רבי שלמה גולדמן
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |||||
| לידה |
1869 ה'תרכ"ט נובוהרד-וולינסקי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
מאי 1945 (בגיל 76 בערך) כ"ו באייר ה'תש"ה פלשתינה (א"י) | ||||
| מקום קבורה | הר הזיתים | ||||
| מקום מגורים | נובוהרד-וולינסקי (אוקראינה) ירושלים (ישראל) | ||||
| מקום פעילות | ירושלים, ארץ ישראל | ||||
| אב | רבי מרדכי גולדמן | ||||
| אם | בת הרב שלמה מגראינוב | ||||
| צאצאים | בנו בכורו רבי גדליה משה גולדמן | ||||
| |||||
רבי שלמה גולדמן (תרכ"ט - כ"ו באייר תש"ה), המכונה ר' שלומק'ע זווילער, היה האדמו"ר הרביעי של חסידות זוועהיל, ומקים החסידות בארץ ישראל, בן נין לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, תלמיד הבעל שם טוב.
קורות חייו
נולד לרבי מרדכי גולדמן האדמו"ר השלישי בשושלת זוועהיל ורבה של העיר זוועהיל, ולאמו מרים שרה בת רבי שלמה מגראינוב (מגזע ליניץ). היה חתנו של רבי אלתר מדויד הורודוק. לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות ורבנות העיר לצד אחיו המבוגר ממנו רבי יחיאל מיכל גולדמן. עוד בחיי אביו קיבל "קוויטלאך" (פתקאות עם הזכרת שמות לישועה) מיהודי זוועהיל והסביבה.
העלייה לארץ ישראל
בשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל עם נכדו רבי מרדכי (לימים אף הוא אדמו"ר מזווהעיל). לפי המסופר, כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים". הוא השתכן בירושלים בעיר העתיקה ולמד בישיבת חיי עולם. רבי שלמה קנה שטח בשכונת בית ישראל שם בנה דירה קטנה, כשהוא מתכנן את עיצובה ויצק בעצמו את יסודותיה. נהג לנסוע באוטובוס לכותל המערבי, והיה יושב בין כל האנשים. ביתו היה פשוט ודל, כמעט בלי ריהוט, בלי שמשים ובלי גבאים. ביתו היה פתוח לרווחה לכל עני ונדכא, כשהוא עומד ומשמש בעצמו את באי ביתו. הוא הסתיר את ייחוסו ואדמו"רותו אולם אט אט החלו תושבי ירושלים להכיר בגדולתו וכינוהו בחיבה 'ר' שלומקע'.
על אף שכמעט ולא נהיו לו חסידים, בכל זאת היה אהוד בקרב יהודי ירושלים ושמו התפרסם כבעל מופת, ורבים האמינו בו שהוא "צדיק יסוד עולם". על שאלות קשות בענייני לידה וכדומה היה נוהג לערוך "יישוב" במקווה, כלומר היה הולך לטבול ולאחר הטבילה היה עונה תשובה. בראשית שנת תש"ב, כשהנאצים עמדו באל עלמיין, הלך יחד עם רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין לקבר האור החיים להתפלל על הצלת יהודי ארץ ישראל, ובסוף התפילה אמר רבי ישראל שיודע שהנאצים יכשלו. בכל ימי המלחמה הבטיח שבארץ ישראל לא יגעו ולפני המלחמה אמר, גם אם תהיה מלחמה, בארץ ישראל לא יגעו ובוודאי לא בירושלים. בהזדמנות אחרת אמר: "ארץ ישראל תהיה לפליטה".
דמותו
על אף שלא הבליט את ידיעותיו בתורה, מספר פעמים גילה את כוחו בלימוד[1]. בפולמוס השבת ביפן פסק בנחרצות שיש לשמור שבת ביום שבת ולא ביום ראשון באמרו שיש לפסוק כפי שיטת הרמב"ם והטעים את סיבת הדבר בכך שארץ ישראל היא מרכז העולם והן ממערב לה והן ממזרח לה יש 12 שעות הפרש. רבי שלמה שלח אז שליחים לחזון איש לשכנעו לחזור בו.
היה בידידות עם הרב קוק. בשנתו האחרונה בנה את ישיבת זוויהל בירושלים.
נפטר בכ"ו באייר תש"ה, יום שקשור על פי הקבלה למידת "יסוד שביסוד" שמרמזת על קדושה. נטמן בהר הזיתים. אחריו המשיך באדמו"רות בנו, רבי גדליה משה גולדמן. ביתו קיים עד היום ונערכים בו שיעורים.
חתנו היה רבי שמואל מרדכי מסטביחוב.
לקריאה נוספת
- דוד ורנר, צדיק יסוד עולם - שני חלקים, תולדות חייו.
- יעקב שלמה לוי . יסודי עולם - שני חלקים. תולדות חיי אדמו"ר רבי שלמה וכל שושלת האדמורי"ם מזוועהיל. ירושלים תשע"ה.
קישורים חיצוניים
- י. הלר, הצדיק הפלאי, המבשר תורני 128, עמ' ח, כ"ג באיייר ה'תשע"א, באתר אוצר החכמה
- י. הלר, צדיק יסוד עולם, המבשר תורני 72, ראיון עם רבי נטע פריינד, באתר אוצר החכמה
- הרב רונן טמיר, האדמו"ר רבי שלמה גולדמן מזוויל זצ"ל, באתר ערוץ מאיר בגרסה המקוונת של עלון השבת באהבה ובאמונה שמוציא לאור מכון מאיר
- כרטיס הקבר של רבי שלמה גולדמן, באתר הר הזיתים
- הילולת רבי שלמה מזוועהיל באתר הר הזיתים.
| עץ שושלת זוויהל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערות שוליים
- ^ סיפור מפורסם הוא שפעם ביקש מהרב שמשון אהרן פולונסקי ללמוד איתו חברותא. תוך לימודם החלו להתווכח בהלכה בסוגיא בחושן משפט בסיום הוויכוח הודה הרב פולנסקי לרבי שלמה שהוא צודק, ונזכר שהיה לו דין תורה בטפליק בו פסק שלא כשורה, ואכן שלח את הכסף לרוסיה ליהודי שחייבו שלא כדין.
