אין איסור חל על איסור

בהלכה, הכלל אין איסור חל על איסור קובע כי לא יכולים לחול שני איסורים שונים על אותו הדבר. כך לדוגמה, אדם שיאכל בשר חזיר שבושל בחלב, לא יעבור על איסור אכילת בשר וחלב, שכן על הבשר חל כבר איסור אכילת בשר חזיר, ולכן לא יכול לחול עליו איסור נוסף.

רוב הראשונים והאחרונים^{[דרושה הבהרה]} נקטו את הכלל רק כאשר שני האיסורים הם מאותה קטגוריה, כמו אם שני האיסורים הם איסורי אכילה, אך יש שפירשו את הכלל גם באופנים נוספים, כגון איסור הוצאה בשבת ואיסור אכילת יום כיפור שנעשו כאחד.  

הטעם

המפרשים האחרונים דנו בטעם שאין איסור חל על איסור אם זה מטעם הסברא שאין התורה באה לאסור דבר שאסור כבר, והתורה באה לאסור רק דברים המותרים. או שהוא נלמד מהפסוקים השונים שמובאים בגמרא  

סוגי איסורים

אם אמנם לרוב דעת המשנה והתלמוד שאין איסור חל על איסור אך יש אופנים שלדעת כמה שיטות כן יחול איסור על איסור וכדלהלן  

איסור מוסיף

כאשר האיסור השני הוא "איסור מוסיף", כלומר שהאיסור השני, מוסיף וחל בנוסף על אנשים נוספים, או שהוא אוסר דברים נוספים על האדם, הוא חל אף שכבר היה דבר זה אסור קודם.  

לדוגמה כהן גדול שנשא על אשה שהיא אלמנה גרושה וחללה. כאשר הייתה אלמנה הייתה אסורה על כהן גדול ומותרת לכהן הדיוט, ולכן זהו איסור מוסיף, וכן חללה, שקודם הייתה מותרת באכילת תרומה ואילו חללה אסורה אף באכילת תרומה ולכן גם הוא איסור מוסיף, ולכן יהיה הכהן גדול חייב על כל אחת ואחת.

וכן איסור אחות אשה ואשת אח, כאשר אדם נשא את אחות אשת אחיו, נמצא שאשתו כבר הייתה אסורה על אחיו לפני שהוא נשאה אותה - מדין "אחות אשה", אלא שבנישואיו הוא מוסיף איסור "אשת אח" על שאר האחים, ולכן חל איסור זה גם על האח שכבר הייתה אסורה לו.

איסור כולל

איסור כולל הוא, כאשר חל איסור על חפצים או אנשים נוספים מלבד האובייקט שנאסר כבר, הוא חל גם על האובייקט שנאסר כבר, אגב חלותו על מה שעדיין לא נאסר.

איסור חמור

שיטת רבנן לדעת התוספות שיש איסור חל על איסור באופן שהאיסור השני הוא "איסור חמור" (עיין מסכת קידושין דף עז עמוד ב'). למשל, כאשר האיסור הראשון אסר את האובייקט רק באכילה ואילו האיסור השני אוסר אותו גם בהנאה, הוא חל על איסור אחר. אפילו למשל רבי יוסי הגלילי שסבור שגם איסור כולל אינו חל על איסור אחר, סבור שכאשר הוא איסור חמור, הוא חל על איסור אחר  

איסור בת אחת

כאשר שני האיסורים באים בבת אחת, חלים שניהם כאחד, לפי שאין אתה יכול להוציא אחד מהם, שאם נאמר שלא יחולו יהיה פטור לגמרי, ולפיכך חלים שניהם".   לדוגמא: העושה מלאכה ביום הכיפורים שחל בשבת - חייב שתיים, משום מלאכה ביום הכיפורים ומשום מלאכה בשבת, שהרי בשעה שנתקדש היום באו שני האיסורים כאחד.   דוגמא נוספת: הבא על אשת אחיו - מביא שתי חטאות, משום אשת איש ומשום אשת אח, שהרי שני האיסורים באו כאחד בשעה שנתקדשה לאחיו.   וכן: התולש מבהמה אבר מן החי ונטרפה בנטילתו - חייב שתיים, משום אבר מן החי ומשום טריפה, ששני האיסורים באו כאחד.

דוגמאות

ייבום וחליצה

במסכת יבמות הגמרא דנה בדין זה בקשר להלכות ייבום. התורה מצווה, כי כאשר אדם מת ואין לו בנים, על אחיו של המת לייבם את אשתו - להנשא לה, ולמרות שאשת אח היא אחת מהעריות, התירה התורה איסור זה לצורך מצוות יבום, בתנאי שלא תהא אסורה באיסור נוסף - כמו אחות אשה. הגמרא דנה בקשר לאשה שהיא אסורה בשני איסורים; היא אשת אחיו של אדם מסוים, וגם אחות אשתו. אם איסור אשת אח חל קודם, מכיוון שאשה זו נישאה לאחיו, ורק אחר כך הוא נישא לאחותה של אשה זו - דבר שגרם לאשה להיות אסורה לו באיסור אחות אשה, במקרה כזה נמצא שרק איסור אשת אח הוא זה שחל עליה. לפי זה, לכאורה היה עליה להתייבם, שהרי היא אשת אח ולא אחות אשה. עם זאת, אין חל עליה מצוות יבום, שכן אם יותר איסור אשת אח לצורך מצוות יבום, מיד יחול עליה האיסור השני התלוי ועומד - של אחות אשה, ואיסור זה אינו נדחה מפני מצוות יבום, ולכן אין איסור אשת אח נפקע.

בית שמאי ובית הלל נחלקו האם מותר לייבם את צרתה, כלומר אשתו השנייה של המת. במקרה רגיל, קיים כלל האומר כי אם אחת מנשי האח המת אסורה לייבם, אסור לו לייבם גם את אחת הנשים האחרות. השאלה היא, האם איסור כזה, בו בעצם חל על האשה רק איסור אשת אח, שעל פי הכלל הרגיל היה צריך להיות מותר מפני איסור ייבום, אלא שמפני סיבה צדדית לא הותר - האם איסור כזה אוסר את הצרה להתייבם, שכן ייתכן שרק האיסורים האחרים, פוטרים את הצרה להתייבם ולא איסור אשת אח.

לפי דעת בית שמאי, מותרת הצרה להתייבם, מפני הטעמים האמורים. בדעת שיטת בית הלל אסורה הצרה להתייבם, אלא שבטעם הדבר נחלקו שנים מתלמידיהם: לפי דעתו של רבי שמעון בר יוחאי, למרות שאין איסור חל על איסור, אסורה האשה להתייבם, מכיוון שאיסור אשת אח אינו נפקע במקרה זה, הוא אוסר את הצרה, שכן הכלל אומר שכל שאחת מהנשים אסורה באיסור ערווה אסורה גם צרתה, אלא שבאופן רגיל הותר אשת אח, ומכיוון שכאן לא הותר איסור אשת אח - הוא אוסר את הצרה רבי יוסי חלוק על הכלל "אין איסור חל על איסור", במקרה שמדובר ב"איסור מוסיף", ולכן הוא סובר שהאשה אסורה הן באיסור אשת אח והן באיסור אחות אשה ולכן היא אסורה להתייבם וכל הדיון אינו רלוונטי לשיטתו.

במקרה הפוך, שהאשה הייתה אסורה קודם כול באיסור אחות אשה, שכן האח החי נשא את אשתו - אחותה - לפני שהמת נשא את אשתו ובכך אסר אותה באיסור אשת אח, נחלקו בית שמאי ובית הלל. לפי בית שמאי יש להתיר את הצרה להתייבם, שכן מכיוון שאין איסור חל על איסור, נמצא שאין אשה זו אסורה באיסור אשת אח כלל אלא רק אחות אשה, ולכן אינה אוסרת את צרתה. לפי הסבר הגרי"ז מבריסק, כדי שאיסור של אשה יאסור את צרתה, צריך שאיסור זה יהא איסור האוסר ומונע מייבום; אשה כזו, שאינה נחשבת לאסורה באשת אח, אינה מוטלת כלל לייבום, שהרי דין ייבום חל מכוח היותה אשת אחיו, ולכן אין להחשיב את איסור אחות אשה כאילו מונע ייבום, ואין הוא יכול לאסור את צרתה.

אבר מן החי

חכמי המשנה והגמרא נחלקו האם יש איסור אבר מן החי בחייו של בעל חיים. לפי רבי יהודה הנשיא "בהמה בחייה לאו לאיברים עומדת", כלומר בעל חיים שחי כל עוד איבריו מחוברים זה לזה אין איבריו עומדים לאכילה, ורק לאחר שחותכים אבר ממנו יש איסור אבר מהחי, ולפי רבי אלעזר ברבי שמעון גם בחייה הבעל חיים יש איסור אבר מהחי.

ישנם מספר הלכות התלויות בשאלה זו, אחת מהם היא על פי הכלל אין איסור חל על איסור. אם בהמה היא טרפה, ואדם חתך אבר ממנה ואכלה, נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש האם הוא עבר על שני איסורים או על איסור אחד. אביי מפרש את המחלוקת בצורה כזו: לפי רבי יוחנן הוא עבר על שני איסורים, שכן בהמה בחייה לאו לאיברים עומדת, ולכן על איסור אבר מהחי חל עליה עד שיחתכנה - וכבר קודם לכן חל עליה איסור טרפה, אך לפי ריש לקיש בהמה בחייה לאיברים עומדת, ושני האיסורים חלים כאחד.

גדר הדבר

גם כאשר אין איסור חל על איסור, יש לקבור את העובר בין רשעים גמורים יותר, שכן מפאת רשעתו יש להחשיבו שהוא עבר על שתי עבירות, למרות שהחלות המעשית הייתה רק על אחת

כאשר אין איסור חל על איסור, אין הכוונה שהאיסור השני אינו חל כלל, אלא "מיתלי תלי", האיסור תולה ועומד שבמקרה והאיסור האחד יסתלק, יחול השני, ולכן הראשון אינו חל. לדוגמה, כאשר אשת אח שהיא גם אחות אשה נופלת לייבום, אין איסור אשת אח מותר, מכיוון שבמקרה ויותר - יחול איסור אחות אשה על אותה אשה.

מה למעשה מונע כיום את הסרת האיסור? רבי ברוך בער לייבוביץ' מבאר, שהחפצא של איסור השני, הוא אשר מונע את האיסור הראשון מלהסתלק. כלומר: למרות שהאיסור אינו חל למעשה על האשה, די בכך שהוא קיים באופן עקרוני כדי למנוע את הסרת האיסור הראשון, מהסיבה האמורה.

לקריאה נוספת

• רבי משה גרינוולד, ערוגת הבשם, ביאור רחב על כללי איסור חל על איסור, בודפסט תרצ"ח.
• שמואל אהרן פיש, משברי ים בעניני איסור חל על איסור, בני ברק תשס"ה.

קישורים חיצוניים

• הערך "אין איסור חל על איסור", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות השלם)
• המאמר אין איסור חל על איסור, מאת הרב אברהם סתיו, באתר אסיף.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.