רבי שבתי שפטיל וייס
 | |||||
| מימין. משוחח עם שמואל בדנצקי | |||||
| לידה |
ה'תרכ"ו פרשבורג | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ג' בחשוון ה'תש"ג (בגיל 76 בערך) | ||||
| למד ב | ישיבת פרשבורג | ||||
| מקום פעילות | שימאני, פאפא, סמבטלי | ||||
| רבותיו | רבי שמחה בונם סופר | ||||
| חיבוריו | הלכתא רבתא לשבתא | ||||
| |||||
רבי שבתי שעפטיל וייס (ה'תרכ"ו - ג' בחשוון ה'תש"ד) היה רב הונגרי, אב"ד שימאני (אנ'). מחבר ספר הלכתא רבתא לשבתא.
ביוגרפיה
נולד בפרשבורג לישעיה ישכר (בער) ולמרים. האגדה מספרת שביום שקדם ללידתו נפטר חייט אלמוני בפרשבורג, ובהלוויתו שהתקיימה למחרת השתתף הכתב סופר וסיפר שאביו החתם סופר בא אליו בחלום ואמר לו שהחייט היה איש קדוש ואין מי שראוי להספידו, והוסיף שנשמתו באה לעולם שוב בתינוק שנולד ביום זה בפרשבורג[1].
בילדותו התקרב לכתב סופר - רבו של אביו. למד תורה אצל רבי שרגא פייש פישמן מגיד מישרים בפרשבורג ואצל דודו רבי אברהם פרגר ראב"ד טפלצ'אן. בבחרותו למד בישיבת פרשבורג אצל רבי שמחה בונם סופר. בשנים אלו, לפי עדות חברו מהישיבה רבי יונתן שטייף, ידע את כל הש"ס בבלי וירושלמי, ספרא, ספרי, פסיקתא, ראשונים ואחרונים[2].
בה'תרמ"ט נשא את רחל לאה בת רבי אברהם הופמן, גביר תושב ינושזה (יאנושהאזא). לאחר נישואיו התגורר בשארוואר וחותנו פתח עבורו חנות עור לפרנסתו. במקביל לעיסוקו במסחר התמיד בתורה.
בה'תרנ"ד, לאחר פטירת רבי אברהם לייב שוורצשטיין, רב העיירה שימאני (מחוז ואש), התמנה הרב וייס לממלא מקומו כרב ואב"ד העיירה, רבנותו חלה גם על תושבי העיירות הסמוכות לשימאני. בה'תרפ"ט, לאחר פטירת רבי שמואל גוטליב רבה של פאפא נסע פעמיים בשבוע לפאפא וישב בהרכב בית הדין, בתקופת החגים שהה בפאפא לזמן ממושך יותר. כן נסע רבות לסמבטהלי והיה מעורב בהנהגת העיר ופסיקת דינים. עסק רבות בכשרות, שחיטה וגיטין.
היה תלמיד מובהק לקרובו רבי יוסף משה הופמן ראב"ד פאפא ומחבר ספר 'מי באר מים חיים'. היה מיודד עם רבי חיים אלעזר שפירא ועם רבי אברהם צבי אונגר[3] (ה'מחנה אברהם') והעריץ את רבי יואל מסאטמר. זכה להערצה אצל רבים מגדולי דורו, רבו הכתב סופר התבטא עליו שהוא "בקי בטריפות כרבי יוחנן"[2]. רבי ישכר דוב מבעלז התפלפל איתו בדברי תורה, ואף ליווהו עד לרחוב לאחר שביקר אצלו, בנו רבי אהרן התבטא לאחד מקרובי הרב וייס שבא אליו להתברך: "כי מי שיש לו קרוב קדוש כזה אינו צריך לבא הנה בשביל ישועה".
נהג לקום בחצות לילה וללמוד עד הבוקר. נודע כאיש קדוש, כבעל רוח הקודש[4] וכבעל מופת[5], רבים פנו אליו להתברך, ביניהם מי שרצה להיפטר מגיוס לצבא.
שימש ברבנות שימאני כחמישים שנה, עד לפטירתו בג' בחשוון ה'תש"ד, נקבר בשימאני. חיבר את הספר 'הלכתא רבתא לשבתא', המכיל את חידושיו בהלכות שבת ובסוגיות הש"ס, יצא לאור בשנת ה'תשל"ב, על ידי צאצאיו.
אחיו הוא רבי יצחק וייס מווערבוי.
לקריאה נוספת
- שלמה רוזמן, "הרה"ג רבי שבתי שעפטל ווייס - אב"ד שימאני", בתוך: ראשי גולת אריאל, חלק ב' עמ' רט"ו-רכ"ח, ניו יורק ה'תשל"ט.
- י. יעקאבאוויטש, "צדיק מה פעל", בתוך גליון דורות, עיתון העדה, פרשת נח ה'תשפ"ה, עמ' 10-15, ירושלים.
קישורים חיצוניים
- שמואל שלמה טלר, דער היילגער שימאניער רב, תשע"ד, באתר אוצר החכמה
- רבי שבתי שעפטיל ווייס, הלכתא רבתא לשבתא, תשל"ב, באתר אוצר החכמה
- חיים עזריאל מיללער, מעשה רב, קובץ הלכתא רבתא, כולל להוראה שימאני, תשפ"ב, עמ' טו, באתר אוצר החכמה
- הגה"ק רבי שבתי שעפטיל ווייס זי"ע אב"ד שימאני, גליון עלים לתרופה, אנטוורפן, תשס"ו, באתר אוצר החכמה
- משה חנניא רפאל גלאזיוס, דור דור וסופריו, תשפ"ב, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ שמואל שלמה טלר, ימי נעוריו, דער הייליגער שימאניער רב, קריית יואל, תשע"ד, עמ' כז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 2.0 2.1 רבי שבתי שעפטיל ווייס, הקדמת המו"לים נכדי המחבר זי"ע, הלכתא רבתא לשבתא, בני ברק, תשל"ב, באתר אוצר החכמה
- ^ אבי רבי יצחק שלמה.
- ^ כפי שכתב הרב וואזנר בהסכמתו לספר רבי שבתי שעפטיל ווייס, הלכתא רבתא לשבתא, תשל"ב, באתר אוצר החכמה
- ^ עיתון המבשר, המבשר תורני, תשע"ה, עמ' כג, באתר אוצר החכמה