תיאודברט הראשון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. תיאודברט הראשון (Theudebert I; סביבות 500 עד 547 או 548) היה המלך המרובינגי של אוסטרזיה בשנים 534-548.
חייו
תיאודברט הראשון עלה על כס המלוכה עם פטירת אביו, תאודריק הראשון, בשנת 533. כבר בחיי אביו הוכיח תיאודברט עצמו כלוחם. ב-516 לערך הוא הביס את הצבא הגוטי בפיקודו של היגלק (Hugleikr). המוניטין שלו השתפר על ידי שורה של מבצעים צבאיים בדרום גאליה נגד הויזיגותים.
ב-531 או 532 תאודוריק, ובנו תיאודברט הראשון יחד עם כלותאר הראשון, תקפו את תורניגיה שנשלטה על ידי דודם, הרמנפריד (Hermanfrid) מלך תורינגיה האחרון, (בנה של בזינה מנישואיה לבזינוס מתורינגיה, ומכאן אחיו למחצה של כלוביס). הם ניצחו בקרב, הרמנפריד הצליח להימלט אבל הפרנקים תפשו את אחיינתו רדגונדיס (Radegund) (בתו של ברתאר, אחיו של הרמנפריד) ואת אחייניו. הרמנפריד הגיע לעירו של תיאודוריך אחרי שהובטח לו שיהיה בטוח שם, אולם הוא נדחף מעל חומת העיר ומת. רדגונד אולצה להנשא לכלותר הראשון ואשתו של הרמנפריד, אמלהברגה נמלטה יחד עם ילדיה אל האוסטרוגוטים ומאוחר יותר הגיעה לקונסטנטינופול.
לאחר מות אביו, תיאודברט נאלץ להלחם עם דודיו כילדבר הראשון וכלותאר הראשון על ירושת הממלכה, מיומנותו הצבאית שכנעה את כילדבר לנטוש את המחלוקת ולאמץ את תיאודברט כיורשו. הם נאבקו יחדיו נגד כלותר עד שצבאם נפגע על ידי סופה.
אחרי שהיחסים בין מלכי הפרנקים נרגעו, מצא את עצמו תיאודברט מעורב במלחמה הגותית. מלחמה זו החלה כאשר יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, ניסה להכניע את האוסטרוגותים באיטליה.
יוסטיניאנוס ראה בתיאודברט בעל ברית אידיאלי כי קרקעות ממלכת אוסטרזיה גבלו באדמות האוסטרוגותים בצפון איטליה. אף כי הקיסר שילם לתיאודברט תשלום נאה עבור עזרתו, תיאודברט התגלה כבעל ברית שאינו ראוי לאמון. הצבא הפרנקי ראה בסכסוך שבאיטליה כהזדמנות ליטול ביזה ולהעלות תביעות משל עצמם על שטחי צפון איטליה. כך נאלצו הביזנטים להלחם נגד הפרנקים במקביל למלחמתם באוסטרוגוטים.
עליית כוחו של תיאודברט גרמה לו להפר עוד מנהג שהיה נקוט עד אז ולהתחיל לטבוע מטבעות זהב עם דיוקנו עליהם. עד תיאודברט הנוהג היה שמלכים מטביעים מטבעות פחותי ערך, מנחושת וכסף ומטבעות מסוג זה הוטבעו אף על ידי מטביעים פרטיים (באישור השליט המרובינגי) ואילו מטבעות הזהב מוטבעים על ידי הקיסר (הרומי ואחר כך הביזנטי). בתקופת המלחמה נגד הקיסר, הביע תיאודברט את עצמאותו כמו גם קריאת תגר נגד הקיסר בכך שהטביע כמות מטבעות עם דיוקנו עליו. על חלק מהמטבעות ניתן לתיאודברט התואר הקיסרי "אוגוסטוס".[1]
היסטוריונים בני התקופה העריכו אותו, כך למשל כתב גרגוריוס מטור על תיאודברט:
לאחר שהתבסס תיאודברט בממלכתו, הוא הוכיח עצמו כאדם בעל מעלה (מגנוס), שלטונו נעשה בצדק, הוא נתן לבישופים כבוד, העניק לכנסיות, סייע לעניים, בחסדו וניעימותו חילק מענקים לאנשים רבים ואף פטר כנסייה מתשלום המס המגיע מהם לאוצר המלך
— תרגום חופשי מתוך "היסטוריה", 3, 25
גם וננטיוס פורטונטוס מציין לשבח את אדיקותו.
כמלכים מרובינגים אחרים היו גם לתיאודברט נשים רבות. כיורש הממלכה, על מנת ליצור ברית פוליטית, אורס על ידי אביו לויזיגארד, בתם של ווקאו, מלך הלומברדים ושל אשתו השנייה אוסטריגוזה. תיאודברט נטש אותה לטובת דויטריה (Deuteria), גאלו-רומית שפגש בעת מסעו בדרום גאליה, תומכיו, כנראה בגלל הממד הפוליטי הכרוך בכך, לא היו שבעי רצון מיחסו לויזיגארד ושכנעו אותו לקחתה בשנית לאישה. ויזיגארד מתה במהרה והוא נישא פעם נוספת.
תיאודברט מת ב-547 או 548 אחרי כ-14 שנות שלטון. אחריו עלה על כס השלטון בנו מאשתו דויטריה, תיאודבלד בן ה-13 שנישא לאחותה של ויזיגארד - ולדראד.
לקריאה נוספת
- אורה לימור, יצחק חן, ראשיתה של אירופה: מערב אירופה בימי הביניים המוקדמים, האוניברסיטה הפתוחה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ר"ס לופז, לידתה של אירופה, 1990, עמ' 50
| השושלת המרובינגית | |
|---|---|
|
