רבי צבי מאיר בר

רבי צבי מאיר בר
רבי צבי הירש מאיר בעער

אין תמונה חופשית
לידה	סביבות 1845 סביבות ה'תר"ה טרנוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	25 במרץ 1916 כ' אדר ב' ה'תרע"ו דוברי
מקום פעילות	פולין
תחומי עיסוק	הלכה
רבותיו	רבי יוסף שאול נתנזון
בני דורו	רבי יצחק שמלקיס (ה"בית יצחק"), רבי מאיר דן פלוצקי (ה"כלי חמדה")
חיבוריו	אמרי הצבי
בת זוג	צירל פרידה
חותן	רבי יששכר בר וויינגוט (ה"פתחי שערים" מצ'נסטחוב)
רבה של חדש-ניישטט ה'תרכ"ו–?
רבה של סומפולנו ? – סביבות ה'תר"מ
רבה של דוברי סביבות ה'תר"מ – ה'תרע"ו בנו, רבי יששכר בר ←

רבי צבי הירש מאיר בר (בכתיב יידי: בער או בעער) (סביבות ה'תר"ה - כ' אדר ב' ה'תרע"ו ; 25 במרץ 1916) היה אב"ד בקהילת חדש ניישטט שבמחוז פלוצק וסומפולנו, ודוברי שבמחוז קאליש , מפורסם בעקבות חיבורו "אמרי הצבי".

ביוגרפיה

רבי צבי מאיר נולד בעיר טרנוב שבגליציה לרבי יוסף (כונה ר' יוסלה טורנר) שכיהן כדיין ומו"ץ בעיר טרנוב, והענא בר.

רבו המובהק היה אביו, אביו ביטל חלק משיעוריו הקבועים לצורך הלימוד עם בנו. בסביבות שנת ה'תר"כ למד אצל רבי יוסף שאול נתנזון מלבוב בעל השואל ומשיב, וממנו נסמך להוראה. רבי יוסף שאול הציע לו שיוציא לאור ספר עם חידושיהם המשותפים, לדברי רבי צבי מאיר: ילדות הייתה בו וסרב מפני כמה טעמים הכמוסים עמו. כמו כן למד אצל רבי יצחק שמלקיס בעל ה"בית יצחק" ואצל רבי אברהם תאומים אב"ד פרמיסלה בעל ה"חסד לאברהם". נישא לצירל פרידה, בתו של רבי יששכר בר וויינגוט אב"ד צ'נסטחוב, בעל ה"פתחי שערים", שו"ת וחידושים על מסכת בבא מציעא (נפטרה בכ"ד באב ה'תרע"ג).

בשנת ה'תרכ"ד כיהן כאב"ד בעיר פרושקי שבפולין.

בשנת ה'תרכ"ו מונה לרב בעיירה חדש־ניישטט במחוז פלוצק שבפולין. לאחר מכן כיהן בסומפולנו (חמיו ה"פתחי שערים" כיהן שם כרב כ-40 שנה קודם). בסביבות ה'תר"מ עבר לרבנות דוברי שבפולין.

כמו אביו, היה רב מובהק לבנו רבי יששכר, עמו הוא למד כל חייו.

רבי צבי מאיר התכתב עם רבים מרבני דורו, בצעירותו התכתב רבי שלמה קלוגר שמתאר אותו במכתב כ-"מופלג אחד", בנו של הרב קלוגר רבי אברהם בנימין, היה ידיד נעוריו. מאוחר יותר התכתב עם רבי אברהם בורנשטיין מסוכוצ'וב בעל האבני נזר ורבי מאיר דן פלוצקי מדווארט בעל ה"כלי חמדה" ועוד.

רבי צבי מאיר חתום עם רבני דורו על החרם נגד נתינת שוחד לשם השגת משרות רבניות. בהקדמת ספרו מספר רבי צבי מאיר כי בשנת ה'תר"מ 'היה מר לי מאד', אך אינו מפרט לאלו צרות הוא מתייחס. בכ"ט בשבט ה'תרע"ו נפל למשכב, וכחודש וחצי מאוחר בכ' באדר ב' נפטר.

חיבוריו

בג' בתשרי ה'תרמ"א פרצה שריפה וכילתה את רוב העיירה דוברי, במהלכה נשרפו כל חפציו, ביניהם תפיליו, ספריו, ומאות כתבי יד המכילים חידושי תורה שלו ושל אביו, וכן התכתבויות שלו עם גדולי הדור, מלבד מעט ספרים ותיבה אחת שהכילה מעט חידושים. להשלים את החסר החליט לשוב ולכתוב חידושי תורה על מסכת בבא קמא, ויחד עם אחיינו רבי דוד בר עמלו כשנה וחצי בכתיבת ועריכת הספר אמרי הצבי.

הספר כתוב באריכות להקל על המעיין, לדברי המחבר הספר נדפס ללא הסכמות מאחר שכתוב לפלפול ולא להלכה. הוא מביא פעמים רבות מביא מה ששמע מאביו, וכן פעמים מהכתוב בגיליונות חמיו ומפלפל בדבריו.

שם הספר אמרי הצבי על שמו "צבי מאיר", וכן רומז לשם אביו בן הרה"צ יוסף, ושם אמו "הענא" רמוזה באות ה'.

• אמרי הצבי - ב"ק ח"א, ‏ורשה תרמח, באתר היברובוקס - חידושים על מסכת בבא קמא פרקים א – ו.

ספר זה יצא שוב בשנת תר"פ בעיר לודז , מעותקי מהדורה זו נבזזו על ידי הנאצים בשואה והגיעו לספרייה הלאומית בסיוע הוועדה להצלת אוצרות הגולה.

• אמרי הצבי - ב"ק ח"ב, ‏ווארשא תרנב, באתר היברובוקס - חידושים על מסכת בבא קמא פרקים ז – ח.
• אמרי הצבי ח"ג, פיטרקוב תרע, 1910, באתר אוצר החכמה - חידושים על מסכת בבא קמא פרקים ט – י.
• אמרי הצבי קונטרס פלפול חברים, ‏פיעטרקוב תרע, באתר היברובוקס – יישובים להשגות על ספריו בח"א וח"ב.

כרך זה יצא שוב בברוקלין ניו יורק בשנת ה'תשנ"ב על ידי האחים גולדנברג, בסיוע ר' יצחק בראך.

• אמרי הצבי - דקנינים, ‏לאדז תרפ, באתר היברובוקס – יצא לאור מתוך כתביו על ידי בנו.
• גרגירי כסף, ‏ווארשא תרצא, באתר היברובוקס - על ספר בראשית, רובו מבוסס על ספר "רביד הזהב" לרבי דוב בר טריביש, מצורף קונטרס נוסף על נביאים וכתובים. בסופו סופח קונטרס "דברי שאול", מתורת רבו השואל ומשיב. יצא לאור מתוך כתביו על ידי בנו.

בנו כותב כי הוא מקווה להוציא לאור חיבורים נוספים על: מסכת בבא מציעא; מסכת בבא בתרא; ענייני חזקות; ענייני טומטום ואנדרוגינוס וספיקות וספק ספיקא; ברירה; אין איסור חל על איסור; היזק שאינו ניכר; דרשות בפלפול "שבתא דרגלא"; חיבור קטן על המשנה ועוד.

משפחתו

• בנו היחיד, רבי יששכר בר אב"ד דוברי, מו"ל הספר "פתחי שערים" על התנ"ך לסבו רבי יששכר בר וויינגוט, וספרי אביו. נספה עם אשתו באשה לאה (בתו של בן דודו רבי אפרים שרגא לבנטל) ובניהם ר' יוסף ור' חיים דוב, ובתם שפרה מרים עם בעלה יששכר דוב במחנה ההשמדה חלמנו חורף ה'תש"ב.
  • בתו, חיה קילא אשת רבי ישכר דב גוסטינסקי אב"ד ריסשיץ.
  • בתו, אסתר הענא אשת רבי פנחס אליהו וויס (כונה "ר' פינצ'ה") מו"ץ בטורק מתלמידיו הראשונים של רבי מאיר שפירא מלובלין.
• אחיינו, רבי דוד בר (בן אחיו רבי ישעיה יששכר בריש), רבן של גראבוב ואוזרקוב, סגן נשיא אגודת הרבנים בפולין וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, היה חביב עליו, סייע בעריכת ספריו.
• גיסו, (בן חותנו) רבי מיכאל דוב אב"ד דוברין לויביץ' בעל אגודת איזוב מדברי.
• גיסו, (בן חותנו) רבי חיים משה לבנטל הלוי אב"ד פרושקי שבפולין, נפטר ח' בכסלו ה'תרס"ד.
  • בנו רבי אפרים שרגא לבנטל אב"ד אוניאב בעל שו"ת חמדת אפרים (חתן רבי אברהם בנימין זילברברג). – מחותנו של רבי צבי מאיר.
• גיסו רבי יעקב מאיר אב"ד פייזר.

לקריאה נוספת

• מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק א עמ' 533 – 536.
• מליצי אש, שטרן, אברהם בן יצחק יהודה ליב אריה, חודש אדר עמ' נ"ז.
• תולדות המחבר, במבוא לאמרי הצבי חלק שני.

קישורים חיצוניים

• אישי ישראל, רבי צבי מאיר בר מדאברי
• גרינבוים, ישראל אברהם בן יוסף הלוי, חכמי פולין, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).