים 1967–1980 כיהן ניר כסגן מנהל בית ספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, כשהפרופסורים עקיבא ארנסט סימון ואחריו שלמה פוקס היו מנהלי בית הספר. בשנים 1968–1975 היה ראש החוג לחינוך ומרצה בכיר בחינוך ובלשון עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנים 1970–1976 ייסד וניהל את המרכז לבלשנות שימושית באוניברסיטה העברית. בשנים 1975–1977 ניהל את המרכז הקדם-אקדמי.
בשנת 1980 התמנה לפרופסור חבר בחוגים לתקשורת ולחינוך באוניברסיטה העברית. בשנת 1990 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין. בשנת 1998 פרש מן ההוראה באוניברסיטה העברית, ובשנים 1999–2008 נמנה עם סגל בית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה ויו"ר ועדת ההוראה שלה.
בשנים 1983–1986 כיהן כנשיא האגודה הישראלית לבלשנות שימושית (איל"ש).
בשנים 1981–1992 ניהל סדנאות שנתיות בנושא "הוראת הלשון העברית וספרותה" במרכז הבין-ארצי להוראת תרבות ישראל באוניברסיטאות שבחסות נשיא המדינה. בשנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים עמד בראש ועדת המקצוע העליונה ללשון העברית מטעם משרד החינוך והתרבות. בשנים 1998–2000 כיהן כיו"ר הוועדה להכנת תוכנית לימודים בלשון העברית למכללות לחינוך.
שימש פרופסור-אורח וחוקר-אורח באוניברסיטת ויסקונסין (ארצות הברית), באוניברסיטת היידלברג (גרמניה) ובמכון למדעי היהדות שלידה, וכן בסמינר התאולוגי היהודי בניו יורק, ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הקים את החוג לתקשורת במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים, ועמד בראשו בשנים 1994–1999.
היה חבר במספר ארגונים: האגודה הישראלית לבלשנות שימושית (איל"ש) שאותה הקים, האגודה הישראלית לתקשורת, האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה, האגודה האמריקאית של פרופסורים לעברית, האגודה הבינלאומית לחקר הקריאה ועוד.
רפאל ניר נישא למרים לבית מזרחי-מעוז ולהם בן, אוֹרי ניר (היה עיתונאי בהארץ ושליח העיתון בארצות הברית), ובת, עינת. הבן הבכור, עופר ניר, שהיה בין מייסדי בית הספר לאמנויות בירושלים ושחקן בתיאטרון החאן, נפטר בשנת תשנ"ה.
מחקריו
תחומי המחקר העיקריים
בתחום החינוך הלשוני חקר רפאל ניר את דרכי הוראת העברית כשפת אם וכשפה נוספת. ערך מחקרים בתחומי הבנת הנקרא. בתחום הבלשנות העברית חקר התפתחויות סמנטיות, לקסיקולוגיות ולקסיקוגרפיות בעברית החדשה, בתוכן את דרכי היצירה של מילים חדשות.
בתחום התקשורת חקר היבטים שונים של השיח הציבורי והעיתונאי תוך התמקדות בלשון העיתונות. כן פרסם מחקר על כתוביות התרגום בסרטי טלוויזיה. חקר היבטים שונים של טקסטים זעירים, בתוכם פתגמים, סיסמאות פוליטיות, סיסמאות פרסומת, כותרות-תוכן ודבקיות-פגוש.
מספריו
הוראת העברית כלשון אם בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה
מטרת ספר זה, שראה אור בשנת תשל"ד 1974, הייתה להתוות עקרונות להוראת לשון-האם בבתי הספר בישראל בהתאם לגישות המודרניות להוראת שפה. בספרו הוא גם מציע דרכים מעשיות למימושן. דרכי ההוראה המוצעות בספר נחשבו בשעתו למהפכניות. הוא הציע לחזק את היסוד התיאורי (הדסקרפטיבי) בהוראת השפה העברית, שנטתה להדגיש יתר על המידה את ההיבט הנורמטיבי הטהרני. בין השאר הציע ללמד את התלמידים את דרכי התצורה של המילים, כדי שיתפשו את השפה כדינמית וכמתאימה עצמה לרוח התקופה. הוא המליץ לדון עם התלמידים בדרכי הקליטה של מילים וביטויים מלועזית ולשוחח עמם על חידושי האקדמיה ללשון העברית. ניר טוען שאין לעסוק רק בניתוח של מילים בודדות מחוסרות הקשר, אלא לבחון גם צירופי מילים ואת ההקשר הרחב. ניר דן ביחסים שבין לשון לחשיבה בהוראת השפה. בספר זה מצביע ניר על כך שיש לשים דגש בלימוד אוצר המילים והעשרתו ובמיוחד לטפל בהיבטים סמנטיים - תחום שממעטים לעסוק בו.
סמנטיקה של העברית החדשה
ספר זה, שראה אור בשנת תשל"ח, היה בין הראשונים שתיארו את הסמנטיקה העברית - תחום שהיה חדש יחסית ועניינו חקר המשמעויות של מילים וביטויים וגלגוליהן. בספר זה בודק ניר את הלקסיקון של העברית החדשה באמצעות תבחינים (קני מידה) המקובלים בתאוריות חדשות של הסמנטיקה.
מבוא לתורת הלשון; מבוא לבלשנות
סדרת חמשת ספרי הקורס "מבוא לתורת הלשון" שבהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ראתה אור לראשונה בשנת 1981. בשנת 1989 פורסמה מהדורה מעודכנת ומורחבת בשם "מבוא לבלשנות". הספרים מציגים את עיקריה של הבלשנות הכללית, תוך זיקה מיוחדת ללשון העברית ולדקדוקה. הספר על הפונטיקה נכתב בידי הפרופסור אשר לאופר.
סמנטיקה עברית – משמעות ותקשורת
סדרה של שלושה ספרי הקורס של האוניברסיטה הפתוחה ראתה אור בשנת 1989. בספרים אלו נעשה ניסיון לשלב את תורת המשמעויות עם פרגמטיקה לשונית, תוך יישומן לעברית בת-ימינו.
מושגים בבלשנות שימושית
הספר ראה אור בשנת תשל"ט ובו מנתח ניר מושגים שונים בבלשנות היישומית. תחום זה היה חדש יחסית, ולאחר הקמת המרכז לבלשנות שימושית באוניברסיטה העברית עלה הצורך להסביר מושגים הקשורים לתחום ולבחון את החלתם על השפה העברית.
לשון, מדיום ומסר: עיונים בסגנון וברטוריקה של התקשורת ההמונית בישראל
ספר זה יצא לאור בשנת 1984 והוא עוסק בשיח התקשורת. הספר מנסה לבחון את הסגנון ואת הרטוריקה של העיתונות הכתובה והמשודרת וכולל גם דיון בפרסומת. בין נושאי הספר: ייחודה של לשון כלי התקשורת, הידיעה העתונאית, הכותרות לסוגיהן, התרגום בסרטי טלוויזיה. ניר מנסה, בין השאר, ליישם הבחנות ודרכי ניתוח המקובלים בתורת הספרות ולהשתמש בהן להבנת לשון התקשורת.
דרכי היצירה המילונית בעברית בת-זמננו
ספר זה ראה אור בשנת תשנ"ג 1993 בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. הוא עוסק בלקסיקולוגיה ובחקר התצורה של מילים בעברית ישראלית ובחידושים באוצר המילים. בספר זה הוא דן בגזירה המסורגת המאפיינת את העברית הקלאסית וכן בגזירה הקווית לסוגיה, המקובלת בעברית בת-ימינו בהשפעת דרכי התצורה בשפות לועזיות. הוא הראה שהגזירה הקווית מאפיינת את העברית החדשה, הרבה יותר מכפי שסברו. בגזירה המסורגת הכוונה היא ליצירת מילים משורש פלוס משקל או בניין. היצירה הליניארית של מילים חדשות מתאפיינת בצירוף קווי של יסודות לשוניים בכמה צורות: פרֶפיקסציה – צירוף תחילית לבסיס המילוני, למשל "תת-מקלע", "אלחוטי"; סוּפיקסציה – צירוף סופית לבסיס, למשל "בנקאי", "תיקייה"; מצמָד (הֶלחֵם) – צירוף של שני בסיסים (לעיתים תוך השמטה של הגאים), למשל "רכֶּבל", "מדרחוב".
פרסם כמאתיים מאמרים מדעיים. מאמרים אחדים, בעברית ובאנגלית, כתב ניר בשיתוף עם חוקר התקשורת, הדוקטור יצחק רועה, שבהם מחקרים על דרכי מסירת הדיבור בחדשות ברדיו ובעיתונות. בדרכי הציטוט ניכרת במקרים רבים עמדת המספר או המדווח. בשיטות הניתוח הם השתמשו בכלים המקובלים בביקורת הספרותית, ויישמו אותם למחקר השיח של התקשורת העיתונאית.
מחקריו האחרונים
בשנותיו האחרונות עסק ניר בעיקר ביחסים שבין לשון ותרבות (כולל התרבות העממית). הוא חיבר חמישה ערכים לאנציקלופדיה "זמן יהודי חדש",[1] בתוכם מבוא לפרק "העברית ולשונות היהודים" (ביחד עם רוביק רוזנטל; [2] חיבר מבוא למילונו של רוביק רוזנטל "מילון הסלנג המקיף" בשם "השירה של האדם הפשוט" .[3] כן כתב מספר מאמרים על ההתפתחויות בלקסיקוגרפיה של העברית החדשה. לדוגמה: "השפעות סוציו-לשוניות על הלקסיקוגרפיה בדורנו", .[4] במחקריו על הטקסט הזעיר עסק בשימושים השונים ובאימפקט של טקסטים קצרים מאוד, כגון: סיסמאות תעמולה ופרסומת, פתגמים, כותרות, גרפיטי, דבקיות רכב וכיוצא בזה. ניר ניתח את המבנה והסמנטיקה של הטקסטים הללו, ובעיקר את השימוש בהם בשיח הציבורי .[5]
ספר יובל לכבודו
- ספר רפאל ניר: מחקרים בתקשורת, בבלשנות ובהוראת לשון, בעריכת אורה (רודריג) שוורצולד, שושנה בלום-קולקה, עלית אולשטיין, כרמל, ירושלים, תש"ס 2000.
ספרים שכתב
- חנוך דרך ספרות; ירושלים: משרד החינוך והתרבות - המחלקה לנוער: מוסד סאלד למען הילד והנוער, תשכ"ב, תשכ"ג.
- הוראת העברית כלשון אם: בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה / מאת רפאל ניר; תל אביב: עמיחי, תשל"ד.
- הפסיכולינגויסטיקה מהי?: מבוא קצר; ירושלים: אקדמון, תשל"ד, תשל"ו.
- מושגים בבלשנות שימושית; ירושלים: משרד החינוך והתרבות - האגף לתרבות ולאמנות - המחלקה לחינוך מבוגרים, תשל"ט.
- מבוא לתורת הלשון; רפאל ניר - ראש הצוות וכותב היחידה. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"א 1981.
- לשון, מדיום ומסר עיונים בסגנון וברטוריקה של התקשורת ההמונית בישראל; ירושלים: פוזנר, 1984.
- סמאנטיקה עברית; תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ט 1989-תש"ן 1989.
- דרכי היצירה המלונית בעברית בת-זמננו, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ג 1993.
ספרים שערך
- מדריך ביבליוגרפי להוראת הלשון העברית: בחטיבת הביניים, בחטיבה העליונה ובבתי-המדרש למורים / רפאל ניר, נתן נחמיאס; ירושלים: א. רובינשטיין, (1975).
- כלשון עמו: אסופת מאמרים בבלשנות שימושית מוקדשת לחיים רבין במלאת לו שישים שנה / העורכים - רפאל ניר ובן-ציון פישלר; ירושלים: המועצה להנהלת הלשון, תשל"ו.
- מבחר טקסטים במדעי היהדות: מעובדים ללומדי עברית ברמה מתקדמת / עיבד וערך רפאל ניר; ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים - בית הספר לתלמידים מחו"ל, תשל"ט.
- מילון מונחים בבלשנות שימושית: עברי-אנגלי / ערכו אנדרו כהן, יגאל ינאי, רפאל ניר; ירושלים: אקדמון, תשמ"ו.
- הוראת הלשון העברית והספרות העברית ברמה אקדמית / העורך - רפאל ניר; בשיתוף עם אביגיל נויבך; ירושלים: המרכז הבין-ארצי להוראת תרבות ישראל באוניברסיטאות, תשנ"ב.
- דרכי התצוגה של מילים בעברית בת-זמננו: מקראה / ראש הצוות - רפאל ניר; תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ג 1993.
- מילון ספיר: מילון עברי-עברי אנציקלופדי בשיטת ההווה בהשתתפות אנשי לשון, חינוך ומדע / עורך ראשי - איתן אבניאון; ייעוץ בלשני ולקסיקוגרפי - רפאל ניר. אור יהודה: הד ארצי, תשנ"ט 1998.
- ספר בן-ציון פישלר: מחקרים בלשון העברית ובהוראתה / בעריכת אורה (רודריג) שורצולד ורפאל ניר. אבן יהודה: רכס, 2001.
לקריאה נוספת
- רות ברמן, "תרומת רפאל ניר ללקסיקולוגיה העברית", ספר רפאל ניר: מחקרים בתקשורת, בבלשנות ובהוראת לשון, עמ' 19.
- רחל רוזנר, "תרומתו של רפאל ניר לחינוך הלשוני בישראל", ספר רפאל ניר: מחקרים בתקשורת, בבלשנות ובהוראת לשון, עמ' 20–31.
קישורים חיצוניים
- מושגים בבלשנות שימושית/ רפאל ניר
- תקינות פוליטית, לשון נקייה והזניית השפה/ רפאל ניר
- האם על מבחן לשקף את דרך לימוד המקצוע ?/ רפאל ניר
- הערות להרצאתו של פרופ' חיים רוזן על הוראת התחביר
- ראובן מירקין, ניבים, אידיומים וצירופים כבולים: הבלשנות של פרופסור רפאל ניר, MB יקינתון, ינואר 2010, שבט תש"ע, גיליון 237, באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה
- נתי טוקר, מת פרופ' רפאל ניר, מהחוקרים הבולטים של השפה העברית, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2012
- ד"ר רות בורשטיין - לזכרו של פרופ' רפאל ניר, באתר המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.
הערות שוליים
- ^ "זמן יהודי חדש", כרך ב', הוצאת כתר, 2007
- ^ "זמן יהודי חדש", כרך ב', עמ' 234–244
- ^ "מילון הסלנג המקיף", ת"א, הוצאת כתר, 2005
- ^ בתוך הספר "השפה העברית בעידן הגלובליזציה" שבעריכת נאוה נבו ועלית אולשטיין (ירושלים, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ח; עמ' פ"ג-צ"ב)
- ^ לדוגמה: המאמר "הטקסט הזעיר" בתוך "איגרת מידע נ"ב" בהוצאת משרד החינוך והתרבות, תשס"ו, עמ' 17-6)
