רבי ברוך מקוסוב
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
 | |
| האוהל בקוסוב על קברי רבי ברוך וזוגתו | |
| מקום קבורה | קוסוב |
|---|---|
| פטירה |
י"ג בחשוון תק"מ (23 בספטמבר 1779) קוסוב |
| השתייכות | חסידים |
| תחומי עיסוק | קבלה |
| תפקידים נוספים | מגיד מישרים |
| חיבוריו | יסוד האמונה, עמוד העבודה, נחמד ונעים |
רבי ברוך מקוסוב (מכונה המוכיח מקוסוב[1] או רבי ברוך מוכיח[2].) (נפטר בי"ג בחשוון תק"מ, 23 בספטמבר 1779) היה רב ומקובל ופעל להפצת תורת הקבלה.
ביוגרפיה
רבי ברוך נולד לרבי אברהם מקוסוב[3], אחיו של רבי משה אב"ד קיטוב[4] (כ"ו בטבת ה'תמ"ח - י"ז בשבט ה'תצ"ח) רבי ברוך קיבל תורה מפיו ואף מצטטו בספרו 'נחמד ונעים' כמה פעמים, "דודי החסיד המפורסם".
נישא לשרה.
נפטר בי"ג בחשוון תק"מ, ונקבר בקוסוב עירו, מצבתו השתמרה בשלמותה עד היום, לצד מצבת הרבנית.
רבי ברוך חי בתקופת הכרעתה הסופית של השבתאות, בה פעל משיח השקר יעקב פראנק שהסית והדיח אחריו קהל רב. רבי ברוך פעל רבות להציל את לב ההמונים מהסחף, ונסע לשם כך על פני ערים עיירות וכפרים, שם נשא דרשות והתריע מפני פראנק וחבורתו, במסעותיו אלה הגיע למקומות מרוחקים מביתו כמו שאנו למדים על ביקוריו בעיר סעלישט הרחוקה:
"בעיר סעלישט גר הקצין הנכבד התורני המפורסם ר' מרדכי שטערן... ר' מרדכי הזמין גדולי ישראל לבקר את הפלך ולדבר על לבם לעוררם לתורה ועבודה... על פי הזמנתו רגיל היה רבי ברוך לבקר את ערי הפלך להלהיב הלבבות נגד הנוכל יעקב פראנק. הוא היה גם כן השליח ציבור בביתו של ר מרדכי שהתאספו שם בני ישראל ממקומות שונים להתפלל אצלו בימים הנוראים"
הרקע לכתיבת ספריו
הסיבה העיקרית שהביאה את לידתה וצמיחתה של כת השבתאים לפי מה שקבעו גדולי ישראל בדור ההוא הייתה, מה שהגשימו והפשיטו הרבה מושגים בקבלה, ופירשו דברים נעלים ונעלמים כפשוטם. ש"צ בעצמו כתב ספר בקבלה בו סילף וגישם הרבה עניינים. אחריו בא תלמידו נחמיה חיון (המכונה נח"ש), וחיבר גם הוא ספרים בדרכו. המקובל רבי יוסף אירגאס יצא נגדו (בשנת תע"ה) למלחמה, בשני ספריו 'תוכחת מגולה' ו'הצד נחש', בהם הוכיח את סילופיו בענייני הקבלה. לבד מזאת חיבר רבי יוסף את ספרו 'שומר אמונים' (בשנת תצ"ו), אשר 'יבאר ויפרש בלשון צחה וברורה, מהות תורת הקבלה, יסודיה ועיניניה, עד שיאירו נתיבותיה גם לאלה שאין להם מושג בתורת הנסתר'[5].
רבי ברוך אשר היה אף הוא היה מתומכי פרסום תורת הקבלה וביאורה להמונים, הגה רבות בספר זה[6] וראה בו צורך נחוץ להצלת הדור. עם זאת סבר שספר זה כבר לא נותן מענה הולם לדור החדש אשר אין לו כלל מושגים בקבלה, וזקוק לספר מורחב ומבואר יותר, אשר יקרב את ענייני הקבלה אל שכלם. על רקע זה חיבר את ספרו העיקרי יסוד האמונה (-על משקל השם שומר אמונים), אשר נכתב ונערך במתכונת השו"א, דהיינו בצורת ויכוח 'שואל ומשיב'. ואלו הם דברי ה'שואל' בשאלתו הראשונה:
"...והנה ספר שומר אמונים הנ"ל הרוה צמאוני קצת ונתקררה דעתי ע"י הספר הנחמד הלז אך עדיין לא יצא די חובתו שמהראוי היה לעומק דעתו ורוחב שכלו להעמיק שאלות רבות ולהשיב עליהם כי במקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר"
— יסוד האמונה ויכוח השואל והמשיב ויכוח א
ספריו
- יסוד האמונה יסודות והקדמות לחכמת הקבלה.
- עמוד העבודה ארבעה עשר דרושים ומאמרים, לבאר ענייני קבלה בדרך העבודה.
- נחמד ונעים דרושים ומאמרים על התנ"ך ועל התלמוד בבלי.
רבי ברוך כתב את ספריו והכינם לדפוס, ואף נטל[7] עליהם הסכמות מגדולי דורו[8], אך למעשה לא הודפסו בחייו. שני ספריו הראשונים יסוד האמונה ועמוד העבודה, נדפסו לראשונה בצ'רנוביץ שנת תרי"ד (74 שנים לאחר פטירתו), והודפסו בטעות כספר אחד בשם "עמוד העבודה", טעות שהשתרשה במשך דורות, וחזרה על עצמה בכל המהדורות, למרות שבהקדמתו לספרים כותב (לאחר שמפרט את תוכן החלק הראשון):
...וענין כל אלה הדברים וכיוצא בהם, נכנה בשם 'יסוד האמונה'. ואח"ז נבאר סדר עבודתנו לשמו יתברך...אלה הביאורים ועוד כהנה וכהנה ביאורים דוגמתן אשר לא אוכל לזכור כעת את כולם בע"פ, אקרא בשם 'עמוד העבודה'. עד שחיבור שני הענינים יכללם השם הוי"ה ית"ש בר"ת שהוא י'סוד ה'אמונה ו'עמוד ה'עבודה...
אף ספרו 'נחמד ונעים' נדפס בטעות תחת השם 'יסוד האמונה' או 'יסוד התורה' או 'יסוד האמונה - נחמד ונעים'[9]. שונה ספר זה מקודמיו, שאותו לא הכין לדפוס רבי ברוך בעצמו, אלא בניו ונכדיו מכתביו שהשאיר[10]. הספרים יצאו לאור במהדורות רבות במשך השנים, ולאחרונה במהדורה מורחבת ע"י יעקב אהרן אילאוויטש בה נקראו שמות הספרים כבמקור (יסוד האמונה - ניו יורק תשס"ז. עמוד העבודה - ניו יורק תשס"ד. נחמד ונעים - ניו יורק תשס"ח).
השתייכותו לחסידות
אם כי אין הוכחה ברורה שרבי ברוך קיבל תורה מפי הבעש"ט, סביר להניח שבהיותו תלמיד וקרוב לדודו רבי משה[11], רעו ורבו של הבעש"ט[12], יצא לו להכיר את הבעש"ט ושיטתו. כמו כן ספריו מלאים ברעיונות שהתחדשו בבית מדרשה של החסידות, ובפרט חיבורו העיקרי 'יסוד האמונה' המיוסד על הבנת הצמצום שלא כפשוטו, נושא שעמד במוקד הוויכוח בין החסידים למתנגדיהם, ורבי ברוך נוקט בו עמדה חד צדדית וחריפה כדעת הבעש"ט, מה גם שספרו 'נחמד ונעים' המבאר הרבה ענייני קבלה בדרך העבודה, הוא רעיון שהתחדש בתורת החסידות, אשר צדיקיה עמלו 'לתרגם' את הספירות ושאר ענייני הקבלה ל'שפת' העבודה.
כמו כן מצטט רבי ברוך בספרו את המגיד ממזריטש[13], רבי מנחם מנדל מפרמישלן[14], רבי ליב פיסטינער[15], ורבי נחמן מקוסוב[16]. וישנם השוואות ומקבילות רבות במאמרים ודברי תורה שהביא בספריו ונדפסו מאוחר יותר גם בספרי תלמידי המגיד ממזריטש[17][18]. עוד נכון לציין כי רבי ברוך מצוטט בספרי חסידות כמו ספרי בעל התולדות ועוד[19].
היו שכתבו שרבי ברוך היה תלמידו של רבי מנחם מנדל מויטבסק [20] אך קמו עוררים על נכונות עובדה זו[21], ויש שקבעו שהוא היה תלמידו של רבי מנחם מנדל מפרמישלן, אך גם על קביעה זו פקפקו חוקרים רבים[22], מה שמסתבר מאד בהתייחס להסכמתו של רבי מנדל לספרי רבי ברוך, שם לא מתארו כתלמיד אלא: "...והיה אתי עמי במחיצה אחת כמה ימים ואמר לי כמה דברים... ".
משפחתו
- בנו הגדול רבי יוסף[23] מגיד מישרים בעיר בוטשאן, על שמו נבנה בית הכנסת בבוטשאן שנקרא 'רבי יוסקי'ס שול'.
- בנו רבי אברהם.
- חתנו רבי אברהם כ"ץ גם הוא מגיד בבוטשאן, ממפיציה הראשונים של החסידות בחבל מרמרוש (נפטר ג' תשרי תקע"ב או תקס"ט).
קישורים חיצוניים
- רבי ברוך מקוסוב באתר דעת
- דוד הלחמי, רבי ברוך מקוסוב (בעל „עמוד העבודה”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- אשכול לחיפוש פרטים אודותיו בפורום נדברו
- רבי ברוך מקוסוב באתר חב"דפדיה
הערות שוליים
- ^ על פי חב"דפדיה בערכו
- ^ ראה בספר תולדות יעקב יוסף פרשת צו
- ^ רבי ברוך מתארו (בנטילת רשות לדרשה בפרשת ויגש): "אדוני אבי מורי אביר הרועים מוכתר ומושלם בכל חכמה וחידה"
- ^ היה רב- חבר של הבעש"ט, ורבי גרשון מקיטוב היה דיין בבית דינו
- ^ מנוסח שער הספר ירושלים תשכ"ה
- ^ כפי שמעיד בספרו
- ^ חמש הסכמות קיבל בשנת תקכ"א בברוד ואחת בלבוב, ובשנת תקכ"ה נטל עוד ארבע הסכמות.
- ^ עוד מההסכמות נלקחו ע"י בנו ונכדיו מאוחר יותר.
- ^ דפוס יוזפוף תרמ"ד
- ^ בהקדמת יסוד האמונה כותב: "ובעזרת הא-ל עוד ידי נטויה לכתוב ביאורים על מקצת מקומות בש"ס. יש מהם אמיתים ממש, ויש מהם קרובים לאמת ונראים אמיתים. ועל כמה דיבורים של רש"י בחומש. קצתם מפי עצמי וקצתם מה שלקטתי מפי סופרים וספרים. ומי יתן ואזכה שיתפרסמו ברבים."
- ^ ראה הערה 4
- ^ ראה בספר בוצינא דנהורא (מכתבים) מכתב מהבעש"ט אליו.
- ^ נחמד ונעים, לקוטי אמרים אות צ"ז: המפורסם ר' בער מגיד. ושם אות קכ"ח: המפורסים מו"ה בער ממעזריטש. ושלא בשמו: יסוד האמונה ב"ליקוטים" "זכה נוטל חלקו", מופיע באור תורה סימן תפ"ז
- ^ 'מוהר"ם מפרעמישלאן'
- ^ 'המגיד מקאלאמיי'
- ^ 'החסיד ר' נחמן מקאסוב'
- ^ כמו: קדושת לוי (ואתחנן ד"ה או יבואר (השלישי)) ודגל מחנה אפרים (וירא ד"ה ויקרא שם) ועוד, יושר דברי אמת, אורח לחיים, ברית אברם ועוד.
- ^ ראה למשל מש"כ בנחמד ונעים, 'דרוש המחשבה' אות מ"ג. על על מאחז"ל 'אותו היצה"ר העבירו מלבבכם' אשר נדפס אחר כך בכמה ספרי חסידות הראשונים ובתוכם צוואת הריב"ש, דרכי ישרים להרה"ק רמ"מ מפרעמישלאן זי"ע, אמרי אמת, אור אמת, קדושת לוי ועוד, ממש אות באות, (כנראה הייתה זו שיחה שהעתיקו הצדיקים כל אחד לעצמו ורבי ברוך היה הראשון שסדרה בספרו). ועד באותו דרוש אות מ"ד עיי"ש.
- ^ תולדות יעקב יוסף (המקובל כספר הראשון בתורת החסידות) בפרשת צו: שמעתי בשם הרב ר' ברוך מוכיח. ובספר כתונת פסים פרשת ויקרא: שמעתי מן מוכיח אחד מוהר"ב.
- ^ רבי אהרן וואלדען בשם הגדולים החדש, בערך רבי ברוך קאסווער. סדר הדורות החדש כב:. מליצי אש י"ג חשוון אות ש"מ. זכרון צדיקים. ועוד.
- ^ ראה באור יקרות חלק א' עמ' שט שכפי הנראה נתחלף לו גברא בגברא, שהרי ויטבסק היא ברוסיה, ואילו פרימשלאן אינה רחוקה מקוסוב, וביותר שאינו מזכירו כלל.
- ^ יעקב אהרן אילאוויטש בהקדמתו ליסוד האמונה ניו יורק תשס"ז
- ^ הגאון רבי ארי ליב זצ"ל אבד"ק באטשאן בהסכמתו על הספר יסוד האמונה מתארו: 'הרבני המופלג החסיד המפורסם'