רחוב רזיאל
שגיאות פרמטריות בתבנית:דרך
פרמטרים [ רחובות מסתעפים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מראה הרחוב. בית סורסוק משמאל ומגדל נוה צדק נראה באופק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | דוד רזיאל, מפקד האצ"ל וממייסדיו ונציב בית"ר |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| ערים ראשיות | תל אביב-יפו |
| רובע | 7 |
| שכונה | מנשייה, יפו העתיקה |
| אתרים | בית סורסוק, מגדל השעון (יפו), בית הסראייה (יפו), בית הבלאדייה (יפו), שער ירושלים (יפו), שער השליטים, תחנת המשטרה ביפו, השוק היווני |
רחוב רזיאל הוא היום רחוב בצפונה של יפו, המחבר בין שדרות ירושלים ורחוב אילת בקצהו הצפון-מזרחי לבין כיכר השעון בצידו הדרום-מערבי, עד למלחמת העצמאות שמו של הרחוב היה מורכב משני רחובות: רחוב נג'יב בוסטרוס ורחוב אסכנדר עוואד (אלכסנדר הווארד) שהוא כיום "כיכר השעון".
הרחוב הוקם על תוואי הדרך ההיסטורית מיפו לשכם והלאה לדמשק; דרך שהמשכה מזרחה הוא בתוואי הרחובות רחוב אילת, דרך יפו-תל אביב, דרך בגין וציר ז'בוטינסקי של היום. רחוב רזיאל שימש כרחוב הראשי והחשוב של העיר עד לסלילת שדרות ירושלים. ברחוב עברה בעבר מסילת ברזל (מסילת הטרזינה) ששמשה קרוניות אשר הובילו סחורות מנמל יפו אל תחנת הרכבת של יפו[1].
חלקו הצפון מזרחי של רחוב רזיאל (משדרות ירושלים עד רח' הדואר) נקרא בעבר "רחוב בוסטרוס", על שם נג'יבּ בוסטרוס, ערבי נוצרי, שבנה בו שורת חנויות. בבנין שברחוב רזיאל 11 נותר שלט שיש ובו חקוק שמו הקודם של הרחוב בצרפתית (Rue Negib Bustros) ושנת סלילתו 1886. חלקו הדרום המערבי של רחוב רזיאל (מרח' הדואר עד כיכר השעון) נשא את השם "עוואד" או "הווארד", על שמו של ערבי מרוני אמיד שמוצאו ממלטה ונקרא איסכנדר עוואד ובהמשך שינה את שמו לאלכסנדר הווארד.[2]
רבות מהחנויות ברחוב בוסטרוס היו שייכות בתחילת המאה ה-20 ליהודים, ובהם חיים אמזלג, משפחת שלוש, חיים מוטרו, הפרדסן רואימי והלל קרוגליאקוב.[3]
מבנים חשובים לאורך הרחוב
- ביתו איסכנדר עוואד (רחוב רזיאל 15) - למבנה כניסה מעוטרת בשיש ובה כתובת בעברית: "שלום על ישראל". עוואד/הווארד נפטר ב-1904, אלמנתו תרמה מכספי עזבונו לבניית מנזר אנטוניוס ה"קדוש" שבשכונת עג'מי.
- בית סורסוק (רזיאל 4)- המבנה הוקם על ידי משפחת סורסוק העשירה מביירות ונחנך בשנת 1925. הוא נחשב בזמנו לבניין המשרדים היוקרתי ביותר ביפו, ושכנו בו, בין היתר, משרדיהם של קונסולים זרים, של סוחרים אמידים ושל חברות ספנות. למבנה ארבע קומות ומרפסות רבות תלויות בחזיתו. בבית שכנו גם משרדיה של חברת "גאולה" לגאולת קרקעות בהנהלתו של מאיר דיזנגוף. לאחר כיבוש יפו בשנת 1948 נמסר המבנה למשרד הביטחון, ומאז ועד 1970 הוא שימש את שירות הביטחון הכללי. בשנת 1974 עברו אליו משרדי השקם ולאחר מכן עברו אל שדרות ירושלים מספר 8 שנמצאות בסמוך.
- בית המלון של מנחם מנדל מקאמיניץ - במלון שנקרא "בית האורחים (בית אשל) פאלעסטינא", התאכסן בנימין זאב הרצל בעת ביקורו בעיר בשנת 1898.
- בבניין שניצב ברחוב רזיאל 17, בפינת כיכר השעון ליד בית הסראייה, נוסדה גימנסיה הרצליה בשנת 1905. כעבור מספר חודשים עברה הגימנסיה מבית זה, ומאוחר יותר שכן בו המשרד הארצישראלי, מוקד הפעילות הציונית בארץ ישראל. הבניין נהרס בשנת 2001.
- עוד שכנו ברחוב חנות התכשיטים של עקיבא וייס, ממייסדי אחוזת בית, ובמקום התגוררו יהודה גור ויחזקאל דנין (סוכובולסקי) הנמנים עם מייסדי אחוזת בית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שמואל גילר, רחוב היהודים של יפו: על תולדות רחוב הווראד-בוסטרוס-רזיאל, קתדרה 157, תשרי תשע"ו, עמ' 53–76
- רון פז, הבניין ברח' רזיאל ביפו: הריסה בשיטת הסלמי, באתר גלובס, 23 בפברואר 2003
- הרחוב באתר עיריית תל אביב
הערות שוליים
- ^ בחלקו הדרומי של הרחוב (הגובל בכיכר השעון) הושקעו פסי רכבת במדרכה זכר לרכבת הטרזינה
- ^ שמואל גילר, רחוב היהודים של יפו: על תולדות רחוב הווראד-בוסטרוס-רזיאל, קתדרה 157, תשרי תשע"ו, עמ' 53-76.
- ^ איתמר בן-אב"י, החצוף הארצישראלי, עמ' 141.
השלט בצרפתית "רח' נגיב בוסטרוס" (מספר 11)
הכיתוב "שלום על ישראל" (מספר 15)
בית עוואד (מספר 15)
תקריב של בית סורסוק (מספר 6)
.JPG)
 
(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מאר מיכאל (4) כנסיית פטרוס ה"קדוש" (5) מנזר ניקולאס ה"קדוש" (6) מסגד הים |
