רבי חיים חורי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים חורי
לידה 1885
ה'תרמ"ה
רובע דיג'ת (חארה צגירה)
פטירה 26 במאי 1957 (בגיל 72 בערך)
כ"ה באייר ה'תשי"ז
באר שבע
מקום קבורה באר שבע
רבותיו הרב משה זקן מאזוז, הרב פראג'י עלוש
בני דורו הרב מכלוף עידאן
חיבוריו דרך חיים, חסד ואמת, נפלאות גדולות

הרב חיים חורי (ה'תרמ"ה, 1885 - כ"ה באייר ה'תשי"ז, 26 במאי 1957) היה רב העיר גאבס. מהבולטים ברבני יהדות תוניסיה במאה ה-20.

הרב חורי בעת הגיעו לישראל, 1954

ביוגרפיה

נולד ברובע דיג'ת (חארה צגירה), הרובע הקטן שבאי ג'רבה לאברהם-זקן ומבירכה. היה בן יחיד להוריו. בצעירותו למד אצל הרב משה זקן מאזוז ורבי פראג'י עלוש, ובמקביל עבד בדפוס. בגיל 18 הוסמך לרבנות והתמנה למורה ושליח ציבור בקהילת גאבס, בדרום תוניסיה. בהמשך חזר לדיג'ת והחל לכהן כרב וכדיין עם חברו הרב מכלוף עידאן. בשנת 1926 בעקבות עזיבתו של רב קהילת גאבס נקרא הוא למלא את מקומו.

הרב חורי הקים את בג'רבה את ישיבת "תורה וחיים" ומוסדות צדקה וחסד, עסק בחינוך ובהדפסת ספרים והפצתם, כאשר את חלקם תרגם בעצמו לערבית יהודית. היה ידוע באהבתו לארץ ישראל, לחכמיה ולשליחיה. בשנת 1917 היה ממייסדי אגודת "עטרת ציון" שעסקה בלימוד השפה העברית ובעבודת אדמה כהכנה לקראת עלייה לארץ ישראל. הוא עודד את עליית יהודי תוניסיה לארץ ישראל ואף נקט בפעולות מעשיות שונות כדי לסייע בידי יהודים שעלו לארץ ישראל.

בשנת ה'תשי"ד (1954), בגיל 70, עלה לישראל והתגורר בבאר שבע עד לפטירתו בשנת 1957. את מקומו בגאבס כרב וכדיין מילא תלמידו הרב שמעון מימון.

הרב חיים חורי היה נשוי פעמיים. מאשתו הראשונה נולדו לו שתי בנות, ומאשתו השנייה נולדו לו שבעה בנים וארבע בנות שחלקם נפטרו בגיל צעיר מאוד. בין חתניו היה הרב פרץ מימון, בעל בתו הבכורה נינה, ורב מושב גילת ואזור מרחבים. בנו רבי ינון חורי היה מרבני ישיבת כסא רחמים[1].

הנצחתו ומורשתו

ה"עמותה להנצחת הרב חיים חורי" עוסקת בהקמת בתי כנסת על שמו ומסייעת במימון ספרי תורה עבור הרבנות הצבאית. בשנת 1981 הוקמה בבאר שבע ישיבת "רבנו חיים חורי". על שמו נקראו רחובות בערים: אשדוד, לוד, אופקים, צפת ונתיבות. על קברו בבית העלמין בבאר שבע הוקם אוהל ומתפללים רבים פוקדים אותו במשך כל השנה ובמיוחד ביום ההילולה שלו, אז מגיעים למקום אלפי אנשים[2].

הרב כדיר שלמה עטון, ואחרים, בנו את בית הכנסת "תורה וחיים" על שמו בבאר שבע[3].

ספריו

תרגם ספרים רבים ביניהם 'ציפורן שמיר' של החיד"א.

כמו כן חיבר שלושה ספרים:

  • "דרך חיים" - על התורה והש"ס.
  • "חסד ואמת" - דרושים וביאורים לזכר חכמים שונים.
  • "נפלאות גדולות".

לקריאה נוספת

  • שושן חורי (נכדו), חיי חיים - חייו ופועלו של סבא קדישא אדמו"ר חיים חורי זצ"ל.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי חיים חורי בוויקישיתוף

ספריו

אודותיו

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23739401חיים חורי