כלותאר השלישי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה . כלותאר השלישי (Chlothar III;‏ 652–673) היה מלך הפרנקים מהשושלת המרובינגית, ששלט בנויסטריה ובבורגונדיה משנת 657 ועד מותו, וגם שלט לזמן קצר באוסטרזיה.

הוא היה בנו הבכור של המלך כלוביס השני, ושל מלכתו בלתילד וירש את אביו תחת עוצרותה של אמו. על פי החיבור הכמעט בן הזמן, "חיי אליגיוס" מאת איש החצר אודוין (אנ') הבישוף של רואן (Rouen), רק חודש לפני כן ניבא אליגיוס את מותו של כלוביס, את נפילתה של בלתילד, ואת שלטונו הקצר של כלותאר.[1]

מעט דברים ידועים על תקופת מלכותו של כלותאר. "תולדות הלומברדים" (אנ') (Historia Langobardorum) מדווח כי בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-7 פלש צבא פרנקי לפרובאנס ולאחר מכן לאיטליה. כוח זה עלה על מחנהו של המלך הלומברדי גרימואלד הראשון מבנוונטו (אנ'), בריוולי ליד אסטה. גרימואלד העמיד פנים שהוא בורח. הפרנקים בזזו את המחנה וחגגו. ואז, אחרי חצות, גרימואלד תקף והדף אותם בחזרה לנויסטריה.

החיבור "חיי אליגיוס" מציין כי לאחר מותו של אליגיוס בשנת 661, מגפה צמצמה את אוכלוסיית ערי פרנקיה.[2]

במהלך תקופת העוצרות, האוסטרזים ביקשו מלך משלהם, ובשנת 662 שלח חצרו של כלותאר בן נוסף של כלוביס השני, כילדריך השני, למלוך שם.

עוד בתקופת שלטונו, מת המאיורדומוס (הממונה על הארמון) ארכינואלד (אנ') ומועצה של פרנקים בחרה באברוין (אנ') במקומו. הסמכות המנהלית המוקדמת של אברוין הייתה משמעותית: בדה ונרביליס מספר כיצד בשנת 668, תיאודור מקנטרברי, שמונה זה עתה, יכול היה לנסוע דרך הממלכות הפרנקיות מרומא רק באישורו של המאיורדומוס.[3]

ייתכן שכלותאר היה פעיל יותר פוליטית לאחר תקופה זו, מכיוון שהגיע לגיל הבגרות בשנת 669. הכרוניקה הקרובה ביותר לזמנו, "ספר ההיסטוריה של הפרנקים" משנת 727, מספרת רק שהוא שלט במשך ארבע שנים (כנראה התייחסות לשנים הפעילות שלו 669–673) ואז מת. בהערה כרונולוגית בלוח פסחא ויקטוריאני משנת 673, אושר כי הוא עדיין בשנה ה-16 לשלטונו. אחיו תיאודריך השלישי ירש אותו כמלך מאוחר יותר באותה שנה.

בשנת 675 הכתיר אברוין, המאיורדומוס לשעבר באוסטרזיה, את המלך כלוביס השלישי. אברוין ובעלי בריתו טענו שכלוביס היה בנו של כלותאר. אולם החיבור בן הזמן "הסבל של לאודגר", שהוא המקור היחיד בו נזכר שלטונו של כלוביס זה, טוען שזהו שקר. עם זאת, אין בכך שום דבר בלתי סביר, שכן כלותאר היה כבן 23 במותו, וגם שמו של כלוביס אינו יוצא דופן, שכן בנים בכורים בשושלת המרובינגית נקראו לעיתים קרובות על שם סביהם, ואביו של כלותאר היה כלוביס השני.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלותאר השלישי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Audoin, Life of Eligius, Book II, c. 32
  2. ^ Audoin, Life of Eligius, Book II, c. 43
  3. ^ Bede, Ecclesiastical History of the English Nation, IV, 1


השושלת המרובינגית
מקרא: א' - אוסטרזיה • נ' - נויסטריה • ב' - בורגונדיה (אנ') • אק' - אקוויטניה

כלודיו • מרובך הראשון • כילדריך הראשון (457–481) • כלוביס הראשון (481–511) • כילדברט הראשון (511–558) • כלודומר (511–524) • תיאודריך הראשון (511–533) • תיאודברט הראשון (533–548) • תיאודבלד (548–555) • כלותאר הראשון (511–561) • כריברט הראשון (561–567) • גונתרם (ב' 561–592) • סיגברט הראשון (א' 561–575) • כילפריך הראשון (נ' 561–584) • כילדברט השני (א' 575–595, ב' 592–595) • כלותאר השני (נ' 584; א' ב', 613–629) • תיאודברט השני (א' 595–612) • תיאודריך השני (ב' 595–613, א' 612–613) • סיגברט השני (א', ב', 613) • דגוברט הראשון (א' 623–634; נ', ב', 629–638) • כריברט השני (אק' 629–632) • כילפריך מאקוויטניה (אק' 632) • סיגברט השלישי (א' 634–656) • כילדברט המאומץ (א' 656–661?) • כלוביס השני (נ', ב', 639–657) • כלותאר השלישי (נ', ב', 657–673) • כילדריך השני (א' 662–675; נ', ב', 673–675) • כלוביס השלישי (א' 675–676) • דגוברט השני (א' 676–679) • תיאודריך השלישי (נ', ב', 673; א' 687–690/1) • כלוביס הרביעי (א', ב', נ', 690/1–694/5) • כילדברט השלישי (נ', ב', א', 694/5–711) • דגוברט השלישי (נ', ב', א', 711–715) • כילפריך השני (715–721) • כלותאר הרביעי (א' 717–719) • תיאודריך הרביעי (נ', ב', א', 721–737) • כילדריך השלישי (נ', ב', א', 743–751)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

כלותאר השלישי39985467Q309922

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=כלותאר_השלישי&oldid=2824396"