מגדל השעון (יפו)
מגדל השעון ביפו הוא מגדל שעון שהוקם על ידי מוריץ שיינברג, שען וצורף יהודי מיפו[1]. המגדל, שהוקם בשנת 1903, היה אחד משישה מגדלי שעון שנבנו בארץ ישראל לכבוד יובל 25 שנות כהונתו של הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני. המגדל נבנה בעזרת תרומתם של תושבי העיר, ערבים ויהודים, ובראשם יוסף בק מויאל[2], והוא אחד ממאה מגדלי שעון שנבנו ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה. המגדל בנוי מאבן כורכר, וצורתו מזכירה במעט כנסייה אירופית. בראש המגדל כיסוי נחושת, שבו שני שעונים ופעמון המצלצל אחת לחצי שעה. על שם המגדל נקראה הכיכר בה נמצא - כיכר השעון.
היסטוריה
אבן הפינה הראשונה הונחה ב-1 בספטמבר 1900, במעמדם של הקאימם, פקידי הממשלה ונציגי הדתות. מגדל השעון נבנה במרכז כיכר השוק הגדול של יפו, בסמוך למסגד מחמודיה, ל"קישלה" (תחנת המשטרה ביפו ובית המעצר) ולבית הסראייה[3]. בשנת 1901 הושלמה בניית הקומה השנייה והחלו בבניית הקומה השלישית. ב-1903 הסתיימה הבנייה, ובמגדל הותקנו שני השעונים. בקומה השנייה נחקקה הטורה, חותמו של הסולטאן עבדול חמיד השני.
ביומנו של השען שיינברג מובא הרקע להחלטה על בניית מגדל השעון, תוך ציון תאריך שונה:
בשנת 1902 חל איזה חג יובל בחצר השולטן עבדול חמיד. פקידי הממשלה הטורקית יחד עם נכבדי יפו הערבים והנוצרים הוזמנו לאספה בבית הממשלה בכדי לדון איך לחוג את יובלו של השולטן ובאיזה אופן להנציח ביפו את זכר המאורע הזה על ידי איזה מפעל ציבורי חשוב. גם אני הייתי בין הקרואים. היו שהציעו לחפור ולבנות באר ציבורית ועוד הצעות ממין זה. הבנתי מיד שמכל ההצעות הללו לא יצא דבר, יען כי את הכסף שיאספו למטרות אלו ישלשלו הנאספים לתוך כיסיהם. על כן הצעתי דבר שנראה לי ליותר ממשי וניתן להגשימו בנקל: הצעתי היתה לבנות מגדל יפה באמצע העיר, ובמגדל זה לשים שעון גדול שיראה את הזמן מארבעה צדדים - בשני כיוונים את השעה האירופית, ובשניים [האחרים] את השעה הערבית. דעתי נתקבלה. את סידור השעון כמובן שמסרו לי ואני התמסרתי לדבר הזה במרץ רב, ואמנם התקנתי את השעון העירוני הגדול הנראה עד היום בכיכר שלפני בית הממשלה ביפו.
הקמת המגדל סימנה שינוי תרבותי בעיר, שכן עד אז הפעמונים היחידים שצלצלו היו בראשי צריחי הכנסיות והמסגדים, והקמת מגדל השעון ה"אזרחי" סימלה את השינוי התרבותי לכיוון של חברה אזרחית. כיכר השעון הפכה למקום מרכזי לאחר הריסת חומות העיר במאה ה-19, ובסביבותיה פעלו שוקים, מבני הממשל ומרכז מסחרי, וכן "תחנה מרכזית" לכרכרות ולעגלות ברחוב בית אשל של ימינו, שממנה יצאו שירותי תחבורה ציבורית לרחבי ארץ ישראל. השען הראשון שטיפל במנגנון השעון היה נתנאל מרקוביץ' שהיה בעל חנות שעונים ברחוב אסקנדר עוואד (לימים בוטרוס). בעת גרוש יהודי ת"א - יפו על ידי הטורקים בזמן מלחמת העולם הראשונה, קיבל נתנאל מרקוביץ' אישור מיוחד מהמושל הטורקי להישאר בעיר כדי לכוון ולטפל בשעון.
בשנת 1965, שופץ המגדל על ידי עיריית תל אביב, הותקנו בו שעונים חדשים, סורגים אמנותיים ועבודות אמנות אחרות, שנוצרו על ידי האמן אריה קורן. לאחר שנות הזנחה רבות, בו הוא לא צלצל ומחוגיו לא נעו, שופץ המגדל בשנית בשנת 2001 על ידי האדריכלים אייל זיו, איתן עידו ורלי פרטו ביזמת החברה הממשלתית לתיירות ועיריית תל אביב-יפו. במהלך השחזור נמצאו המנגנון המקורי של השעון והפעמון.
שלוש מתוך ארבעת לוחות השיש שנשאו את חותם הסולטן עבדול חמיד השני אבדו, ובמקומם הותקנו רפליקות מזכוכית. הרביעי, הפונה לכיוון דרום, חודש ושוחזר בשנת 2016 על ידי על ידי רשות העתיקות[4].
ביולי 2017 מכרה הכנסייה היוונית אורתודוקסית את הבעלות על הקרקע עליה נמצא מתחם השעון ביפו ב-5.2 מיליון ש"ח, לחברת "Bona trading"[5].
ממדי השעון
- גובה מן הבסיס עד קצה האנטנה: 27.8 מטרים; קומה א' - 6.9 מטרים; קומה ב' - 4.36 מטרים;
- אורך בסיס המגדל ורוחבו: 3.8 מטרים כל אחד;
- אורכן של חותמות הסולטאן: 100 סנטימטר; רוחבן: 70 סנטימטר;
- הפעמון: קוטר - 60 סנטימטר; גובה - 110 סנטימטר; משקל - 130 קילוגרם;
- לוח השעון: קוטר - 1.3 מטרים, מחוג גדול - 65 סנטימטר, מחוג קטן - 35 סנטימטר
קישורים חיצוניים
- דוד הכהן, הפעמון ישוב לצלצל ביפו, באתר ynet, 4 ביוני 2001
- איתי בלומנטל, שופץ חותם הסולטן שבנה את מגדל השעון ביפו, באתר ynet, 13 בדצמבר 2016
- המגדל באתרו של צור שיזף
- המקום באתר החברה לפיתוח יפו העתיקה
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "משה (מוריס) שינברג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 421 (המשך הערך בדף שלאחר מכן)
- ^ ג. משעולי, השעונים המתקתקים לטובתנו, מעריב, 10 באוגוסט 1979
אברהם רותם, מציע לקרוא מגדל מויאל ל"מגדל השעון" ביפו, מעריב, 30 בספטמבר 1968 - ^ באה"ק, המליץ, 18 בספטמבר 1900
- ^ דבר ראשון, חותם הסולטאן שבנה את מגדל השעון ביפו שוב מתנוסס עליו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 בדצמבר 2016
- ^ אמיתי גזית, הפטריארכיה היוונית מכרה גם את מתחם השעון ביפו, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2017
 
(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מאר מיכאל (4) כנסיית פטרוס ה"קדוש" (5) מנזר ניקולאס ה"קדוש" (6) מסגד הים |