בית המכס בנמל יפו
בית המכס של נמל יפו היה מבנה ששכן בצפון הנמל. המבנה הוקם על קו המים, מול פתח הנמל וחצץ בין אגן הנמל לבין בתי יפו העתיקה וחלקו הצפוני של הרציף. לימים נודע כ'שער הכניסה לארץ ישראל' דרכו עברו עשרות אלפי עולים. ב-1931 נבנה במקום 'טרמינל הנוסעים' המנדטורי. ב-8 ביולי 2020[1], הרסה עיריית תל אביב את המבנה לאחר מאבק ציבורי ארוך של כעשור לשימור האתר[2].
היסטוריה
בית המכס הראשון
נבנה בראשית שנות השישים של המאה ה-19 מול הפרצה בריף הסלעים דרכה נכנסו הספינות לנמל על רחבה יבשתית קטנה שיצר הסחף ושאפשרה ירידה אל החוף. על אותה הרחבה עמד "שער הים" בחומת יפו שהחלה לההרס במחצית השנייה של המאה ה-19[3][4].
בית המכס השני
"בית המכס השני נבנה בשנת 1887 כחלק ממבצעי הבנייה והפיתוח שקודמו בתקופת שלטונו של הסולטן עבדול חמיד השני. בחזית בית המכס נבנתה רחבת כניסה מוגבהת אליה הובילו מדרגות מהים, ואת פני העולים היו מקבלים שוטרי הנמל שניצבו בצריפי עץ"[5]. כאן דרכו רגליו של תיאודור הרצל כשהגיע לארץ ב-1898 לפגוש בקיסר גרמניה וילהלם השני.
ההרחבה בראשית המאה ה-20
"עם התגברות העלייה לארץ, נבנה בשנת 1907 אולם רחב ידיים מעל הרחבה החיצונית ושימש כאולם הכניסה לארץ אליו הגיעו עשרות אלפי העולים למן העלייה השנייה ועד העלייה הרביעית. ההרחבה בוצעה בידי יוסף אליהו שלוש ששימש כקבלן עם שותפים נוצרים. את המדרגות שהובילו לאולם ניתן לראות עד היום כשמציצים מעבר למעקה החומה"[6].
בית המכס המנדטורי
המבנה הוקם בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 בסגנון הבינלאומי, במסגרת תוכנית מנדטורית להרחבת הנמל. הוא נבנה במקום בו היה ניצב בית המכס העות'מאני. המבנה בן שתי הקומות עשוי בטון, מוארך וצר, וחלקו הצפוני מתעקל מזרחה הולך וצר בהתאם לאילוצי קו החוף. בחזית קומת הקרקע של המבנה משתרעת מעין מרפסת מקורה, ולאורך הקומות העליונות נקבעו שורות חלונות אופקיים. עם הקמתו שימש המבנה את מנהלת הנמל, כבית המכס וכתחנת קשר לאוניות. כיום משמש חלקו הדרומי של המבנה את שבט צופי ים, בחלקו הצפוני שוכן מחסן משאבות לאוניות וחלק ממנו נטוש. עוד שוכנת במקום תחנת החוף של דייגי הנמל.
עתיד המבנה
המבנה מוגדר כאתר לשימור במסגרת תוכנית בניין העיר ולפי תוכנית מתאר ארצית לנושא החופים ( תמ"א 13)[7]; אך עם השנים התדרדר מצבו, חלק מחלונותיו נשברו ועל קירותיו צויירו כתובות גרפיטי. בשנת 2011 החל דיון בעיריית תל אביב-יפו באשר לעתידו של האתר. דיון זה לא היה הראשון מסוגו. האדריכל ישראל גודוביץ הציע להרוס את המבנה במטרה לסלול כביש שיחצה את נמל יפו, וכך לדוגמה גרסה גם "עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל" בנייר עמדה משנת 2007, אם כי מסיבות המתייחסות לאיכויותיו של המבנה עצמו[8]:
"בחלקו הצפוני של הנמל קיים בית המכס המנדטורי - "עטוף שלמת בטון ומלט" - מעל מבנה בית המכס העות'מאני. אנו ממליצים להסיר את המבנה הקיים ולחשוף את השרידים ההיסטוריים מתחתיו."
התומכים בהריסת המבנה טוענים כי הוא מנתק את בתי העיר העתיקה מהים וכי הוא נעדר ערך אסתטי.
התומכים בהשארתו טוענים לחשיבותו ההיסטורית כשער לארץ ישראל וכמקום בו פגשו בה עולים וצליינים. המבנה הוא "הבית המודרני היחיד שבנוי בקו החוף הישראלי על המים"[9] ועוד טוענים התומכים כי הוא מגן על מבני הנמל מפי סערות. בין התומכים בשימור המבנה, אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בעולם השימור, אנשי אקדמיה, מורי דרך, פרויקט מורשת במשרד ראש הממשלה ועוד..
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, הנמנית עם המתנגדים להריסת המבנה, השלימה תיק אדריכלי הסוקר את הפוטנציאל הציבורי והתיירותי הטמון בו. בתיק פורטו הטענות לחשיבות השארת המבנה:
- חשיבות היסטורית - שער הכניסה לארץ ישראל במשך מאד שנים.
- חשיבות אדריכלית - מבנה שנבנה באיכויות מאד גבוהות מבחינה אדריכלית. מבנה מודרניסטי בסגנון בינלאומי.
- השריד האחרון לסמטת הנמל - סמטת הנמל החלה באזור כיכר השעון כיום והגיעה עד לנמל יפו. לקראת הנמל עצמו הייתה את חומת הים ועליה מספר מבנים, והסתיימה במבנה המכס הטורקי. חומת הים והמבנים נהרסו כולם. למעשה מבנה בית המכס היום משמר את שימור חוויות ההליכה בסמטת הנמל-סמטה צרה שבסופה נחשף הים והנמל.
- חשיבות ברמה ההנדסית-הימית - עצם קיומו של בית המכס על קו המים, הופך אותו למעין קיר ים שמונע הצפות של נמל יפו בימי בחורף.
- חשיבות חברתית - פעילותם של צופי ים והמרכז לחינוך ימי במבנה כיום.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שמואל גילר, בית המכס בנמל יפו, תל אביב 100. האנציקלופדיה העירונית
- יואב מלכה, נמל יפו: "השער לארץ ישראל" ייהרס בקרוב?, באתר ynet, 26 באוקטובר 2011
- האם יהרס בית המכס בנמל יפו?
- משה גלעד, המלצה לטיול: יום ביפו, באתר הארץ, 6 בינואר 2012
- תמונה של בית המכס העות'מאני
קשת רוזנבלום, אחרי ששרד את הטורקים והבריטים, ייהרס בית המכס בנמל יפו, באתר הארץ, 4 בפברואר 2014
הערות שוליים
- ^ י"ז בתמוז היום בו הוחרבה גם הגימנסיה העברית הרצליה
- ^ אחרי שמאבק השימור נכשל, החלה הריסתו של בית המכס בנמל יפו, באתר xnet
- ^ שמואל גילר, בית המכס בנמל יפו, תל אביב 100 האנציקלופדיה העירונית
- ^ ביצורי נמל יפו בתקופה העות'מאנית, אלי הדר
- ^ שמואל גילר, בית המכס בנמל יפו, תל אביב 100 האנציקלופדיה העירונית
- ^ שמואל גילר, בית המכס בנמל יפו, תל אביב 100 האנציקלופדיה העירונית
- ^ יואב מלכה, נמל יפו: "השער לארץ ישראל" ייהרס בקרוב?, באתר ynet, 26 באוקטובר 2011
- ^ החלטה מאושרת – בנושא פיתוח נמל יפו של הוועדה המקצועית – עמותת האדריכלים.
- ^ נמל יפו, צור שיזף.
(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מאר מיכאל (4) כנסיית פטרוס ה"קדוש" (5) מנזר ניקולאס ה"קדוש" (6) מסגד הים |
