כלודיו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כלודיו

כלודיו (בערך 392448 לספירה) היה מלך הפרנקים הסאלים מתחילתה של השושלת המרובינגית.

הוא נודע כמלך ארוך שיער (כמו כל מלכי שושלת זו) והתגורר בטוקסנדריה בטירה של דואיסבורג. ב-414 הפך למלך תרואן (כיום בחבל נור-פה דה קאלה שבצפון צרפת).

ב-428 גילה כי עריה של גאליה בלגיקה היו מחוסרות הגנה. פלביוס אאטיוס, ששימש כמגיסטר מיליטום של רומא בגאליה, נאלץ לשלוח את חייליו כדי ללחום בויזיגותים, ולכן הצליחו כלודיו ואנשיו להביס כוח רומאי ליד קמברה ולהתיישב בצפון גאליה. אם כי הותקף על ידי פלביוס אאטיוס ב-431, הצליח כלודיו להרחיב את כיבושיו דרומה עד נהר הסום.

ב-432 הוא לכד את טורנה וכבש את קמברה על כל סביבותיה. למעשה, מטרתו הייתה ליצור ממלכה שתשתרע מן הריין עד הים הצפוני, כולל אזורי נהר הסום ונהר המז. פלביוס אאטיוס נאלץ לחתום על הסכם פוידרטוס עם כלודיו - הסכם שלפיו הפכו הפרנקים הסאלים לחיילי האימפריה הרומית והורשו להתיישב על קרקע רומית, מה שהביא בעקבותיו להקמת האימפריה הפרנקית מייסודו של כלוביס הראשון.

אין אנו יודעים מי היו ילדיו של כלודיו, אולם ישנה אגדה על אודותיו, או ליתר דיוק, על אודות המלך מרובך. המוארת בכתבי ההיסטוריון הבלגי גודפרואה קורט בן המאה התשע עשרה ממנה נראה כי אשתו של כלודיו היתה אמו של מרובך (אלא שהוא מספר שם סיפור דמיוני בו "אביו" הוא אליל מיתולוגי)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלודיו בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25593921כלודיו