רבקה בת מאיר טיקטינר
רבקה בת מאיר טִיקְטִינֶר (בכתיב יידי: טיקטינער; נפטרה בפראג בכה בניסן ה'שס"ה, ב- 3 באפריל 1605)[1] הייתה מחברת ספרים, מתרגמת, משוררת יידיש, דרשנית לנשים, והאישה היהודייה הראשונה שידוע כי חיברה ספר שלם.
ספרה, "מֵינֶקֶת רבקה", ספר מוסר ביידיש המכוון לנשים יהודיות נשואות, חובר אחרי 1581 ופורסם רק לאחר מותה: מהדורה ראשונה בפראג ה'שס"ט (1609) ומהדורה שנייה בקרקוב ה'שע"ח (1618). כמו כן היא חיברה שיר לשמחת תורה, לשימוש ליטורגי נשי: "שמחת תורה לִיד"[2].
ביוגרפיה
שנת לידתה של טיקטינר לא ידועה. אביה, שרק שמו הפרטי ידוע - מאיר - הגיע, כנראה, מהעיר טיקטין ליד ביאליסטוק.
מועד הגעתה לפראג אינו ידוע, וייתכן שספרה נכתב בפולין. ספרה מתייחס למציאות של המאה ה-16 בפולין[3]. היא כונתה, גם בספרה וגם בתפילת היזכור לעילוי נשמתה, "רבנית", אך לא ידוע אם הייתה נשואה לרב, כמשמעות הביטוי בימינו. ייתכן שהתואר ניתן לה בשל למדנותה הגדולה ופעילותה כדרשנית. במצבתה נכתב: "הייתה דורשת יום וליל לנשים בכל קריה נאמנה". ידוע על עוד נשים למדניות בפראג, ואף הכינוי "דרשנית" נזכר בקשר לנשים נוספות[4]. ילדים לא מוזכרים במצבתה או בתפילת היזכור עליה, וייתכן שהייתה חשוכת ילדים.
מינקת רבקה
לא ידוע מתי חובר הספר, אך היות שמוזכר בו הספר "אורחות צדיקים" שנדפס בה'שמ"א (1581), ידוע שכתיבתו הסתיימה לאחר שנה זו.
הספר מכוון, כאמור לעיל, לנשים נשואות. הספר כולל שבעה שערים (פרקים):
- השער הראשון: איך צריכה האישה להתנהג ואיך תקשט את גופה כדי שנשמתה לא תאבד[5].
- השער השני: איך אישה צריכה להתנהג עם בעלה כדי שיחיו יחד בכבוד[6].
- השער השלישי: איך אישה צריכה להתנהג עם הוריה.
- השער הרביעי: איך אישה צריכה להתנהג עם חמיה וחמותה.
- השער החמישי: איך אישה צריכה להיות חרוצה כדי לחנך את ילדיה לתורה ומעשים טובים.
- השער השישי: איך חמות צריכה להתנהג עם כלתה והחתנים.
- השער השביעי: אישה צריכה להשגיח על בני ביתה.
שם הספר לא ניתן על ידה כי אם על ידי המדפיס שהתלהב מאוד מהעובדה שאישה חיברה ספר: "מי שמע או ראה חידוש כזה. האם קרה אי פעם שאישה חיברה דבר מה מראשה והקריאה פסוקים ומדרשים בבתים".[7]. נראה מהספר שהיה לטיקטינר ניסיון בנשיאת דרשות, כמתואר במצבתה. המחברת הייתה בקיאה בספרות המוסר, כולל הספרים העבריים בתחום זה כגון "ראשית חכמה", "ספר חסידים" וכן את "פרקי אבות" וספרות המדרש.
טיקטינר התייחסה בספרה גם אל בעיות חברתיות מתקופתה, ודאגה לבחורים שאכלו אצל בעלי בתים בזמן לימודיהם בישיבות מרוחקות. היא תיארה את סבלם אצל בעלות בית שניצלו אותם לעבודות בית וטיפול בילדים במקום לאפשר להם ללמוד.
טיקטינר יצאה נגד אמונות טפלות ופניות למכשפות וטענה שמדובר בעבירות על חוקי התורה. היא ממליצה לפנות לרופאים, "כפי שקיבלתי מהדוקטור היקר מהר"ר שמואל"[8].
השיר לשמחת תורה
זהו השיר הקדום ביותר ביידיש מסוגו שהגיע לידינו מפולין[9]. אין שם לשיר וקישורו לשמחת תורה הוסק ממספר שורות בו, בהן מובעת הודיה על מתן התורה.
השיר נועד לשירה על ידי נשים כאשר קישטו את ספר התורה לקראת שמחת תורה, ומחולק לשני חלקים: בראשון אקרוסטיכון באלף בית עברי ובשני אקרוסטיכון בו נמצא שמה של המחברת: "רבקה דבת מאי<ר> זצל". מבנה זה של שני אקרוסטיכונים הופיע גם בשיר מוקדם יותר, שיר על יוסף הצדיק שנמצא בכתב יד משנת 1382 ומהווה את ראשית השירה ביידיש הידועה לנו[10].
בשיר 80 שורות חרוזות ותוכנו שבח והלל לבורא עולם, הודיה על מתן תורה ותיאור הגאולה לעתיד לבוא.
השפעתה של רבקה טיקטינר
ספרה ודמותה כמעט נשכחו בקרב היהודים דוברי יידיש והיא מוזכרת ונדונה דווקא בקרב לא יהודים. במאה ה-17 הייתה רבקה למושא התעניינות מצד תאולוגים והבראיסטים נוצריים, כפי שמעיד חיבורו של פרופ' יוהאן קונרד לופט (Lufft), De Rebeca Polona eruditarum in gente Judaica foeminarum rariori exemplo (לטינית: "רבקה הפולנייה: על דוגמה נדירה של אישה יהודייה מלומדת") משנת 1719. כמו כן דן בה גם וגנזייל שציין כבר ב 1674 שספרה הוא נדיר ביותר.
כתביה שראו אור בישראל
- מנקת רבקה / הרבנית הדרשנית מרת רבקה בת הגאון מהר"ר מאיר טיקטינר, [ירושלים: המכון להנצחת יהודי גליציה, תשנ"ב].
- שמחת תורה ליד / לרבקה טיקטינר (ההדירה והוסיפה מבוא: יעל לוין), ירושלים: י. לוין, תשס"ה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יעל לוין, "חייה וחיבוריה של רבקה טיקטינר, המחברת היהודייה הראשונה", עת־מול 190 תשס"ז 2006.
- חנא שמרוק, "הסופרת היהודית הראשונה בפולין: רבקה בת מאיר טיקטינר וחיבוריה", גלעד ד-ה (תשל"ט) עמ' 13–23.
- חנא שמרוק, ספרות יידיש בפולין: מחקרים ועיונים היסטוריים, ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י. ל. מאגנס, תשמ"א 1981.
- ימימה חובב, עלמות אהבוך : חיי הדת והרוח של נשים בחברה האשכנזית בראשית העת החדשה. ירושלים : מרכז דינור לחקר תולדות ישראל, 2009.
- Cooper, Levi. "From the Classics: A Remnant of Tiktin". Jewish Educational Leadership Vol 4 no. 1 (Fall 2005) pp. 42-46.
- Kadari, Tamar. "Rebecca Tiktiner's Simhat Torah Poem" in Nashim: A Journal of Jewish Women's Studies & Gender Issues Fall 2007, No. 14:233-241
- von Rohden, Frauke, ed. Rivkah bat Meir Tikotin, Meneket Rivkah: Introduction, Text and Translation 2007a
- —. "Rebecca bat Meir Tiktiner" in Encyclopedia Judaica v.17. Second ed. Detroit: Macmillan Reference, 2007b. p136-137.
- Zinberg, Israel. Old Yiddish Literature from Its Origins to the Haskalah Period. KTAV, 1975. מסת"ב 0870684655. On Rebecca bat Meir Tiktiner's Simchat Torah poem, see p.51ff.
קישורים חיצוניים
- רבקה בת מאיר טיקטינר, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- רבקה בת מאיר טיקטינר, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- פראוקה פון רוהדן, רבקה בת מאיר טיקטינר, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- דוד סער-מן, חיי רבקה: האישה הראשונה שכתבה ספר מוסר יהודי שלם, באתר בית התפוצות
- חוה טורניאנסקי, על נשים וספרים בעת החדשה המוקדמת
הערות שוליים
- ^ במצבה שלה: רבקה בת מהר"ר מאיר טיקאטין נפטרה כ'ה' ניסן לפרט ר'ב'ק'ה' ה'א'ב'ן'.
- ^ "ליד" - ביידיש=שיר
- ^ חנא שמרוק. הסופרת היהודית הראשונה בפולין
- ^ י. לוין. שמחת תורה ליד לרבקה טיקטינר
- ^ ווי זיא איר גוף זאל צירן. דיא איר נשמה ניט וויל פֿר לירן
- ^ דיא מיט אננדר אין אירן וועלן אלטין
- ^ ביידיש: ווער האט דאש חידוש מין גיהערט אודר גיזעהן. דז אין איביגן יארן איז מין גישעהן. דז איין אשה העט אויש אירן קאפ וואש מחבר גיוועזן. אונ' העט פסוקים אונ' מדרש צום הויף גילעזן
- ^ ווי איך פֿון דען קעשטליכֿן דאקטר מהר"ר שמואל מקבל האב גוועזט"
- ^ חנא שמרוק, הסופרת היהודית הראשונה בפולין
- ^ יעל לוין. שמחת תורה ליד
