ריצ'רד שוויקר
 | |||||||
| לידה |
1 ביוני 1926 נוריסטאון, פנסילבניה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
31 ביולי 2015 (בגיל 89) פומונה, ניו ג'רזי, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ריצ'רד שולץ שוויקר | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת המדינה של פנסילבניה | ||||||
| עיסוק | איש עסקים, פוליטיקאי | ||||||
| מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ריצ'רד שולץ שוויקר (באנגלית: Richard Schultz Schweiker; 1 ביוני 1926 – 31 ביולי 2015) היה פוליטיקאי ואיש עסקים אמריקאי. שוויקר היה מזכירהּ ה-14 של מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית בממשלו של הנשיא רונלד רייגן בשנים 1981–1983. קודם לכן היה חבר הקונגרס של ארצות הברית מטעם מדינת פנסילבניה, תחילה בבית הנבחרים (1969-1961) ואחר כך בסנאט (1981-1969). ב-1976 היה מועמד לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית כעמיתו למירוץ של מושל קליפורניה רייגן במסע הבחירות שלו לנשיאות בבחירות המקדימות במפלגה הרפובליקנית.
ביוגרפיה
ראשית חייו
שוויקר נולד בנוריסטאון שבמזרח פנסילבניה ביוני 1926, בנם של מלקולם אלדרפר שוויקר האב (1982-1895) ואשתו בלאנש שולץ (1974-1894). אביו ודודו עבדו בעסקי הריצוף במשך כמה עשורים[1]. הוא רכש את השכלתו המוקדמת בבתי ספר ציבוריים בווסטרסטר, וסיים את לימודיו בתיכון האזורי של נוריסטאון כוולדיקטוריאן ב-1944. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא שירת בצי ארצות הברית על סיפון נושאת המטוסים "(USS Tarawa (CV-40" מסדרת אסקס, והשתחרר משירות פעיל ב-1946.
לאחר שירותו הצבאי, למד שוויקר במכללת סליפי רוק סטייט במשך שנתיים לפני שעבר לאוניברסיטת מדינת פנסילבניה. הוא קיבל תואר ראשון בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה ב-1950, וסיים את לימודיו כסטודנט באחוות פי קאפה סיגמא. לאחר מכן הוא הצטרף לעסק של משפחתו, חברת "אמריקן אולין טייל", ומעוזר במחלקת כוח האדם של החברה טיפס בסולם הדרגות עד לנשיא הארגון בתוך מספר שנים. הוא גם היה פעיל בפוליטיקה הרפובליקנית המקומית. הוא היה חבר בוועדת המחוז, והקים את סניף הרפובליקנים הצעירים במחוז מונטגומרי, שבשנים 1952–1954 היה נשיאו. הוא נבחר כציר חלופי לכינוס הוועדה הרפובליקנית הלאומית ב-1952 וב-1956.
ב-10 ביוני 1955 נישא שוויקר לקלייר ג'ואן קולמן, לשעבר מארחת של תוכנית הטלוויזיה לילדים "חדר המשתובבים" (Romper Room) בפילדלפיה. נולדו להם שני בנים ושלוש בנות.
בית הנבחרים של ארצות הברית
ב-1960 נבחר שוויקר לבית הנבחרים של ארצות הברית כנציג מחוז הקונגרס ה-13 של פנסילבניה. באותה תקופה כלל מחוז מונטגומרי, המרכזי שבמחוז הקונגרס ה-13, את נוריסטאון - עיר הולדתו של שוויקר - ומספר קהילות פרווריות אמידות בקו הראשי של פילדלפיה. שוויקר היה רפובליקני מתון ובמידה מסוימת אפילו ליברלי, ובבחירות המקדימות שנערכו במלגה הרפובליקנית גבר על חבר בית הנבחרים המכהן ג'ון לאפור. בבחירות הכלליות הוא ניצח את וורן בלארד מהמפלגה הדמוקרטית, שהיה פרופסור למשפטים באוניברסיטת טמפל, בהפרש של 62% –38%. הוא נבחר לשלוש תקופות כהונה נוספות, ומעולם לא קיבל פחות מ-59% מקולות הבוחרים.
במהלך כהונתו בבית הנבחרים, היה שוויקר חבר בוועדת הכוחות המזוינים ובוועדת המבצעיים הממשלתיים (בהווה נקראת "ועדת הפיקוח"). הוא נתן את חסותו לחקיקה שנחתמה בידי הנשיא לינדון ג'ונסון ב-1965, שהעניקה הטבות במזומן לאנשי ההכוחות המזוינים של ארצות הברית למען קיצוץ בעלויות. הוא גם תמך בחקיקות הנוגעות לזכויות אזרח, ביצירת מדיקר, הגדלת הביטוח הלאומי וסובסידיות פדרליות לשכר דירה. הוא שקל להתמודד לתפקיד מושל פנסילבניה ב-1966, אך מנהיגים רפובליקנים במדינה שכנעו אותו שלעשות לעשות כן.
סנאטור מטעם פנסילבניה
ב-1968 נבחר שוויקר לסנאט של ארצות הברית, והביס את הסנאטור המכהן זה 12 שנה ג'ו קלארק בפער של יותר מ-280,000 קולות[2]. הוא היה המועמד הרפובליקני היחיד שניצח בבחירות ארציות במדינת פנסילבניה, באותה השנה בה יוברט האמפרי ניצח בבחירות לנשיאות בפנסילבניה את ריצ'רד ניקסון ביותר מ-170,000 קולות. בהמשך למוניטין הפרוגרסיבי שלו בבית הנבחרים, התנגד שוויקר למלחמת וייטנאם ולמועמדיו של הנשיא ניקסון לבית המשפט העליון של ארצות הברית קלמנט היינסוורת' וג'. הרולד קארסוול. שוויקר קיבל דירוג בן 89% מהארגון הפרוגרסיבי "אמריקאים לפעולה דמוקרטית" (Americans for Democratic Action). עם זאת, הוא גם תמך במספר רעיונות שמרניים כמו תפילות במערכת החינוך הציבורי והתנגד לבקרה חזקה יותר ונרחבת על כלי נשק.
במהלך כהונתו בסנאט, שימש שוויקר כחבר הבכיר בוועדת העבודה ומשאבי האנוש ובוועדת המשנה להקצבות בעבודה, בבריאות ובשירותי האנוש. שוויקר היה חלוץ בהגדלת ההוצאות הממשלתיות למחקר מחלת הסוכרת, באמצעות נתינת חסות וניסוחו של "חוק המחקר והחינוך הלאומי לסוכרת". חקיקה זו, שהתקבלה על ידי הקונגרס ב-1974, הקימה את הנציבות הלאומית לסוכרת כדי ליצור תוכנית ארוכת טווח למלחמה במחלה.
הוא נבחר מחדש ב-1974 לאחר שניצח את יריבו הדמוקרטי, ראש עיריית פיטסבורג פיט פלהרטי, אף על פי שבבחירות אלה איבדו הרפובליקנים מושבים רים בקונגרס כתוצאה מפרשת ווטרגייט. הוא זכה ב-53% מקולות הבוחרים, אחוז התמיכה הגבוה ביותר שהצליח לקבל סנאטור מפנסילבניה מאז 1946[3]. הוא היה הסנאטור הרפובליקני הראשון שקיבל אי פעם את תמיכת הסתדרות העובדים האמריקאית AFL-CIO בפנסליבניה, וקיבל 49% מהקולות בפילדלפיה, מעוז מובהק של המפלגה הדמוקרטית.
ועדת צ'רץ'
בין השנים 1975–1976 היה שוויקר חבר ב"וועדה המיוחדת לחקר פעולות ממשלתיות בנושא פעילויות מודיעין", בראשותו של הסנאטור פרנק צ'רץ' מאיידהו, שחקרה פעילויות לא-חוקיות של סוכנויות קהילת המודיעין האמריקאית. ועדץ צ'רץ' חשפה כי הטענות לפיהן זממה סוכנות הביון המרכזית להתנקש בחייו של נשיא מועצת המדינה של קובה פידל קסטרו במהלך נשיאותו של ג'ון פיצג'רלד קנדי לא דווחו לוועדת וורן אף על פי שמנהל ה-CIA אלן דאלס היה חבר בה. ממצאים ראשוניים אלה הביאו את שוויקר לקרוא לחקירה מחודשת של רצח ג'ון קנדי. צ'רץ' מינה את שוויקר והסנאטור גארי הארט מקולורדו להרכיב ועדת משנה בת שני אנשים לבחינת "הביצועים או אי-הביצועים" של סוכנויות הביון בארצות הברית במהלך החקירה הראשונית של הרצח.
באוקטובר 1975, הצהיר שוויקר במסיבת עיתונאים כי ועדת המשנה מצאה "קצי-חוט משמעותיים" ובוחנת שלוש תאוריות קשר. הוא הוסיף ואמר ”אני חושב שוועדת וורן היא כמו מגדל קלפים. היא הולכת לקרוס.” בדו"ח הסופי שלה, ועדת צ'רץ' קבעה כי החקירה הראשונית לוקה בחסר וביקרה את תגובת ה-CIA וה-FBI, אך הצהירה כי קביעה זו איננה חושפת מספיק ראיות שיבססו הוכחה שהייתה תיאורית קשר להתנקש בחייו של הנשיא קנדי. ב-14 במאי 1976, אמר שוויקר בתוכנית "CBS Morning News" כי הוא מאמין שה-CIA וה-FBI שיקרו לוועדת וורן. ב-27 ביוני 1976 הוא הופיע בתוכנית "Face the Nation" של רשת הטלוויזיה "CBS" ואמר כי הוועדה עשתה טעות אנושה בכך שהסתמכה על ה-CIA ועל ה-FBI במקום להשתמש בחוקרים עצמאיים משלה. שוויקר הצהיר עוד כי הוא חש שטיוח מצד הבית הלבן אפשרי.
מועמד לסגן הנשיא בבחירות 1976
ב-1976, מושל קליפורניה רונלד רייגן היה המתמודד העיקרי נגד הנשיא המכהן ג'רלד פורד בבחירות המקדימות למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות. מיד לפני כינוס הוועדה הרפובליקנית הלאומית, ניסה רייגן למשוך צירים מתונים באמצעות הבטחתו להכריז על שוויקר כעמיתו למירוץ, שהיה בעל דפוס הצבעות מתון בסנאט. מהלך זה היה יוצא דופן מכיוון שרייגן לא דבק במוסכמה לפיה מכריזים על עמית למירוץ רק לאחר זכייה במועמדות. בתגובה, רפובליקנים שמרנים ובהם הסנאטור ג'סי הלמס מקרוליינה הצפונית עודדו את היבחרו של ג'יימס ל. באקלי, סנאטור מניו יורק המכהן מטעם המפלגה השמרנית של ארצות הברית, למועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות. הנשיא פורד במועמדות המפלגה בהצבעה הראשונה על חודו של קול, ואז בחר בבוב דול כמועמדו לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית.
בחירתו של רייגן בשוויקר כעמית פוטנציאלי למירוץ הפתיעה את שוויקר עצמו כיוון שהשניים לא הכירו זה את זה באופן אישי. בהמשך הפגין שוויקר דפוס הצבעה שמרני בהרבה: דירוגו מהארגון "אמריקאים לפעולה דמוקרטית" ירד ל-15% ב-1977. ב-1980 הודיע כי לא יתמודד לכהונה שלישית בסנאט של ארצות הברית. רייגן זכה בסופו של דבר במועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1980 אך שוויקר לא נבחר להיות עמיתו למירוץ. במקום זאת, רייגן בחר בג'ורג' הרברט ווקר בוש כעמיתו למירוץ והשניים גברו בבחירות על הנשיא המכהן ג'ימי קרטר וסגנו וולטר מונדייל.
מזכיר הבריאות ושירותי האנוש
בינואר 1981 מונה שוויקר למזכיר הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית בידי הנשיא רונלד רייגן. הוא מילא את התפקיד עד שהתפטר בפברואר 1983. במהלך כהונתו הוא עבד עם רייגן ועם יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית טיפ אוניל ברפורמה בביטוח לאומי, שם דגש רב יותר על רפואה מונעת, הפחית את מענקי הרפואה והענקת חותמות המזון של תוכנית הסיוע לתזונה משלימה (Supplemental Nutrition Assistance Program, או בשמה הידוע "Food Stamp Program") למדינות ארצות הברית והגביל את הזכאות לקצבאות סעד.
מותו
ב-31 ביולי 2015 מת שוויקר כתוצאה מזיהום שהסתבך במרכז הרפואי אטנלטיקר שבפומונה, ניו ג'רזי[4].
קישורים חיצוניים
- ריצ'רד שוויקר באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Malcolm Schweiker, 87, Dies; Father of Cabinet Secretary, באתר הניו יורק טיימס, 14 ביוני 1982 (באנגלית)
- ^ Statistics of the Presidential and Congressional Election of November 5, 1968, מסמך מאת פקיד בית הנבחרים של ארצות הברית (באנגלית)
- ^ Statistics of the Congressional Election of November 4, 1974, מסמך מאת פקיד בית הנבחרים של ארצות הברית (באנגלית)
- ^ בוני ל. קוק, Former senator, cabinet secretary, Richard Schweiker, 89, dies, באתר Philly.com, 3 באוגוסט 2015 (באנגלית)
- אמריקאים ממוצא גרמני
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מפנסילבניה
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית
- חברי הסנאט של ארצות הברית מפנסילבניה
- סנאטורים חברי המפלגה הרפובליקנית
- מזכירי הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית
- חברי הקבינט של ארצות הברית בממשל רונלד רייגן
- אמריקאים שנולדו ב-1926
- אמריקאים שנפטרו ב-2015