רדגונדיס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית קדוש נוצרי ריקה. רדגונדיס (Radegundis וגם Rhadegund ,Radegonde או Radegund; 520 - 13 באוגוסט 586) הייתה נסיכה פרנקית ומלכה מרובינגית, אחת מנשותיו של כלותאר הראשון. היא ייסדה את המנזר של פואטייה והוכרזה במאה ה-9 כ"קדושה".
קיימים מספר מקורות על רדגונדיס, כתבו עליה ונאנטיוס פורטונאטוס וגרגוריוס מטור. שלושתם היו מקורבים ונראה כי ונאנטיוס ורדגונדיס היו מיודדים. מקור נוסף הם כתביה ההגיוגרפיים של הנזירה בודוביניה (Baudovinia).
רדגונדיס נולדה בערך ב-520 לברטאריוס, אחד משלושת מלכי תורינגיה, ברתאריוס, כמו שני אחיו היו בניהם של בזינוס מתורינגיה ובזינה, זו שעזבה את בעלה ונישאה לכילדריך הראשון, ומכאן שהיו אחיו למחצה של כלוביס הראשון, חמה של רדגונדיס. ברטאריוס ושני אחיו ירשו במשותף את המלוכה אחרי מות אביהם, מה שהוביל למלחמת אחים.
דודה, הרמנפריד הרג את ברתאריוס בקרב ולקח את רדגונדיס בת ה-3 לביתו, לאחר שכרת ברית עם המלך הפרנקי תיאודריך הראשון. הרמנפריד הביס והרג ב-529 את אחיו הנותר, בדריך (Baderic). הרמנפריד הפר את הברית שכרת עם תיאודריך ולא חלק איתו בריבונות על תורינגיה.
עקב הפרת ההסכם, ב-531 או 532 תיאודריך, ובנו תיאודברט הראשון יחד עם כלותאר הראשון, תקפו את תורניגיה. הם ניצחו בקרב, הרמנפריד הצליח להימלט אולם הפרנקים תפשו את אחייניתו רדגונדיס ואת אחייניו. הרמנפריד הגיע לעירו של תיאודריך אחרי שהובטח לו שיהיה בטוח שם, אולם הוא נדחף מעל חומת העיר ומת. רדגוניס חונכה חינוך דתי נוצרי קפדן וב-538 אולצה להנשא לכלותאר הראשון (הרביעית משש נשותיו). כבר בסעודת הנישואין הפגינה את צניעותה הנוצרית וסירבה ללבוש בגדי יוקרה בהתאם למעמדה. מנישואים אלה, כמו מנישואיו הראשונים, לא היו לו כל ילדים.
היא למדה קרוא וכתוב, וקראה סיפורי מרטירים שגרמו לה לפנות לחיי סיגוף. וננטיוס פורטונטוס מספר כי בעזרת כומר בשם שמואל, היא אספה ילדים עניים, האכילה אותם על שולחנה ורחצה את ידיהם ואת שערם. לאחר מכן יצאה תהלוכה בדרכה לכנסייה, ורדגונדיס רחצה את מרצפות הכנסייה בבגדיה והסירה בצעיפה את האבק מן המזבח. רדגונדיס הקפידה על תזונה טבעונית, היא אכלה רק קטניות וירקות ירוקים, וסירבה לאכול מזון מן החי. כמו כן, היא מיעטה בצריכת לחם, נמנעה מיין, מבירה ומפירות[1]. כלותאר התלונן על כך שנשא לאישה נזירה, אך סירב להתיר לה לעזוב את ארמונו. לאחר שנודע לה שכלותאר הורה לרצוח את אחיה, היא פנתה לבישוף העיר נויון כדי שיקדיש אותה לנזירה ובכך ישחרר אותה מחובתה לבעלה. הבישוף הסכים ובסופו של דבר כלותאר שחרר אותה ואף העניק לה את האמצעים לייסד מנזר של נשים בפואטייה.[2] המנזר נוסד בשנת 552. על פי גרגוריוס מטור, היא אימצה למנזר שהקימה את הרגולה (תקנון) של קיסריוס מארל (אנ'). רדגונדיס סירבה לעמוד בראש הקהילה שייסדה. היא מינתה אם מנזר, שירתה תחתיה כנזירה, ועסקה בכל המלאכות המוטלות על הנזירות. לימים נקרא המנזר שייסדה, מנזר הצלב ה"קדוש" (אנ').[3]
לקריאה נוספת
- אורה לימור, ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, יחידה 6: נזירים ומנזרים במערב הנוצרי, פרק ה: עמ' 81–83.
קישורים חיצוניים
- רדגונדיס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- רדגונדיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Effros, Bonnie. (2002). Creating Community with Food and Drink in Merovingian Gaul. Palgrave Macmillan. p. 49
- ^ אורה לימור, ראשיתה של אירופה, כרך ג, יחידה 6, עמ' 81–82.
- ^ אורה לימור, ראשיתה של אירופה, כרך ג, יחידה 6, עמ' 82.
| השושלת המרובינגית | |
|---|---|
|
33459887רדגונדיס