רבי עמרם בן דיוואן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי עמרם בן אפרים דיוואן (מוכר בכינוי: רבנו העד"ן הקדוש; ה'ת"ק - ט"ו באב ה'תקמ"ב) היה שד"ר ומקובל יליד ירושלים.

חייו

השלט בכניסה למקום קבורתו
השלט על קברו

רבי עמרם בן דיוואן נולד בשנת ה'ת"ק בירושלים לרבי אפרים כנצר למשפחת רבנים ידועה בירושלים. למד בישיבת "נוה שלום" של דודו, רבי יהודה בר עמרם דיוואן[1], בה רכש את השכלתו התורנית והתלמודית, הגה בתורת הנגלה והנסתר, ונמנה עם תלמידי ישיבת המקובלים. לאחר מכן התיישב בחברון ובשנת ה'תקכ"ג (1763) נשלח על ידי קהילת חברון כשד"ר למרוקו. בכתב המינוי שלו, עליו חתם ר' יצחק זאבי, הכתירוהו נכבדי חברון בתארים: "החכם השלם, סיני ועוקר הרים". ר' עמרם בן דיוואן התיישב באסז'ן מיד עם הגיעו למערב הפנימי ופתח בה ישיבה. לאחר שסבב בקהילות ישראל ברחבי מרוקו ואסף את התרומות למען כוללות חברון, שב רבי עמרם בן דיוואן לארץ ישראל.

לאחר שהות קצרה בארץ ישראל יצא רבי עמרם למרוקו בשליחות שנייה מטעם כוללי חברון בשנת ה'תקל"ד (1774). בשליחות זו שהה למעלה משמונה שנים, רובן במקנס (מאדר ה'תקל"ה ועד א' בכסלו ה'תקמ"א), בביתו של רבי זכרי משאש[2]. סיבת השתהותו במרוקו נבעה ממלחמות השבטים שהתנהלו סביב מקנס, ואולם ייתכן גם שמצבו הבריאותי מנע ממנו את המשך הדרך בגלל הסיגופים החמורים שנטל על עצמו. בד' בתמוז ה'תקמ"ב יצא עם בנו מפאס לעבר נמל טנג'יר, אולם נפטר בדרכו חזרה לארץ ישראל בערב שבת ט"ו באב ה'תקמ"ב ונקבר בבית העלמין של הכפר אסז'ן הסמוך לוזאן. ברבות הימים, קברו הפך אתר עלייה לרגל לעשרות אלפי חסידים ומעריצים מדי שנה ובמקום אף מתקיימת הילולה שנתית.

הפייטן ר' דוד חסין שהכירו אישית הכרות רבת שנים, חיבר לכבודו פיוט וקינה בשם "ההר הטוב" סמוך מאד למועד פטירתו עת ביקר בקברו.

משפחתו

בנו, רבי חיים בן דיוואן שנלווה אליו בשליחות, השתקע והתיישב באסז'ן ולאחר מכן קם להשלים את סבב ההתרמה בדרום מרוקו. רבי חיים נפטר בסופו של דבר ביישוב בשם ווירגאן (Virguane) שבדרום מרוקו, ועם מותו אבדו כתבי היד שחיבר אביו בשנות מגוריו במקנס.

הנצחה

על שמו של רבי עמרם בן דיוואן נקראו מספר בתי כנסת ברחבי הארץ, בין היתר בצפת, ראשון לציון ואופקים, וכן נקראו על שמו רחובות באשדוד, אשקלון ואופקים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רבי יהודה בר עמרם דיוואן, היה תלמיד חכם ושד"ר חברון לערי פרס ומדי בשנות ה'תע"א-ה'תע"ג. ספרו חוט משולש נדפס בקושטא ה'תצ"ט, ובסופו הוא עונה לשאלות הלכתיות מקהילת כאשאן שבפרס.
  2. ר' זכרי משאש היה אבי סבו של הרב שלום משאש, רבה הראשי של מרוקו והרב הספרדי הראשי של ירושלים ברבע האחרון של המאה ה-20