רבקה מהרשק
| לידה |
1892 או 1896 קוידנוב בבלארוס |
|---|---|
| פטירה | 25 באוגוסט 1950 |
| מקום קבורה | דגניה ב' |
רבקה מהרשק (1892 או 1896?[2] - 25 באוגוסט 1950) הייתה מראשונות המחנכות במשקי הפועלות, פעילה במועצת הפועלות וממייסדי דגניה ב. אשתו הראשונה של לוי אשכול ואמה של נועה אשכול.
קורות חיים
רבקה מהרשק[1] נולדה בעיר קוידנוב בבלארוס, בת בכורה למשפחה קשת-יום. בנעוריה הצטיינה בלימודיה, וכדי לאפשר לה עתיד טוב יותר, שלחו אותה הוריה ב-1910 לקרובי משפחה ביפו, אשר רשמו אותה לגימנסיה הרצליה. מהרשק הצטרפה למחזור השני של הגימנסיה, אשר סיים את לימודיו בשנת 1914. ב-1913, כאשר נפטר יעקב שרתוק (חבר הוועד המפקח על הגימנסיה הרצליה, אביו של משה שרת שהיה בוגר המחזור הראשון של הגימנסיה) שהתה רבקה כל השבוע בבית המשפחה, טיפלה בבית ובישלה לבאי השבעה[3].
בשנת 1915 הצטרפה עם כמה מבוגרי הגימנסיה ל"קבוצת עבודה", קבוצת פועלים במושבה ראשון לציון, אשר עזרו במלחמה במכת הארבה. היא התפרנסה בנוסף גם ממתן שיעורים פרטיים בראשון לציון. בקבוצה הנהיגה מהרשק פעילויות תרבות, ערבי ספרות ותנ"ך[4]. "קבוצת עבודה" הונהגה על ידי לוי אשכול, והתמזגה ב-1916 לתנועת הפועל הצעיר. רבקה מהרשק הייתה לבת זוגו של אשכול. ב-1917 עברו חברי הקבוצה, וביניהם אשכול ומהרשק לחווה החקלאית בחולדה ואחר כך לחווה החקלאית בכפר אוריה.
בין 1918 ל-1920 התנדב אשכול לגדוד הארצישראלי, במקביל לשירותו התמנה לנהל את המחלקה הכלכלית של "הפועל הצעיר" במשרדיה בשכונת נווה שלום ביפו, ובני הזוג עברו ליפו. רבקה צורפה לקבוצת מורים ומורות של "הפועל הצעיר" אשר הכשירו עולים חדשים שהצטרפו למשקי ההתיישבות העובדת. בין השאר לימדה עברית וספרות במשק הפועלות בשכונת בורוכוב[5]. רבקה לימדה גם בפתח תקווה, בין השאר את ילדי אליהו אוסטשינסקי ומשפחת גיסין[6]. רבקה שאהבה מאוד שפות, ספרות ושירה, מצאה סיפוק רב בעבודת ההוראה. השתלמה בהוראה בווינה[7]. בין תלמידיה היה ג'יימס דה רוטשילד, שהתנדב לשירות כקצין בגדודים העבריים. חברי הוועד של ארגון השומר וביניהם רחל ינאית בן-צבי, נפגשו עם ג'יימס דה רוטשילד אצל מהרשק[8].
ב-1919 השתתפה בוועידת הפועלים החקלאים במרחביה לצידה של רחל כצנלסון[9].
ב-1920 הקימו חברי "קבוצת עבודה" את יישוב הקבע שלהם - דגניה ב'. בעת הקמת היישוב היה בו צריף עץ אחד ששימש שש משפחות ואוהלים לשאר חברי הקבוצה. במהלך שנת 1921 נסעה רבקה לברית המועצות כדי ללוות את עלייתה של אחותה הצעירה, טובה, שהייתה בת 11, לארץ ישראל. בהמשך עלו לארץ גם הוריה ואחות נוספת. הוריה ואחת מאחיותיה התגוררו בדגניה ב'[7].
אשכול ומהרשק נישאו בדגניה ב' ב-21 בנובמבר 1922 בטקס אזרחי. מהרשק ילדה את בתם נועה ב-28 בפברואר 1924 בבית החולים בצפת. בשנת 1924 החלו יחסיו של אשכול עם אלישבע קפלן, המשבר בנישואיו גרם גם למשבר מתמשך בינו לבין חבריו ל"קבוצת העבודה" בדגניה ב'. לקראת סוף 1926 החליטה רבקה להיפרד ממנו ולעזוב את דגניה ב', ונסעה ב-1927 לארצות הברית עם בתם נועה. היא השתקעה בניו ג'רזי והתפרנסה מהוראה. בינה ובין אשכול נמשך קשר מכתבים חם למרות פרידתם ומיסוד הקשר שלו עם אלישבע קפלן.
ב-1930 חזרה מהרשק לארץ ישראל. בשנים הבאות הייתה פעילה בתנועת הפועלות. ב-1932 השתתפה בוועידת הפועלות, הציגה עמדותיה בנושאי תרבות, חינוך ומעמד הנשים[10][11]. ב-1933 הרצתה מטעם מפא"י בנושאי חינוך בתל אביב[12]. ב-1935 הייתה שותפה לדיונים להקמת חוגי דבר הפועלת במושב מועצת הפועלות לצד רחל כצנלסון, בבה אידלסון, חנה צ'יזיק, יוכבד בת-רחל, יהודית שמחוני, חיותה בוסל[13]. בפעילותה למען היישוב נעצרה ב-1940 על ידי המשטרה הבריטית בעקבות הפגנה, יחד עם אלישבע קפלן, עדה טברסקי, אסתר לוין-אפשטיין ואחרות[14]. ב-1942 התנדבה לצבא הבריטי ועודדה גיוס נערות יהודיות[15][16]. ב-1946 הייתה בין מארגני אירועים ליובל תנועת הפועלות[17]. ב-1949 הייתה מועמדת מטעם מפא"י לוועידה השישית של תנועת הפועלות[18].
בסוף שנות ה-40 רכש אשכול דירה בחולון עבור מהרשק ובתו נועה[19]. ב-25 באוגוסט 1950 התחשמלה למוות בדירתה בחולון ממכשיר חשמלי פגום. הובאה למנוחות בקיבוץ דגניה ב'. בלוויה הספיד אותה קדיש לוז[20][7].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יוסי גולדשטיין, אשכול: ביוגרפיה. כתר הוצאה לאור, 2003. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- ↑ לפי ההספדים נפטרה בגיל 58, לפיכך שנת הלידה 1892, אך לפי שנת סיום התיכון, 1914, סביר שנולדה ב-1896. שנה זו מתאימה גם לטענת ההיסטוריון יוסי גולדשטיין שעלתה לארץ בהיותה בת 14, בשנת 1910[1]
- ↑ יעל מדיני, "זכרונות עדה גולומב", באתר העמותה למורשת משה שרת
- ↑ שרה רז, "מאז ועד עתה", מתוך ״בגבע״ 167, תשרי תשכ״ד — אוקטובר 1963, באתר "הנצחה בקבוצת גבע"
- ↑ ריבה שחם, "חיים ומלואם/פרק 3" בפרויקט בן-יהודה
- ↑ שלמה אנגל, כפר סבא, 70 שנה לייסודה, הוצאת עיריית כפר סבא, 1973
- ^ 7.0 7.1 7.2 רבקה מהרשק, דבר, 27 באוגוסט 1950
- ↑ רחל ינאית בן-צבי, על משמר הבארון, דבר, 29 באוגוסט 1966
- ↑ ועידת הפועלים החקלאים במרחביה, הארץ, 5 בספטמבר 1919
- ↑ הויכוח על הפעולה התרבותית והסוציאלית, דבר, 19 בפברואר 1932
- ↑ הויכוח על הפעולה התרבותית והסוציאלית - המשך, דבר, 19 בפברואר 1932
- ↑ תל אביב/במפלגת פועלי ארץ ישראל, דבר, 9 באוקטובר 1933
- ↑ המושב הי"ד של מועצת הפועלות, דבר, 22 בדצמבר 1935
- ↑ ממשפטי הימים האלה, אמר, 17 במרץ 1940
- ↑ סיור החיילות היהודיות בארץ, דבר, 22 באפריל 1942
- ↑ רחל אדיב, רבקה מרשק, דבר, 1 בספטמבר 1950
- ↑ בתל אביב/בחולון, דבר, 7 ביוני 1946
- ↑ רשימת המועמדות לוועידת הפועלות השישית, דבר, 10 בפברואר 1949
- ↑ שרה ליבוביץ דר, הוד מלכותה, חדשות, 24 בינואר 1992
- ↑ רבקה מהרשק, על המשמר, 27 באוגוסט 1950
רבקה מהרשק40846795Q133854772